הרוכבים שתועדו מפרים את ההנחיות
(צילום: אבי חי)
אחרי תקופה ממושכת ללא תחבורה ציבורית ובשל החשש מהידבקות באוטובוסים וברכבות, יותר ויותר ישראלים בוחרים לעבור לרכוב על אופניים - ונחשפים כעת להיעדר תשתיות הרכיבה ברחבי הארץ.
הסכנה המתמדת של הרוכבים, לצד אי-ציות נרחב בקרבם לחוקי התנועה, הובילה לכך שכ-10% מההרוגים בתאונות הדרכים הם רוכבי אופניים. סמנכ"ל עמותת אור ירוק, שהתארח באולפן ynet אמר כי "משרד התחבורה אחראי לג'ונגל תחבורתי אחד גדול".
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2019 נהרגו 17 רוכבי אופניים, 15 רוכבי אופניים חשמליים ושלושה רוכבי קורקינטים. כעת, בתחילת אוגוסט, מספר ההרוגים עומד על ארבעה רוכבי אופניים, עשרה רוכבי אופניים חשמליים ורוכב אחד על קורקינט חשמלי.
בבדיקה של מכון גרטנר עלה כי 90% מנפגעי הראש ומנפגעי הראש הקשים בשנים 2019-2013 לא חבשו קסדה, ו-32% מהמאושפזים עם פגיעת ראש בעקבות תאונות אופניים או קורקינטים חשמליים היו מתחת לגיל 16. כמו כן, כ-21% מהמאושפזים בעקבות תאונות אופניים או קורקינטים חשמליים עם פגיעת ראש קשה היו מתחת לגיל 16.
רק החודש צפו מתנדבי עמותת אור ירוק בשיתוף קרן עזריאלי בכ-2,600 רוכבים ב-21 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, ומהתצפית עלה כי 58% מהרוכבים לא חבשו קסדה, 53% מהרוכבים לא צייתו לתמרורים ורמזורים, 35% מהרוכבים נצפו על המדרכה בניגוד לחוק, 16% מהרוכבים שנצפו רכבו עם אוזניות, 13% הרכיבו נוסע נוסף ו-12% מהרוכבים נצפו משתמשים בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה.
"90% מהאנשים שנפגעים הגיעו לבתי החולים עם פגיעות ראש כי לא חבשו קסדה", אמר עוז דרור, סמנכ"ל עמותת אור ירוק, שהתארח באולפן ynet. "הקסדה היא שומר הראש של הרוכב ואמצעי ההגנה הכי חשוב של הראש שלו. ראינו ש-53% מהנצפים צפצפו על חוקי התנועה, לא התייחסו לתמרורים, עברו ברמזור אדום ולא נתנו זכות קדימה להולכי רגל. כמובן שחוקי התנועה חלים עליהם אבל הם לא מפחדים מהמשטרה כי היא כמעט ולא אוכפת את הדברים האלה ולא נמצאת ברחובות".
דרור טען כי משרד התחבורה אחראי ל"ג'ונגל תחבורתי אחד גדול", כלשונו. "זה התפקיד שלו, הוא האחראי", אמר דרור והוסיף כי המשרד צריך לדאוג להגדלת מספר הניידות והשוטרים והרחבת הסמכויות של הפקחים לצד פעולות הסברה: "כל המעטפת הזאת חייבת לבוא ביחד".
"3,000 רוכבי אופניים וקורקינטים נפגעו ב-2019, ומספרם רק ילך ויגדל בעידן הקורונה", הוסיף דרור. "צריך להפסיק להאשים את הרוכבים ולדאוג לבטיחות שלהם, לסלול יותר שבילי אופניים ולצמצם את הפער מהעולם".
לצד אי-ההקפדה על חוקי התנועה, רוכבי אופניים רבים מרגישים מופקרים, ובהיעדר תשתיות, פעמים רבות הברירה היחידה היא לנסוע על המדרכה ולסכן את הולכי הרגל או על הכביש ולהסתכן בעצמם. לא מעט תכניות אב גובשו לסלילת שבילי אופניים בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובערים נוספות, אך ספק אם בסופו של דבר תהיה רשת של שבילי אופניים ולא מקטעים בודדים, ועד שכל התכניות יושלמו יחלפו שנים.
בינתיים, בעשרות מדינות בעולם סללו תוך ימים מאות קילומטרים של שבילי אופניים על חשבון נתיבים בכבישים, מתוך הבנה שהתחבורה בעידן הקורונה חייבת להשתנות. כך למשל, במילאנו, הכריזו על פתיחת 35 ק"מ לאופניים והולכי רגל, בפריז הקימו 50 ק"מ כאלו תוך ימים, וכך גם בבריסל שבבלגיה, בווילנה שבליטא ובטירנה שבאלבניה.
ממשטרת ישראל נמסר: "רוכבי הכלים החשמליים מונים כיום מאות אלפים ברחבי הארץ. מניתוח הנתונים עולה כי בשנת 2020 חלה עלייה משמעותית של 250% באכיפה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בה נרשמו 3,840 דו"חות לעומת 9,872 דו"חות שנרשמו מתחילת השנה. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל הגורמים העוסקים בתחום, במטרה לשמור על חיי הרוכבים ולמנוע תאונות דרכים".
