שיא החורף קרב, ומלבד האתגרים שמציב וירוס הקורונה, עולה החשש מפני תחלואה מוגברת ועומס בבתי החולים. העומס, הנובע ממחסור במיטות אשפוז, מעלה את הסיכון בקרב המטופלים להתאשפז בצפיפות במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, באופן שפוגע בפרטיותם ואף מעלה את הסיכון להידבקותם (ולהידבקות הצוות הרפואי) בזיהומים נרכשים גם לאחר השחרור הביתה.
הזיהומים הנרכשים – מיקרואורגניזמים כגון וירוסים, חיידקים, פטריות וטפילים – יכולים להתפשט במוסדות רפואיים בדרכים שונות, למשל דרך מגע (עם מטופלים, צוות ומשטחים מזוהמים) ודרך האוויר. שכיחותם הגבוהה ביותר היא ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות הכירורגיות והאורתופדיות וגבוהה במיוחד בקרב קשישים, בעלי מחלות רקע, מטופלי כימותרפיה, יילודים ומטופלי כוויות. מדובר באחד הסיבוכים העיקריים באשפוז, שעלול להוביל להתארכותו, לתחלואה ותמותה ולהוצאות כספיות ניכרות למערכת הבריאות ולמטופלים.
לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדי שנה מאות מיליוני מטופלים מסביב לעולם נפגעים מזיהומים נרכשים. מדינות בעלות הכנסה נמוכה-בינונית נפגעות יותר ממדינות בעלות הכנסה גבוהה.
מהם הגורמים שמגבירים את סכנת ההידבקות בזיהומים נרכשים?
1. גורמים סביבתיים (תשתיות) - צפיפות יתר, מחסור במיטות אשפוז, מחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי, מעבר תכוף של מטופלים בין יחידות וריכוז מטופלים רגישים לזיהומים (למשל יילודים) במרחב אחד.
2. ציוד רפואי מזוהם - עקב מחסור בחללי אחסון, ציוד רפואי נקי המיועד לטיפול במאושפזים מאוחסן סמוך לאזור מזוהם, כגון מתחם שבו מרוכזות עגלות כביסה מלוכלכת וחדר סירים.
3. היגיינה לקויה - התנאים השוררים במחלקות מאלצים את הצוות הרפואי להתמודד עם עומס עבודה רב, לחץ וצפיפות, ולא תמיד מאפשרים לו להקפיד על חיטוי ידיים באמצעות תרופות חיטוי במעבר בין מטופל למטופל וחיטוי תכוף של ציוד רפואי ושל סביבת המטופל.
4. מאפייני המטופלים שפוגמים ביכולת החיסון שלהם - למשל גיל מבוגר ומחלות כרוניות (ששכיחותן גוברת).
5. שימוש תכוף ונרחב באנטיביוטיקה - שימוש זה מעלה את הסיכון להתפתחות זנים שעמידים לטיפול האנטיביוטי, אשר מתרבים ומשגשגים בבתי חולים. הם עלולים לגרום למחלה מסכנת חיים אצל מטופלים עם מחלות רקע, כאלו שעברו ניתוחים, כאלו שאושפזו זמן ממושך ועוד.
6. הימצאות פתוגנים (מחוללי מחלות) חדשים, המתגלים מעת לעת.
מהם הזיהומים העיקריים?
זיהום בדרכי השתן: רוב הזיהומים בדרכי השתן בבתי החולים קשורים להחדרת צנתר (קתטר) אל שלפוחית השתן – או שהוא עצמו מזוהם או שמגיעים אליו חיידקים מפתח השופכה.
זיהום בריאות (דלקת ריאות): נובע בעיקר מטיפול קודם באנטיביוטיקה, ציוד הנשמה מזוהם, זונדה (החדרת צינורית דרך האף למערכת העיכול) וצנרור קנה (החדרת צינורית דרך האף או הפה אל תוך קנה הנשימה).
זיהום בפצע ניתוחי: זיהומים מסוג זה מתפתחים לעיתים קרובות לאחר השחרור, מה שמקשה להעריך את שכיחותם. הם נובעים בעיקר ממחלות רקע (כגון השמנה וסוכרת), החדרת נקז במהלך הניתוח או אחריו וכן שהייה ממושכת בבית החולים לפני הניתוח.
זיהום בדם: זיהום זה נגרם בעיקר בשל החדרת התקן לכלי הדם. ההתקן העיקרי שגורם לכך הוא צנתר ורידי מרכזי, שמוחדר לווריד גדול בצוואר, בחזה או במפשעה. דרכו ניתן לתת למטופלים עירוי, לשאוב מהם דם ולבצע בדיקות דם. הוא יכול להישאר במקומו במשך שבועות או חודשים ולגרום לזיהום חמור, שכן פתוגנים יכולים לחדור דרכו לזרם הדם. בהקשר זה ניתן להבין, כי גם שימוש לא תקין בעירוי תוך-ורידי (שכ-80% מהמאושפזים מקבלים אותו) מגביר את הסיכון להידבקות בזיהום נרכש.
כיצד ניתן למנוע זיהומים?
ניתן להפחית את שיעור הזיהומים הנרכשים במוסדות רפואיים ואת הסיכון להידבק בהם, בין השאר באמצעות אסטרטגיות מניעה, כגון:
* הגדלת משאבים לתשתיות בתי החולים, מספר מיטות האשפוז ותקני כוח האדם הרפואי והסיעודי.
* הקפדה על היגיינת ידיים באמצעות תרופות חיטוי
* שימוש בכפפות סטריליות
* ניקוי וחיטוי משטחים וציוד בסביבה הטיפולית
* שימוש מושכל באנטיביוטיקה
* שיפור תחזוקת הציוד הרפואי, למשל של צנתר ורידי מרכזי
* שימוש במערכות עירוי סגורות (שקיות עירוי) – כגון טכנולוגיית העירוי בקסטר שמשווקת חברת טבע. מדובר בשקיות עירוי סטריליות (ממוגנות במעטפת), שמחוברות בצינורית לווריד המטופל, מתרוקנות לתוכו לחלוטין ולא מצריכות פתיחה של נתיב אוויר. זאת בניגוד למערכות עירוי פתוחות – בקבוקי עירוי קשיחים (זכוכית) וקשיחים למחצה (פלסטיק), שלא מאפשרים לנוזל להתרוקן לווריד ללא פתיחת נתיב אוויר. כך אוויר חיצוני (שעלול להכיל פתוגנים) נכנס דרכם ויכול לזהם את הנוזל. מחקרים מצאו עד 81% פחות סיכון לזיהום בדם שמיוחס לצנתר מרכזי בשימוש בשקיות עירוי, ועד 23% פחות מקרי מוות.
לסיכום, זיהומים נרכשים במוסדות רפואה בכלל ובבתי חולים בפרט מאיימים על בריאות המטופלים ועל חייהם. יישום אסטרטגיות המניעה יוכל להפחית את הסיכון לתחלואה ולתמותה.
