נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן יכנס מחר (ה') באופן מקוון - 40 מנהיגים מרחבי העולם, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לדון באקלים העולמי. הוועידה תיפתח מחר ב-15:00 (שעון ישראל) והיא תימשך גם ביום שישי - אז צפוי נאומו של נתניהו. אז למה מתכנסים, מה צפוי לקרות, ומה עושים כיום בעולם ובישראל כדי להתמודד עם המשבר? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר.
מדוע מתכנסים?
לאחר ארבע שנים שבהן כיהן דונלד טראמפ, נשיא שלא הכיר בהתחממות הגלובאלית, ביידן רוצה להחזיר את ארצות הברית ל"דרך הישר" ולהוביל את המאבק נגד שינוי האקלים.
הכינוס, שייערך בפלטפורמה וירטואלית וישודר בשידור חי, מתקיים ביום שבו מציינים בעולם את יום כדור הארץ. הוא נועד בין השאר כדי להכין את המנהיגים לכנס אקלים עולמי של האו"ם (COP26) שייערך בנובמבר 2021 בעיר גלאזגו שבסקוטלנד. אפילו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג הודיעו שייקחו חלק בכנס החשוב.
בהודעת הבית הלבן שנכתבה לקראת הכנס, צוין ש"כינוס המנהיגים על אקלים ידגיש את הדחיפות ואת היתרונות הכלכליים שיש לפעילות אקלימית יותר משמעותית. הוא יהווה אבן דרך משמעותית לקראת כנס האו"ם". כמו כן, בהצהרת הבית הלבן נכתב בנוסף שמטרת הכנס היא לעודד את המדינות לבצע התחייבויות "יותר משמעתיות" כדי להתמודד עם משבר האקלים.
שליחו של ביידן לעניין אקלים, ג'ון קרי, אמר כי "תהיה הזדמנות לכלכלות גדולות ולמדינות אחרות לעבוד יחד ברמות הגבוהות ביותר כדי להתמודד עם משבר האקלים".
מה צפוי בכנס?
ארצות הברית צפויה להציב יעד חדש להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של 50% בשנת 2030, ומדינות נוספות יציגו יעדים מעודכנים לשנת 2030.
מה המצב העולמי של המאבק נגד שינוי האקלים?
מדכא. תחת הסכם פריז 2015, הברית המשמעותית ביותר בנושא שנחתמה עד כה, כמעט כל מדינות העולם התחייבו להפחית את הפליטות. עם זאת, הן ממשיכות לעלות. גם הטמפרטורה הממוצעת העולמית ממשיכה לטפס. הסכם פריז נועד למנוע עלייה עולמית של מעל 1.5 מעלות בממוצע. בעלייה של 1.5 מעלות, פני הים יעלו ברוב חלקי העולם, מיליוני בתים יהיו מתחת למים, ויתרחשו הצפות חסרות תקדים שייפגעו באופן משמעותי בכדור הארץ.
מדענים מעריכים כי העולם כבר הגיע לעלייה של 1.1 מעלות, ונגיע לעלייה של 1.5 מעלות עד 2030. כמו כן, מומחים אומרים שהיעדים הנוכחיים של המדינות לא מספיק שאפתניים כדי למנוע עלייה אפילו גדולה יותר.
כ-120 מדינות, ביניהן ארצות הברית, יפן, ניו זילנד ודנמרק, התחייבו כי יחדלו לפלוט גזי חממה עד שנת 2050, וגם סין הכריזה שתפסיק לפלוט גזי חממה לפני 2060. עם זאת, נותרה עוד עבודה רבה, וההתחייבויות הנוכחיות לא בהכרח יתממשו.
כיצד ישראל מתמודדת עם שינוי האקלים? תלוי איזה משרד ממשלתי שואלים. בשבוע האחרון, משרד האנרגיה פרסם תוכנית להתמודדות עם שינוי האקלים, והמשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר לחוק האקלים.
לפי תכנית משרד האנרגיה, עד 2050 תהיה הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק. כמו כן, המשרד התחייב לסגור את התחנות הפחמיות עד 2025 ולהגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030 (יעד שנקבע כבר בתחילת השנה). תוכנית זו "זכתה" לביקורת מצד ארגונים סביבתיים, שציינו כי ציפו שהמשרד ידבר על כלכלה מאופסת פחמן, יעד שמדינות רבות כבר התחייבו אליו, ולא הפחתה של 80% בפליטות.
תזכיר חוק אקלים של המשרד להגנת הסביבה, שנוסח יחד עם עמותת "אדם טבע ודין", קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030. לפי יעד זה, פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 ובשנת 2050 פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 85% ביחס לכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת 2015. בעשור הקרוב, ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות שונות, לרבות ייצור ואגירת אנרגיה שאינה כרוכה בפליטות גזי חממה, יהיה מקום לביצוע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על מנת להביא להפחתה נוספת ולקבוע יעדים שאפתניים יותר.
נכון לרגע זה, התוכנית היחידה שלה יש משמעות אופרטיבית היא זו של משרד האנרגיה, שכן כדי לממש את תזכיר החוק של המשרד להגנת הסביבה יש להעביר חוק בממשלה שטרם התגבשה.
בין שני המשרדים קיימים חילוקי דעות, שתוצאתם היא התוכניות השונות שפורסמו. נתניהו יציג בכנס את התוכנית הישראלית להתמודדות עם שינוי האקלים, ולא ברור מה הוא יציג.