"ציפייה גדולה, וחודשים של ריגוש ואז - לידה לא פשוטה, היה סיבוך אבל הקטנצ'יק יצא בסוף והכל בסדר. אחרי כמה שעות הרופא נכנס לחדר ומסביר שבגלל הסיבוך בלידה, נוצר סיבוך אחר במערכות של הקטנצ'יק. הכל לא בסדר! הלם, כעס, חרדה - טראומה. ואז מתחילים - תרופות, רופאים, תורים למומחים, טפסים, נוסעים לטיפולים, הולכים לבדיקות... מטפלים בקטנצ'יק, נותנים לו הכל רק שיהיה הכי בריא שאפשר. אבל רגע, איך את מרגישה? איך אתה מרגיש? מה שלום הקטנצ'יק? איך אתם כמשפחה? אתם מעכלים את מה שאתם עוברים? אתם מוכנים לזה רגשית? אתם צריכים עזרה?"
הטקסט הנוגע הזה הוא חלק מפוסט ששיתפה אמא לילד עם מוגבלות, בעמוד הפייסבוק של בית איזי שפירא. בהמשך היא מספרת על המפגש עם מנהלת היחידה לאבחנה כפולה ורכזת המרכז לטיפול רגשי לפעוטות בבית איזי שפירא ועל התמיכה והסיוע שקיבלה בדרך להפוך להורים ולקבל למשפחה ילד חדש עם מוגבלות.
"כמו בתחומים רבים בחיים, לרוב אנחנו שוקעים לעולם הגשמי, לסידורים ולמשימות וקשה מאוד לעצור ולהתמודד עם טראומה או קושי, לעזוב את המטלות ולפנות זמן לטיפול בנפש והרגש. עבור פעוטות בסיכון ובני משפחתם ההתמודדות והטיפול הרגשי חשובים לפחות כמו כל טיפול אחר. צריך לעצור ולעבד את הטראומה, ולהבין את המשמעויות הרגשיות כמשפחה. צריך גם להבין את עולמו הרגשי של הפעוט, שעובר גם הוא חוויה שונה בשנותיו הראשונות בעולם".
בבית איזי שפירא מוקם בימים אלה המרכז הראשון מסוגו בישראל המקדם ומפתח את תחום הטיפול הרגשי בקרב פעוטות ותינוקות עם מוגבלות, ע”ש מיכל אהרונוף בן רעי ז”ל.
מרכז ייחודי זה מוקם כמענה לצורך אמיתי ודחוף הקיים בתחום הטיפול הרגשי לילדים עם מוגבלויות והוא פועל על פי מודל טיפולי חדש שפותח בבית איזי שפירא והתבסס על ידע רב השנים שצבר בארגון ועל מחקרים חדשים המצביעים על חשיבות הטיפול הרגשי אצל ילדים עם מוגבלות וילדים בסיכון גבוה עם אתגרים התפתחותיים, כבר בגיל הרך. עוד מראים המחקרים כי קיימת חשיבות רבה גם במעטפת טיפולית לבני המשפחה – ההורים, האחים והסבים והסבתות.
"פעמים רבות, ההתייחסות לבריאות הנפש בינקות ובגיל הרך אצל פעוטות עם מוגבלות, נדחקת למקום משני, בשל עומס ועיסוק רב במענים בריאותיים, התפתחותיים ושיקומיים חשובים" אומרת שפי משיח, מנהלת היחידה לאבחנה כפולה ורכזת המרכז לטיפול רגשי לפעוטות בבית איזי שפירא. "זיהינו את החוסר הקיים במתן מענה לטיפול רגשי לגיל הרך ובנוסף אנו מבינים את חשיבות הטיפול הרגשי לא רק לילד ולתינוק עצמו, אלא גם למשפחה הקרובה, שלא פעם מתמודדת עם הקשיים והאתגרים. הפרויקט שלנו מציע בניית מודל להטמעת הטיפול הרגשי לגיל הרך גורדן פולבוי לפעוטות, למשפחות ולצוות המטפל, בליווי הערכה, איסוף ידע ומחקר לתיקוף הממצאים. כיום, יש צורך דחוף בהעמקת הידע בתחום, במחקר ובהכשרת עוד ועוד מטפלים".
"אילו הייתה תכנית טיפול רגשי לפעוטות ולמשפחות כשאורי היה פעוט, המשפחה שלנו הייתה מתמודדת עם פחות אתגרים בחיים ובעיקר אורי היה מפתח חוסן רגשי והיו נחסכים ממנו קושי וסבל רב"
אורי שרייבר, בן 31, מתמודד כבר שנים ארוכות עם שיתוק מוחין ומתנייד בכסא גלגלים. כילד פעוט הוא החל את דרכו בגן הילדים בבית איזי שפירא ולאורך כל שנותיו אנשי המקצוע בארגון מלווים אותו ומסייעים לו להתקדם, לצלוח אתגרים רבים ולהגיע ליעדים שהציב לעצמו. אולם רק כאשר הגיע לבגרותו יכול היה אורי להשתתף בתוכניות הכשרה שפותחו בבית איזי שפירא, המעניקות כלים לחיים כגון קורס "האמנות לחיות" וטיפולים רגשיים שסייעו לו לבנות את חייו כחלק פעיל ושותף בחברה. הוא עשה שירות לאומי ולאחר מכן אף התגייס בהתנדבות לצה"ל ושירת בחיל הרפואה. בהמשך הוא התחתן עם תכלת וכיום עובד לפרנסתו כנציג שירות לקוחות בחברה גדולה. לאורך השנים אורי ומשפחתו התמודדו עם אתגרים וקשיים רבים. ניתן היה להקל עליהם לו בשנים הראשונות, מלידתו ובשנות ילדותו הראשונות, היו אורי ומשפחתו זוכים לטיפול רגשי מקצועי.
