שני קילומטרים מגבול ישראל-מצרים, סמוך לכלא קציעות וכלא סהרונים, עומד שומם מתקן "חולות, מרכז השהייה שהוקם לפתרון בעיית המסתננים מאפריקה. כבר שנתיים שאין שם אף אדם, מלבד שומרים, ובמועצה המקומית יוצאים למאבק כדי שיעבור לרשות התושבים. אבל למשרד הביטחון יש תוכניות אחרות.
המתקן נפתח ב-2013 בעלות של 323 מיליוני שקלים ובמהלך התקופה שפעל שהו בו יותר מ-13 אלף מהגרים מאפריקה שחצו את הגבול בין ישראל למצרים. הוא מתפרס על פני 500 דונם, מתוכם 250 דונם בנויים שכוללים חדרי מגורים, חדרי אוכל, מתקני ספורט וכושר, חדרי הרצאות, מרפאות ועוד.
לפני קצת יותר משנתיים נסגר, ומאז הוא עומד שומם, למעט שמירה שמציב שירות בתי הסוהר על המתקן הריק. במקביל, במועצה האזורית רמת נגב, שהמתקן נמצא בשטחה, פנו לאחר הסגירה בבקשה לעשות שימוש במקום לצרכי התושבים.
התוכנית של המועצה היא להפוך את "הפיל הלבן" בנגב ל"מעיין נובע של יצירה, תרבות, אמנות ותעסוקה". "זה יהיה אבן שואבת לאנשים לבוא למקום הזה, ליצור בו, ליזום בו, ולייצר משהו שהוא לא רק עוד בסיס או בית כלא, אלא משהו שהחברה האזרחית כל כך צריכה בנגב", סיפר ראש המועצה ערן דורון.
באמצע חודש מאי השנה שוחח דורון עם ממלא מקום נציב שירות בתי הסוהר, אשר וקנין, וביקש להשתמש במבנה של מתקן חולות לשני שימושים. הראשון, שימוש זמני לטובת שהיית עובדים זרים שעובדים באזור וצריכים מקום להעביר בו את הבידוד בשל מגפת הקורונה. השני, הפעלה מחדש של מתקן חולות לצרכים ושימושים שונים לטובת התושבים.
וקנין הבהיר שאין לשב"ס התנגדות לצורך הדחוף שעלה, וגם לא לתוכניות לטווח הארוך שהמועצה מייעדת למתקן. "אין לי מה לעשות איתו", אמר בשיחה. "כיום אנחנו שומרים על המקום ומשקיעים שם כסף שחבל לנו להשקיע".
לאחרונה התברר למועצה שלמרות ההסכמה העקרונית של שב"ס והרצון לפתח את הנגב, למשרד הביטחון יש תוכניות אחרות למתקן חולות, והם בשלבים מתקדמים להעברת הבעלות עליו אליהם.
"צרכי מערכת הביטחון לטובת הגנה על מדינת ישראל הם מעלה הכל, אבל פה לא מדובר על הגנה, אלא להיפך, מדובר בפגיעה בחוסן ההתיישבותי של המדינה ולכן מערכת הביטחון היא לא מעל הצרכים של התושבים", אמר ראש המועצה. "אנחנו מבקשים להיות חלק מקבלת ההחלטות, שישימו את האינטרסים האזוריים כחלק מהותי בהחלטה".
בחודש שעבר פנתה המועצה לתושבים וביקשה מהם להציע איך אפשר להשתמש בשטח של מתקן חולות. אחד המציעים הוא נתי גולדמן, חבר בקהילת "מידברן", שטען שאסור לוותר על המקום. "זו פנינה שאסור לוותר עליה. יש במקום הזה שטח גדול שמאפשר לעשות אירועים גדולים תחת כיפת השמיים".
"אפשר להפוך את המקום הזה למרכז תרבותי ולמרכז אומנויות", הוסיף. "אני לא ראיתי דבר כזה בקנה מידה עולמי ובטח שלא בקנה מידה ארצי, מקום שמשלב גם יציאה ואומנות, גם לינה ותעסוקה, ומאפשר גם התעסקות בחקלאות. יש המון דברים שאפשר לייצר מהמקום הזה".
אלון צדוק, בעל יקב רמת נגב, מכיר היטב את השטח שבו שוכן מתקן חולות. הוא עוד זוכר את הבעיות הרבות שהמתקן יצר לתושבים. הוא לא אופטימי לגבי האפשרות שהמתקן יעבור לרשות המועצה. "אם היו מזלזלים בנו, זה אומר שלפחות אנחנו קיימים. הם אפילו לא מזלזלים בנו, כי מבחינתם אנחנו לא קיימים. לצערנו יש פה בזבוז אדיר ומשווע של כספים".
"המחנה עומד שנתיים ריק והמועצה מוכנה לקחת אותו ולהפוך אותו לכלי שרת של התושבים, כל רעיון יהיה יותר טוב ממה שיש עכשיו", אמר צדוק. "אני לא אתפלא אם מחר יבואו עם שופלים, יהרסו אותו ויקברו מתחת לחול, כמו שעשו לא פעם עם בסיסים צבאיים. את כל המיליונים קוברים מתחת לאדמה בלי שאף אחד רואה".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו בוחנים בימים אלה את האפשרות לקבל את מתחם חולות לשימוש מערכת הביטחון. עבודת המטה מבוצעת יחד עם המשרד לביטחון פנים".