מנכ"ל בית החולים שערי צדק פרופ' עופר מרין צייר בצהריים (יום ב') תמונת מצב מדאיגה ואמר כי בבתי החולים העצמאיים "חיים מהיד לפה". לדבריו, "אנחנו לא מסוגלים לשלם לספקים. מנכ"ל בית חולים צריך להתקשר לספק ולהגיד: 'אני מצטער, נשלם לך בעוד חודש'". הוא דיבר בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בעניין המצוקה בבתי החולים הציבוריים. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
מנכ"ל שערי צדק: "חיים מהיד לפה"
(צילום: ערוץ כנסת)
"אנחנו חותכים בהרבה מאוד דברים שנראים שוליים מבחינת החולים. אולי נשלם פחות כסף עבור ניקיון. החיתוך בבשר החי הזה, צריך להבין שזה עולה באיזשהו מחיר בשירות לחולים", אמר מנכ"ל שערי צדק, שציין: "עוד לא קיבלנו שיפוי על הנזק בתקופת הקורונה. אנחנו חיים מהיד לפה. אני כבר שלושה חודשים יושבים למשרד הבריאות על הראש כדי שיעבירו כספים כדי שנוכל לשלם משכורות".
הדיון מתמקד במצבם של בתי החולים הציבוריים העצמאיים, שלא נהנים מתמיכה מלאה של המדינה, ובהם הדסה ושערי צדק בירושלים, לניאדו בנתניה ומעייני הישועה בבני ברק. מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, ד"ר פהד חכים, אמר: "נותנים לך תקנים ומתנים את זה בתוספת הכנסות. זה בושה והזוי. קיבלנו סכין בגב ממשרד האוצר. אני מתבייש להיות מנהל בית חולים בשנה הזו. זה ממש מביא אותנו למקום שהאנשים הכי טובים במערכת, לעמוד מול המלחמה הזו - ככה מתנהגים אליהם?".
ד"ר ארז בינרבוים, מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא באשדוד, אמר כי "הסוגיה שהכי מטרידה אותי זו סוגיית התקנים. אני מקבל תקנים שצמודים לגידול בהכנסות ואני לא יכול לממש אותם. החורף זה עוד חודשיים וכולם בקושי לאתר כוח אדם". הוא הוסיף כי "צריך להביא תקנים שיטפלו בחולי הקורונה. זה מאוד מטריד שאני צריך להיענות לבקשת המדינה ואין לי מקורות מימון.
הדיון נערך על רקע סכסוך העבודה של ההסתדרות הרפואית, שהוכרז בתחילת השבוע שעבר. אחת העילות לסכסוך היא הכרזת בתי החולים הממשלתיים על כוונה לפטר חלק מעובדי תאגידי הבריאות שלהם מפאת מצוקה תקציבית אליה נקלעו מאותן סיבות.
בגל הראשון של הקורונה ספגו כלל בתי החולים הפסדים קשים וירידה משמעותית ברווחים מפאת צמצום הפעילות האלקטיבית ופעילות המכונים בבתי החולים, ואולם בעוד שבתי החולים הממשלתיים צפויים לקבל עדיפות בכל הנוגע לטיפול בהם ולכיסוי גירעונותיהם – בתי החולים הציבוריים העצמאיים אמורים להסתמך גם על מקורות תקציביים אחרים ובהם העמותות שמפעילות אותם.
"בתי חולים אלו פתחו מחלקות קורונה במהירות וביעילות למרות העלויות הגבוהות ובלי לחכות עד קבלת סיוע תקציבי ממשלתי, אך כעת הם מוצאים את עצמם עם מצוקה תזרימית קשה, בלי יכולת לשלם לספקים, בבעיית עמידה בתשלום המשכורות כל חודש, ובטח ובטח שלא מסוגלים להיערך לקראת החורף בצל הקורונה", כתבו שורת חברי כנסת בבקשתם לכנס את הדיון, ובהם קטי שטרית, אליהו ברוכי (יהדות התורה) ואימאן חטיב יאסין (הרשימה המשותפת).
בשבוע שעבר אמר פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, באולפן ynet: "יש אנשים שתפקידם לדאוג שמערכת הבריאות כולה תתוקצב נכון ולא נצטרך לעמוד כעניים בפתח בתקופה כזאת קשה. הצוותים הרפואיים נופלים מהרגליים ואנחנו בקושי מבצעים את העבודה שלנו. למה משיכת הרגליים הזו? למה צריכים לעבור חודשים עד שמשהו נעשה? אין לי מושג איך נעבור את החורף. אני זקוק לתקציב מסודר ובטוח. ראש הממשלה הכריז על עשרה מיליארד שקל למערכת הבריאות, ואני לא ראיתי את קצה הסכום הזה".