אביו, אנדי שרייבר אומר: "אילו הייתה תכנית של טיפול רגשי לפעוטות ולמשפחות כשאורי היה פעוט, אני בטוח שהמשפחה שלנו הייתה מתמודדת עם פחות אתגרים בחיים ובעיקר אורי היה מפתח חוסן רגשי בגיל צעיר ובכך היו נחסכים ממנו קושי וסבל רב. אין לי ספק שאורי לא היה מגיע להישגים שאליהם הגיע ללא מכלול הטיפול שקיבל ולטיפול הרגשי יש משקל כבד בתרומה להצלחותיו והישגיו".
הצורך
בעוד שרוב התינוקות נולדים בריאים ומתפתחים היטב, ישנם גם פעוטות אשר יחד עם הוריהם חווים קשיים בשנותיהם הראשונות בשל מוגבלות, תסמונת, מחלה ועיכובים התפתחותיים, וכן מאפיינים אישיים של ההורים עצמם.
הורות לפעוטות שהתפתחותם חורגת מהנורמה עשויה להיות מבלבלת ומדאיגה. הסיטואציה מוסיפה לחץ על מערכת היחסים של ההורים ותינוקם ומשפיעה על יכולתו של התינוק לספוג את ההתערבויות הטיפוליות הניתנות לו (פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד) בצורה יעילה וטובה. הורים אלו חווים קשיים בשנים הראשונות וזקוקים לעזרה ביצירת קשרים בריאים יותר בינם לבין ילדיהם. יחסי הורה ילד אלה מהווים את הבסיס ההכרחי להתפתחות טובה של הילד.
על אף שהמחקרים מצביעים באופן חד משמעי על הקשר בין רווחתם הנפשית של פעוטות לבין התפתחותם הגופנית והקוגניטיבית, מרביתם המכריע של טיפולי ההתערבות המוקדמת בישראל מתמקדים באבני דרך התפתחותיות, ואילו מצבם הרגשי של הפעוטות נדחק ואף מוזנח לעיתים קרובות.
המענה
מודל טיפול המתמקד גם ביחסי הורה-ילד במטרה למזער את הסיכון והמתח הקיימים בגידול פעוט עם אתגרים התפתחותיים, מתן סיוע להורים בהכרת זכויותיהם, בהעצמת יכולותיהם לקדם את עצמאותו של ילדם ואת השילוב שלו/שלה בקהילה, ובהכשרת צוות חינוכי וטיפולי. הגישה הטיפולית שמה דגש על הטמעת ההיבט הרגשי, בתהליך של הערכה והתערבות מוקדמת בפעוטות עם מוגבלויות.
המודל מאפשר הכשרת אנשי מקצוע לטיפולים רגשיים והטמעת הגישה במעונות יום טיפוליים ברחבי הארץ.
הצוות הרב תחומי בהובלת ד”ר מירי קרן, יועצת מומחית בפסיכיאטריה של התינוק ויצחק הירשברג, מנהל המרכז כולל גם מטפלים רגשיים ופסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומטפלים בסנוזלן ובהידרותרפיה.
מיכל אהרונוף בן רעי ז“ל
מיכל אהרונוף בן רעי ז”ל הייתה פסיכולוגית קלינית שנולדה וגדלה ברעננה. היא נפטרה בטרם עת בגיל 40 ממחלת הסרטן יומיים לאחר לידתה של בתה השלישית. מיכל הקדישה את חייה לסיוע לנזקקים באמצעות מספר רב של פרויקטים חברתיים וקהילתיים, ובראשם הקמת “מעגל הנשים” בנתניה. משפחתה וחבריה של מיכל בחרו להגשים את חזונה לחיזוק רווחתם של ילדים באמצעות טיפול רגשי בילד ובמשפחתו, על ידי הקמת מרכז לטיפול רגשי בגיל הרך על שמה, בבית איזי שפירא. מרכז זה יהוה עוד נדבך לפיתוח והפצת הידע של בית איזי שפירא, לרווחת פעוטות וילדים ובני משפחותיהם בארץ ובעולם.
למען הקמת המרכז ופעילותו, עלה 'בית איזי שפירא' בקמפיין גיוס המונים, במטרה לאסוף את סכום הכסף הדרוש כדי לתת את הטיפול הרגשי הנדרש לפעוטות עם מוגבלויות המטופלים בבית איזי שפירא. לקמפיין התגייסו קבוצת נשים שכולן נקראות מיכל ובהן: מיכל ינאי, מיכל הקטנה, מיכל צפיר, היוטיוברית מיכל מצוב ומיכליות משפיעניות נוספות. כולן התגייסו על מנת לסייע בהקמת המרכז ובהגשמת חלומה וחזונה של מיכל אהרונוף בן רעי ז"ל ולרתימת הציבור להתגייס ולתרום להקמת המרכז ולפעילותו.