(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
חפירה ארכיאולוגית שנערכה בחודש האחרון ברמת הגולן, סמוך למחנה נפח שבו פועלת אוגדת הבשן, גילתה כי השם נפח ניתן למקום כבר לפני למעלה מ- 1,700 שנה.
בחפירה, בניהולן של דינה אבשלום גורני וירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות, התגלתה במפתיע אבן שעליה כתובת ביוונית, ששימשה בעת גילויה כאבן כיסוי לקבר. פיענוח הכתובת על ידי ד"ר דני שיאון מרשות העתיקות, יחד עם פרופ' חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כנרת, גילה כי מדובר היה באבן ששימשה לסימון.
"הכתובת שבה מוזכר שמו של כפר נפח נחרתה על אבן גבול", הסבירו החוקרים. "אבנים כדוגמת אלו הוצבו בימי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בשנת 300 לספירה בגבולות כפרים, לצורך גביית מיסים. זוהי אבן הגבול הראשונה במרכז הגולן שעליה מופיע שם שהשתמר עד ימינו". החוקרים ציינו כי "נפח היה שמו של כפר הסורי שישב במקום עד מלחמת ששת הימים ושמו של המחנה הצבאי נפח הקיים גם היום".
החוקרים ציינו כי בדרך כלל משתמרים שמות יישובים עתיקים כתוצאה מרצף התיישבותי המשמר שמות עתיקים, אולם רצף כזה לא התקיים בנפח מפני שהחל מהתקופה הביזנטית לפני 1,500 שנה לא הייתה התיישבות במקום מלבד בתקופה הממלוכית במאות ה-13 ו-15 לספירה. "השתמרות השם מסקרנת ומעוררת השתאות", אמרו החוקרים. "מציאת אבן הגבול שעליה שם יישוב שהשתמר עד ימנו הוא אירוע נדיר והאבן מחזקת את האפשרות ששמות קדומים של יישובים נשתמרו לאורך דורות רבים גם כשלא התקיים רצף יישובי".
לדברי מנהלות החפירה, ירדנה אלכסנדר ודינה אבשלום-גורני מרשות העתיקות, "החפירה בנפח חשפה מבנה ציבורי מהתקופה הממלוכית ששימש כתחנת דרכים. זהו המבנה הציבורי השלטוני הראשון מהתקופה הממלוכית שנחפר בגולן. התחנה נבנתה על הדרך הראשית שקישרה בין הגליל לדמשק ונראה כי היא שמשה כמקום חנייה ומנוחה לסוחרים ולנציגי השלטון שעברו בדרך זו. כאן הם סעדו, חידשו את ציוד המסע וטיפלו בסוסים. בחצר המבנה נמצאו שרידים של כבשן וסיגים של ברזל, שמלמדים שנפח ברזל ישב בחצר וחידש את פרסות הסוסים והחמורים שחנו במקום". הן הוסיפו: "מרגש ומפליא ששם המקום השתמר כל כך הרבה שנים למרות שלא היה בו רצף התיישבותי"
אבן הגבול התגלתה במהלך חפירות, הנערכות במסגרת פרויקט של חברת מקורות להנחת 20 ק"מ של קווי מים ברמת הגולן, שישמשו לאספקת מים לבסיסי צה"ל ברמת הגולן ולקצרין.
