רק לפני שבוע שבו התלמידים לבתי הספר והגנים, אחרי חודשיים של חופש גדול ותקופה ארוכה של חוסר יציבות, ועם מתווה שנועד להבטיח מסגרת מסודרת לפחות בחודשים הקרובים. אבל בשבוע הבא הם כנראה שוב יחזרו לבתים, לפחות לחודש. זאת, לאחר ההחלטה בקבינט הקורונה על שבועיים של סגר מלא ועוד שבועיים ללא לימודים בבתי הספר ובגנים - החלטה שעדיין טעונה את אישור ממשלה.
אחז אגם, אב לארבעה מתל אביב, אמר כי המחשבה על סגר נוסף מטרידה אותו: "התנסינו עם זה פעם זה היה לא פשוט, אם נמשיך ככה לסגור בכזו קלות אז לא יהיה חינוך לילדים שלנו וזו תהיה שנה מבוזבזת, שהם לא יעשו בה שום התקדמות".
לטענתו, גם במקרה של עלייה בתחלואה, יש לשמור על שגרה שבה ההורים עובדים והתלמידים הולכים למסגרות החינוך: "נראה שפרופ' גמזו מתחיל לקבל החלטות מפאניקה. הגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות כי מערכת החינוך היא לא זו שגורמת לעלייה בתחלואה. צריך להמשיך בשגרה כדי לספק ביטחון לילדים, הם לא יכולים פעם ללמוד מהבית ופעם מבית הספר. יש ילדים שזה ממש גורם להם לנסיגה קוגניטיבית, בייחוד בגילאים הצעירים".
רוני אזולאי, תושבת ראשון לציון ואמא לשלושה ילדים, אמרה כי סגר נוסף יפגע בילדים מבחינה חינוכית ובריאותית: "כשהם בבית הילדים יושבים שעות בתוך הטלפונים שלהם, מחוברים לקרינה המסוכנת הזו, כל היום בווטסאפ או באפליקציות. זה חינוך? לתקוע את הילדים בבית לבדם? שהם חשופים לכל מה שקורה ברשת? זה אסון, זה לא חינוך".
אמנם תלמידי כיתות ה' ומעלה ילמדו מרחוק, בזום, במהלך אותו החודש - אבל ההורים יודעים שזה לא הפתרון. אזולאי מספרת בכעס שהלמידה מרחוק גרמה לה לשוב לעבוד מהבית: "עזבתי את המשרד שהייתי שוכרת, אני לא אשאיר את הילדים שלי שמונה שעות לבד בבית. כבר פעם אחת ניסו סגר. זה עזר במשהו? אז למה שוב?".
שלומי ירוחם, אב לשלושה ילדים ממעלה אדומים ששניים מהם עדיין במערכת החינוך, נשמע מתוסכל מהמצב: "כבר עכשיו המתווה הקיים של הלמידה מרחוק לא טוב. הילדים חווים תסכול ורק אנחנו ההורים רואים מה קורה להם. מחליטים פה החלטות מבלי לדבר איתנו".
"יש פה ילדים שיהפכו לנפגעי קורונה, עם חסכים גם בצד הנפשי והחברתי", אומר ירוחם שבנו עילאי לומד בכיתה ד' ובתו נועה - בכיתה ח'. "כל ההחלטות מתקבלות בהינף יד, בלי מחשבה ובלי שיתוף של ההורים. אנחנו מאבדים את הילדים שלנו מבחינה חינוכית".
עינת גבריאלי (40) מגבעתיים, אם לעלמה שלומדת בכיתה ו', עודד שבכיתה ד' ודריה שבגן חובה, מסכימה איתו: "מבחינתי זה אומר קודם כל שהילדה שלי שממרץ בבית ולאחרונה הגיעה ל-14 שעות בשבוע לבית הספר פתאום שוב לא תגיע. לא נתנו להם לעשות פעילויות של תנועות נוער וקייטנות ואם נלך לסגר נחזיר אותם עוד יותר אחורה".
לדבריה של גבריאלי, הנטל הכלכלי במקרה של סגר יהיה לא רק מאי הכנסה אלא גם בשל השהייה בבית: "שלושה ילדים בבית זה יותר חשמל, יותר אוכל, יש סכנת התמכרות למסכים. הרי כמה אתה יכול להעסיק אותם בבית? בסופו של יום נגמרות הפעילויות והם הולכים למסכים. המחשבה לעצור את בתי הספר היא לא מחשבה נכונה".
אז איך היא הולכת להתכונן לחודש של סגר? בעיקר בקניות. "אני הולכת לעשות קנייה בסופר ולקנות ציוד יצירה. למרות המצב אני עדיין מקווה שלא יהיה סגר. הבעיה העיקרית היא שאנשים פה לא עמדו בהנחיות ובסוף הכל זה בא על חשבון הילדים ובעיקר אלו מכיתות ה'-ו'. הלמידה מרחוק ברוב המקומות רחוקה מלהיות למידה ויותר דומה לחוברות הקיץ של פעם. יש פה הרבה יותר הפסד מתועלת".
לא נוהרים לביצים
גבריאלי לא היחידה שמתכוננת לסגר בקניות, אבל הפעם - בניגוד לסגר בתחילת המגפה - הלחץ פחות ניכר בסופמרקטים. בסניף רמי לוי באשקלון האווירה הייתה נינוחה למדי כבכל יום חמישי. שם אמרו כי בניגוד לסגר הקודם, לא נראה לחץ חריג, גם בגלל שרבים כבר התרגלו לקניות באינטרנט.
מזל אמורי מאשקלון, סבתא ל-14 נכדים, עדיין אינה יודעת אם הם יהיו ביחד בחג: "מה שיגידו - נעשה. אנחנו מצטיידים מעט. פעם שעברה הצטיידנו יותר בביצים, אבל הפעם אין לחץ".
גם בירושלים, שעל כמה משכונותיה כבר הוטל השבוע סגר לילי, לא מתרגשים מהדיבורים על סגר. בסאם מסוודה מבית חנינא אמר כי "אנשים כבר לא לחוצים כמו בפעם הקודמת, יודעים שיהיה מספיק אוכל. נקווה שזה יעזור ושמי שמקבל את ההחלטות יעשה את זה בשכל".
דודו שבתאי מפסגת זאב הגיע לקניות בסופרמרקט בשכונת ואדי ג'וז: "אנחנו מכירים כבר מה זה סגר. יהיה מה שיהיה זה לא כזה נורא. אנחנו מספיק חזקים ויש פה מספיק אוכל. אין צורך להיכנס לפאניקה".
נאגי חיגאזי ממוסררה מאשים את הפוליטיקאים: "המדיניות חוזרת על עצמה - כל פעם מחכים עד שיגיע החג ורק אז מעזים לעשות סגר. אנשים כבר מתחילים להגיד שזה פוליטיקה ואין מגפה. הרבה אנשים לא דופקים חשבון, ולא מבינים את הסיכון. גם כשעשו סגר הוא היה בדיחה".
פורסם לראשונה: 23:53, 10.09.20