"נושא תעסוקת הנשים בישראל מעסיק אותנו זה תקופה, כשהבעיה המרכזית שזיהינו עוד לפני פרוץ הקורונה היא פערי שכר גבוהים בין גברים לנשים, שהם חריגים יחסית לעולם ולא מצטמצמים בקצב מספק", כך אומרת בריאיון יוליה איתן, סמנכ"לית בכירה במשרד העבודה והרווחה וראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות.
לדבריה, הנשים בישראל עובדות הרבה בהשוואות בינלאומיות. ערב המשבר שיעור השתלבות הנשים בעבודה היה גבוה, להוציא נשים מהמגזר הערבי שאומנם גם בו נרשם שיפור ניכר בשנים האחרונות, אך עדיין קיים פער משמעותי.
הנתונים הללו הובילו לכך, שכבר בהמלצות של דו"ח הוועדה הציבורית 2030 – ועדה בהובלת פרופ' צבי אקשטיין ששרטטה את מפת הדרכים בשוק העבודה לשנים קרובות – נכנס לראשונה יעד לצמצום פערי שכר מגדריים. "זה בעצם החידוש ועם זה יצאנו לדרך", אומרת איתן.
ואז הגיע משבר הקורונה.
"במהלך המשבר ראינו שנשים רבות נפלטו משוק העבודה וגם נפגעו יותר, בין היתר כי המשכורת שלהן היא השנייה במשפחה. כשמערכות החינוך נסגרו – נשים חזרו הביתה לתפקיד המסורתי של טיפול בילדים ולמעשה, חזרו כמה עשורים אחורה בהקשר של שוק התעסוקה. נשים רבות הוצאו לחל"ת בין סגר לסגר, וגם הוחזרו, אבל עצם העובדה שאפשר לוותר עליהן מדליק אצלנו נורות אזהרה".
לנוכח הנתונים החדשים הוקם בשיתוף משרד ראש הממשלה שולחן עגול תלת־מגזרי בנושא תעסוקת נשים בתקופת הקורונה, בשיתוף נציגי הממשלה, ארגוני המגזר השלישי העוסקים בתעסוקת נשים (ויצו, נעמת, שדולת הנשים וכו') ונציגי המגזר העסקי, כשהמטרה היא מיפוי משותף של הצרכים לצד זיהוי פתרונות אפשריים. איתן: "כל הגורמים נמצאים בשיח פורה סביב פתרונות מבניים, כולל גיבוש תוכנית לקידום תעסוקת נשים שנפגעו בקורונה, בתקווה שזו תאושר בממשלה החדשה".
אילו כלים אתם מציעים כרגע לנשים שמעוניינות לחזור לשוק העבודה?
"לנשים יש מאפיינים ייחודיים, אבל בסוף הן חלק משוק העבודה והן הנפגעות העיקריות מהקורונה. כיום אנחנו מנגישים עבורן חלק גדול מן הפתרונות, כמו הכשרות והרחבות מקצועיות, מיומנויות עבודה בסביבה דיגיטלית, היכולת לחפש עבודה בתנאים החדשים, מיומנויות נטוורקינג, הכוון תעסוקתי ואיתור הזדמנויות תעסוקתיות מתאימות, זאת כדי שהן יוכלו להשתלב באופן מיטבי בשוק העבודה, שכל כולו עובר טלטלה.
"יש למשל קבוצה לא קטנה של עצמאיות זעירות, שטיפחו עסקים קטנים שקרסו בקורונה. חלק מהנשים מבקשות לעשות הסבה לעולם השכירים, אחרות דווקא רוצות לחזק את ההזדמנויות כעצמאיות, והממשלה מציעה סיוע גם סיוע בהיבט הזה".
תוכלי לתת דוגמה לפרויקט סיוע?
"אנחנו מציעים שורה של מענים בכל רחבי הארץ. למשל, ישנו פרויקט עם חברת ההייטק הגדולה salesforce, שבמסגרתו עשינו הסבה למבוגרים מעל גיל 45 עם דגש על נשים, שלמדו תכנות והשתלבו מיד בעבודה, והכל תוך כדי משבר הקורונה. יש גם אפשרויות הסבה לצעירות יותר, למשל בתחום של עיצוב דיגיטל.
"ברחבי הארץ פרוסים מרכזי הכוון תעסוקתי, המותאמים למגזרים השונים ומציעים את כל כלי הסיוע להשתלבות בתעסוקה – אבחון תעסוקתי, בניית מסלול קריירה, השלמת פערים בלימודים, הסבות מקצועיות וחיבור למעסיקים. בחברה הערבית מרכזי ההכוון נקראים ריאן, בחברה החרדית – מפתח, ובחברה הכללית – מרכזי הזדמנות הפזורים בערים כמו ירושלים, תל אביב־יפו, רחובות, נתניה, אשדוד, באר שבע, חיפה ועוד. כמו כן יש לנו תוכניות ייחודיות לנשים בהייטק.
"עם זאת יודגש, שהסגירה והפתיחה לסירוגין של מערכת החינוך השנה מקשה מאוד על ההורים, ובמיוחד על נשים ואימהות, והיות שיש פערי שכר גדולים בין גברים לנשים, יותר קל לוותר על המשכורת של האישה. זה חלק מהאתגרים שאנחנו מזהים".
גם בכל הנוגע לייצוג נשי במשרות בכירות איתן סבורה שיש מקום לשיפור. לפני שנכנסה לתפקידה במשרד העבודה, היא שימשה סמנכ"לית במשרד ראש הממשלה. "היו תקופות שבהן הייתי האישה היחידה בחדר", היא נזכרת ומוסיפה כי, "במשרד העבודה דווקא יש ייצוג נכבד לנשים בהנהלה הבכירה. אבל עדיין יש מקום רב לייצר מסלולי קידום לנשים בשירות הציבורי ולאפשר את קידומן".
מה אנחנו כחברה צריכים להפנים בדרך להשגת שוויון שכר מגדרי, לדעתך?
"מהפכת ההשתלבות וההצלחה של נשים בשוק העבודה תלויה גם במחויבות ובמעורבות של הגברים. למעשה, תפיסת ההורות צריכה להשתנות. האחריות לגידול הילדים הינה משותפת לכל התא המשפחתי, וחשוב שיהיה מסר ברור מצד מעסיקים, מנהלים ופירמות, שגם אבות ייקחו חלק בגידול הילדים ויאפשרו לנשים לעבוד כשצריך ולהיות בבית כשצריך.
"הקורונה לימדה אותנו שאפשר לעבוד במתכונת גמישה. לא חייבים להיות צמודים לשעות מסוימות או למקום גיאוגרפי, וזה סייע גם בחלוקת הנטל בין בני הזוג".
באתר מינהל תעסוקת אוכלוסיות תמצאו מידע מקיף על תוכניות סיוע בתעסוקה - מוזמנים לבקר.
