ישראל כץ בראיון לאולפו ynet
(צילום: אורי דוידוביץ)
שר האוצר ישראל כץ התייחס הבוקר (יום חמישי) למשבר הקורונה שמאיים לשלוח את ישראל לסגר נוסף ולביקורת שהושמעה גם בתוך הליכוד נגד הפרויקטור רוני גמזו. בראיון לאולפן ynet הזהיר כץ כי סגר כעת יהיה בבחינת "אסון כלכלי", והדף ביקורות על תפקודו ותפקוד משרדו באחת התקופות המאתגרות שידעה ישראל, בין היתר של מי שהיה מיועד לתפקיד שר האוצר, חבר הכנסת ניר ברקת.
"בדרך כלל אני לא מתייחס לרעשי רקע, אבל הפעם אנקוב בשמו של ברקת. הוא היה ראש העיר הכושל בתולדות ירושלים. הוריד את עיר הבירה שלנו מדירוג סוציואקונומי 4 ל-2, העיר הענייה ביותר היום, הכי מלוכלכת והכי ננטשת", אמר כץ.
ברקת לא נשאר חייב ומלשכתו נמסר: "ישראל כץ קרס ואיבד שליטה על המצב הכלכלי. הוא מאבד עשתונות, מה שמתבטא בצרחות וצעקות באופן יום יומי על שרים בממשלה, על חבריו לליכוד ועל עובדיו במשרד האוצר. ישראל חייבת שינוי כיוון בטיפול במשבר הכלכלי".
שר האוצר הוסיף והשתלח בברקת: "בואו נעזוב את הסיפורים על ההיי טק, עשר שנים הוא כיהן כראש עיר, מה הוא כבר עשה? לעומת זאת, אני בפרק זמן הזה הובלתי מהפכה תחבורתית חסרת תקדים, באוויר, בים וביבשה. אני הגעתי לתפקיד הנוכחי מוכן מתמיד".
אז אתה אומר שברקת הוא האחרון שבעצם יכול להטיף לך מוסר?
"כל אחד נמדד לפי מעשיו אם הוא בזירה הציבורית, ואם משווים את העשייה שלו לזו שלי, אז כן, הוא האחרון שיכול להטיף לי. אני עושה את עבודתי, מקבל החלטות אמיצות ונכונות וזוכה לאמון נרחב. נכון שרוב הציבור לא מרוצה מהמצב הכלכלי אבל בכל סקר אני זוכה לציונים הגבוהים ביותר מבחינת אמון הציבור".
אני מתעלם מהביקורת ושואל האם אתה באמת חושב שראש הממשלה והשרים נותנים למומחים את כל מה שהם צריכים כדי למנוע פה עוד סגר?
"היה טיפול מצוין של הממשלה בהתחלה, הייתה אפילו החמרה וסגירה גורפת עוד לפני כניסתו לתפקיד של פרופ' גמזו. התחלואה ירדה בחודש יוני בצורה דרמטית, המשק התחיל לצמוח, אחרי זה המצב שוב הורע. אני חושב שמה שקורה עכשיו, שהממשלה מתכנסת לטיפול, הוא מדויק ונכון. אפשר לומר שהיה פער באמצע, אבל היום ההתנהלות היא יותר מנכונה, פיקוד העורף בונה את המשל"ט והמינוי עצמו של גמזו גם הוא צעד נכון".
ברקת בביקורת על כץ, השבוע
(צילום: משה מזרחי, אבי חי)
אתמול מיקי זוהר מבקר בחריפות את גמזו, ואחר כך נתניהו מתנער מהדברים שלו, אתה חושב שאפשר לעבוד ככה? אתה לא חושש שהוא יתפטר?
"זה טוב מאוד שראש הממשלה מגבה את פרופ' גמזו. אני לא חושב שגמזו צריך להניח את המפתחות וכולנו צריכים להתאחד לטובת המטרה המשותפת עבור כל אזרחי ישראל במציאות המורכבת הזו. באופן טבעי גמזו מוצא עצמו בחזית לפעמים, הוא לא יכול לפתור את הכל מא' ועד ת', אבל הוא נוקט בקו ברור ונכון. אנחנו חייבים כולנו להתייצב עם תוכנית מאוד ברורה בחודשים הקרובים כדי למנוע סגר. אם לא תהיה תוכנית יהיה סגר וסגר יהיה אסון כלכלי, אני אומר זאת באופן חד משמעי. אנחנו פועלים כל הזמן, גם אני באופן אישי, כדי שלא להגיע למצב של סגר גורף, זו תהיה פשוט טעות אם נלך על האופציה הזו, וזה רק ייצור בעיות קשות למשק".
שמת מספיק כסף בצד לטובת כל ההוצאות שמערכת הבריאות תזדקק להן?
