בימים אלה נמשך פינוי הזפת והפסולת מחופי ישראל, שנגרם על פי הודעת השרה להגנת הסביבה ממכלית שהעבירה נפט גולמי מאיראן לסוריה. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, יידרש טיפול בכ-1,200 טונות של חומר שזוהם בזפת. בהחלטת ממשלה, שהעביר המשרד להגנת הסביבה, הוחלט על העברת תקציב ייעודי לנושא. התקציב, בהיקף של 10 מיליון שקלים, ישמש להעברת הפסולת לאחסון בנאות חובב, פינוי ומיון הקרקע והפסולת ועוד. וועדת היגוי בין משרדית, המורכבת מנציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי האוצר, נציג רמ"י ומשרד הביטחון, בחרו בחברה לשירותי איכות סביבה לטיפול בקרקע. החברה היא הזרוע הביצועית של המשרד לטיפול בקרקעות מזוהמות. אלא שגורמים בענף הפסולת הביעו תמיהה כששמעו על הסכום הגבוה. בשיחות עם שורה של גורמים, בהם מנכ"לי חברות, עולה כי מדובר בסכום גבוה עד כדי כ- 100%. הגורמים הביעו תמיהה מדוע לא יצאו למכרז. בסופו של דבר, מדובר בכספי משלם המיסים.
אלכס מנגולד, מנכ"ל עלה אקולוגיה, שהוקמה בשנת 1992, היה נחרץ: "טיפלתי בפסולת כזו, ובמחירים שהם פחות מחצי או שליש ממה שהם גובים. ואפילו הרווחתי יפה מאוד. יש פה מישהו שמחלק סוכריות חינם. החברה היא הזרוע הביצועית של המדינה למבצעי חירום, לטיפול בקרקעות מזוהמות. יחד עם זאת הם חברה ממשלתית. אפשר לספור על כף יד אחת את השחקנים האחרים שקיימים בשוק. זה הם ועוד כמה חברות כמונו, שיודעים לתת את זה במחיר הרבה יותר נמוך. בלי לבזבז כספי ציבור. מרוב לחץ זה מה שקורה. החברות הפרטיות הרבה יותר יעילות, מהירות תגובה. אנחנו מכירים את המתחרים שלנו. לטעמי, הייתה פה החלטה פזיזה. לפחות שהיו שואלים אותנו, שהרגולטור היה בודק. הוא יודע על קיומנו. אפשר היה לחסוך מיליונים מכספי מדינה. שותים את הכספים בצורה מופקרת מבחינתי".
מנכ"ל חברה נוספת הסכים עם קביעתו של מנגולד. "מדובר במחיר גבוה". שמרלק ציין כי הפתרון של שריפת הפסולת הוא הכי יקר שיש. "צריך למצוא פתרון למחזור. זה משאב שנעלם, ואלה זיהומים שאפשר לייצר מהם משאבים חזרה".
גורם בתחום הפסולת אמר כי "החברה לשירותי איכות סביבה היא מונופול. הפיקוח עליה הוא ככל הנראה משמעותי פחות מאשר יזמים אחרים. יש להם יתרונות שאין לאחרים. אבל אפשר לקדם טיפולים אלטרנטיביים לטובת המחזור. זה יחסוך הרבה. החברה הזו צריכה להיות הזרוע שמחפשת את הפתרון. הבלבול הזה מאיים על התהליך. כי הוא שחקן. הוא המטפל. ובסוף גם מחפש פתרונות".
חלק מהמרואיינים ביקשו לשמור על עילום שם מחשש שאם יתחרו במכרז עתידי, הביקורת נגד החברה יכולה להיות בעוכריהם. גורם נוסף בתחום הפסולת תהה: "למה נתנו את זה לחברה לאיכות הסביבה לנהל? הם לא חברה ללוגיסטיקה. הם לא חברה שיש לה את מערכת האיסוף הגדולה בארץ. יש חברות שעושות את זה והן בעלות היכולת והציוד. לחברה אין לה שום יתרון בשוק. יש חברות אחרות עם הידע, הטכנולוגיה, והציוד והמערך הארצי לאיסוף. ומה בוער? הפסולת בחופים. אוספים. שמים בנקודה ושולחים לטיפול. למה לא עושים מכרז ופונים לחברות שיש להן הידע והיכולת?"
עוד אמר אותו גורם: "הייתי מוכן לעשות את זה בחצי מחיר ועדיין היה נשאר לי רווח. זה מדהים כי אם המדינה הייתה עושה מכרז המחיר לא היה עולה על 5 מיליון שקלים והעבודה הייתה מתבצעת בצורה טובה. לחברה יש מפעל בנאות חובב וזהו. אני רואה בזה טעם לפגם. כל התחום (א"ק: טיפול בפסולת) הזה מנוהל בצורה של פרטץ".
