משרד הבריאות פרסם הבוקר (ב') את נתוני התחלואה המעודכנים בקורונה, שלפיהם אתמול נערכו 13,245 בדיקות ובהן נמצאו 962 חולים מאומתים. עד כה מתו מהנגיף בישראל 839 בני אדם - שניים נוספים נפטרו מאז חצות.
עד כה אובחנו 103,274 חולים מאומתים מפרוץ המגפה, ומספר החולים הפעילים עומד על 21,914 בני אדם. 411 מאושפזים במצב קשה ו-116 מונשמים.
מודל הרמזור שבנה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמור להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר אם יאושר היום בקבינט הקורונה. המודל מבקש להוריד את התחלואה במדינה באופן דיפרנציאלי, על פי אזורים, וליצור כללי התנהגות והגבלות אחידים המותאמים למצב התחלואה בכל עיר.
התוכנית, שגובשה בימים האחרונים ופרטיה המלאים נחשפו לראשונה אתמול ב"ידיעות אחרונות", מעבירה חלק נרחב מהטיפול בתחלואה מידי המדינה לרשויות המקומיות ומחלקת את מדינת ישראל ל-250 רשויות מקומיות.
לפי התוכנית, כל רשות תקבל ציון משוקלל שיקבע את הצבע שלה ברמזור לפרק זמן של שבועיים: ירוק, צהוב, כתום או אדום. מדי שבועיים יעודכנו צבעי הרשויות על בסיס תפקודן ובהתאם להם יותאמו המגבלות בהן.
צבעה של כל רשות ייקבע על פי נוסחה שתכלול שלושה פרמטרים: שיעור החולים החדשים, שיעור הבדיקות החיוביות וקצב גידול התחלואה – האם גדלה או קטנה. המודל מעודד ריבוי בדיקות, משום שהוא מאפשר שיפור בדירוג רק אם לא הייתה ירידה משמעותית במספר הבדיקות.
"המדד בעל המשקל הגדול ביותר הוא שיעור הבדיקות החיוביות, וזאת כדי למנוע מצב שבו אנשים לא נבדקים מספיק ומייצרים תחלואה חבויה", מסביר פרופ' גמזו. "ראש עיר שירצה לשפר את דירוג עירו בטבלת הרמזור יצטרך לדאוג לכך שתושביה ייבדקו גם במקרים של סימפטומים קלים". בנוסף, בחלק מהרשויות ניידות לבדיקות קורונה יגיעו עד בתי התושבים.
בהתאם לציון ולצבע שיינתן לכל עיר יותאמו כאמור הפעילויות שיורשו להתנהל בה. חלק מהפעילויות – חינוך, תחבורה, מקומות עבודה ואירועי ספורט ותרבות המוניים - עדיין יאושרו ברמה הארצית. שגרת החיים המקומית תיקבע בהתאם לצבעה של העיר. הפעילות בבתי התפילה, המסעדות, ירידים, אירועי תרבות בתוך מבנים, מקוואות, בתי מלון, שווקים, בתי קפה, אירועים ושחייה בבריכות יאושרו בהתאם לדירוג של העיר.
כל רשות תקבל אמצעים שיעזרו לה להפחית את התחלואה. "קשר צמוד עם פיקוד העורף יאפשר בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות והעברת חולים למלוניות", אומר גמזו. "במקרה של התפרצות, ראש העיר ידאג להקמת דרייב־אין לבדיקות קורונה שיישלחו למעבדות בניהול פיקוד העורף. כך ניתן יהיה להתנפל על אזור מסוים שבו נרשמה תחלואה. מהלך הקטיעה של שרשראות ההדבקה יתנהל באופן לאומי על ידי פיקוד העורף, אבל חלק מהחקירות ייערכו ברשויות עצמן. ערים שירצו לקחת את עצמן בידיים יצטרכו לנהל את האכיפה בשטחן, תוך עבודה צמודה עם מפקד המשטרה והגברת סיורי האכיפה. הפקחים העירוניים יצטרכו לעסוק פחות בחלוקת דוחות חניה ויותר באכיפת התו הסגול".
לדברי גמזו, עבודת הרשויות המקומיות תתבסס גם על דיווחים של תושבים, שיתריעו ביוזמתם על הפרות של ההנחיות. "ברגע שאתה רואה הילולה שמתנהלת לידך, תרים טלפון למוקד העירוני ותעדכן", מסביר הפרויקטור, "מי שיזרום עם התנהגות כזו ולא יתריע עליה יהיה שותף בכך שהשכונה שלו תיפגע".