"בוודאי, רק אתמול ועדת הכספים אישרה 7.2 מיליארד שקלים, ש-4.2 מיליארד מתוכם יוקצו למוגנת מערכת החינוך, 2 מיליארד לתוכנית האצה לתעשייה, למלונאות ולחקלאות".
זה הרבה מאוד כסף, איפה אתה הולך לקצץ? אם אני לא טועה זה יהיה מהשכר במגזר הציבורי (התוכנית נחשפה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet).
"זה דבר חיובי לא דבר שלילי. אני אסביר אותו. קודם כל הוטלה עלי על ידי ועדת הכספים, על ידי הכנסת, בחוק, להביא השלמה לתקציב ב-13 לחודש, 11 מיליארד שקלים. זה לא שהולכים לחלק כאן כסף ללא קריטריונים. אני רוצה לומר בצורה ברורה, יש סדר עדיפות. עכשיו המגזר הציבורי צריך להבין שהוא חייב לתרום את חלקו למאבק בקורונה. יש שם אנשים מסורים שעושים את עבודתם, אבל באופן יחסי הוא היה מוגן במובן הזה שלא פוטרו אנשים, לא קוצץ שכרם, יצאו לחל"ת, חזרו מחל"ת.
"לעומת זאת במגזר הפרטי, שכירים, בעלי עסקים ועצמאים, נפגעו פגיעה קשה. אני פרשתי רשת ביטחון של תשעים מיליארד שקלים, עם רה"מ, עם ממלא מקומו, עם כל הממשלה. יכולים להאשים אותי כמה שרוצים אבל צריכים להבין כאן שעל כל תשעה מובטלים, יש משרה אחת פנויה. אני יודע שצריך לדאוג למובטלים ואף אחד לא ילמד אותי דבר אחר".
כמה מובטלים יש כרגע? גם על זה יש ויכוח בין הגופים השונים.
"מבחינתי בשיטה שאני עובד, קודם כל נהוג שהלמ"ס היא הגוף המוסמך לקבוע. הם אומרים שיש כ-400 אלף. עם תוספת אלה שכרגע לא פועלים לאתר עבודה, מדברים על כ-500 אלף. אני לא בא ואומר שזה מצב טוב, אבל זה הרבה יותר סביר מהטענות שזורקים, לפיהם יש מיליון מובטלים".
כמה היו לפני הקורונה?
"היה 140 אלף בערך, כשאני נכנסתי לתפקידי היו מעל מיליון, אבל ביוני הייתה ירידה דרמטית. אחרי זה הקורונה חזרה והייתה שוב עלייה. לגבי המגזר הציבורי, פניתי גם ליו"ר ההסתדרות, הוא נדרש לגלות מנהיגות, אין לי עניין בקטטות. אני הצעתי הסכם, הסכם שמדבר על הפחתה מדורגת לפי רמות שכר. מי שמרוויח עד 7,000 לא ניקח לו שקל, אנחנו לא פוגעים, האחרים באופן מדורג, מספר אחוזים עד לרמות היותר גבוהות".
יו"ר ההסתדרות איתך או שיהיו שביתות?
"אני הצעתי הסכם. ב-13 בספטמבר צריך להביא לממשלה את המסגרת התקציבית. אני מעדיף להביא הצעת מחליטים על ההסכם עם ההסתדרות אבל גם אם לא איתם, בכל מקרה אביא הצעה. אף פעם לא נרתעתי ממאבקים עבור הציבור".
בוא נדבר על הגירעון, הוא צומח ותופח, אתה לא מודאג?
"אני נכנסתי לתפקידי כבר כשמגמת הגירעון הייתה ברורה, כשהיו למעלה ממיליון מובטלים. כל הדברים האלה היו קיימים, לכן נקטתי בצעדים. קודם רשת ביטחון. מה שמפריע לי, והיום יותר קל לי להסביר את זה, כי קודם הייתי כאן ואמרתי שהוויכוח על תקציב חד שנתי, דו שנתי, צריך עכשיו תקציב, אז חשבו שזה חלק מתכסיסנות פוליטית. היום, הנה, דחו את הבחירות וטוב שדחו, לסוף דצמבר, את מועד הגשת התקציב, נקווה שגם אז לא יהיו בחירות. עכשיו מתברר שאין תקציב. והמדינה צריכה תקציב. אז נכון, נתנו תוספות, אני אנסה, ביחד עם החשב הכללי ואחרים, להביא הצעה מקצועית".
אתה מתחרט שבחרת בתפקיד שר האוצר?
"אני שמח שבחרתי להיות שר אוצר, יכולתי להישאר בתפקידים בכירים אחרים בהתאם למעמדי. באתי לשירות הציבורי כדי לשרת את הציבור ואני עושה את זה, ואני חושב שהציבור יכול להיות רגוע שאני שם".