עד כה פונו מאות טונות פסולת זפת מהחופים. כ-120 טונות פונו מפלמחים, ג'סר א-זרקא, הרצליה ועתלית. בעתלית, שם נאספה מרבית פסולת הזפת של המועצה האזורית חוף כרמל, הצטברה כמות המוערכת בכמעט 100 טונות. בחוף תל ברוך בתל אביב הצטברו 12 טונות, חופי ראשון לציון כ-10 טונות, בחוף הפתוח הצפוני בנהריה כ-40 טונות, חוף הסירונית בנתניה כ-10 טונות, ומחמישה חופים בחיפה הצטברו כ-152 טונות.
נשאלת השאלה מדוע החליטו לקחת בחשבון כמות כפולה, כשההערכה של המשרד הייתה 1,200 טון? בשיחה עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, הוא הסביר כי "מדובר בעד 10 מיליון שקלים". עוד ציין כי הרשויות לחצו לפנות את הזפת, שכן מדובר במפגע סביבתי וגם במפגע אסתטי, ולכן הייתה דחיפות לטפל בסוגיה ולא לערום את הפסולת בנקודה מסוימת ורק אז לפנות אותה ולטפל בה. יהלומי אמר שהם ביקשו ממנכ"ל החברה לעדכן בדבר פתרונות זולים יותר לטיפול בפסולת אם יימצאו.
עוד אמרו במשרד להגנת הסביבה כי מדובר בחומר מסוכן, שצריך לפנות אותו במהירות, וגם שמזג האוויר מתחמם - הזפת הופכת להיות נוזלית.
בנוסף נמסר כי החברה לשירותי איכות הסביבה, היא חברה ממשלתית, וזרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה לשיקום קרקעות המדינה. לצורך אישור מעורבות זרוע הביצוע בכל פרויקט, נדרש אישור של ועדת ההיגוי לשיקום קרקעות המדינה. ועדת ההיגוי פועלת בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומורכבת מנציגי האוצר (אגף תקציבים וחשכ"ל), נציגת רמ"י ונציג משרד הביטחון. הוועדה אישרה את ההחלטה באופן דחוף בשעות הלילה ב-23 בפברואר.
בנוסף אמרו במשרד להגנת הסביבה כי "הערכת כמויות היא תהליך שגרתי בין ספק לבין מקבל הספק. בכל מקרה של קבלת הערכת כמויות, ועל אחת כמה וכמה במקרה זה, האומדן שהציגה החברה לשירותי איכות הסביבה נבחן על-ידי הדרג המקצועי ואף תוקן בהתאם להערותיו.
בכל מקרה, יודגש כי התשלום לחברה מתבצע רק כנגד חשבונית המוכיחה על ביצוע בפועל ולא על סמך אומדן או הצהרות מקבל השירות".
ניקיון חוף מזפת בבת ים
(צילום: מוטי קמחי)
בחברה לשירותי איכות סביבה מסרו בתגובה כי לא מדובר במחיר סופי, אלא ב"אומדן". לדברי סמנכ"ל שיקום קרקעות, אולג גרנד, "הכמות שפורסמה הינה כמות שדווחה על ידי הרשויות יומיים לאחר האירוע. האומדן לקח בחשבון כמות כפולה. עד כה כל הפעולות בוצעו על ידי חברות פרטיות (בניהול זרוע ביצוע) אשר זכו במכרזים כדין".
בחברה הוסיפו כי "אומדן לטיפול בפסולת אשר נאספה במסגרת אירוע זיהום חופי ים התיכון כולל בין ההיתר, איסוף של הפסולת, אריזתה מחדש בכלי הובלה תיקנים, הובלתה, אחסון של הפסולת שנאספה ועלויות טיפול מקסימליות. איסוף הפסולת מנקודות רבות לאורך החוף, אריזתה מחדש והובלת הפסולת בעיצומם. חשוב לציין, זרוע ביצוע מנהלת את האופרציה וכל הפעולות מבוצעות באמצעות חברות קבלניות אשר זכו במכרזים. טרם הוחלט על שיטת הטיפול בפסולת הנ"ל. יש לציין כי בחישוב האומדן נלקח משקל כפול של הפסולת (2,500 טון ולא 1,200 טון שהינה כמות ראשונית שניתנה על ידי הרשויות כיומיים לאחר תחילת האירוע, לצערנו מאז ועד היום אנו עדים להגעה נוספת של זפת לחופים) כהיערכות למצב שכמויות סופיות של הפסולת אשר תיאסף יגדלו ביחס להערכות הראשוניות. עלות הפרויקט הסופית תהיה פונקציה הן של כמויות הפסולת אשר תיאסף והן של שיטה/שיטות הטיפול אשר יבחרו".
