סגר שלישי בדרך - המוטציה כבר כאן. הממשלה מתכנסת כדי להחליט על הצעדים הנדרשים להתמודדות עם נתוני הקורונה - ועשויה להכריז על סגר שלישי. פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, כבר טען היום כי "אין מנוס מכניסה לסגר. אם לא נעשה כלום, נגיע ל-3,000 מתים נוספים תוך חודשיים". בישיבה אמר: "זה אמור להיות הסגר האחרון עד תחילת אפקט החיסונים. אנו מעריכים שכשנצא מהסגר נוכל לפתוח את המשק מהר יותר".
אש המליץ על "סגר יום כיפור" מיום שישי ולמשך 25 ימים: הגבלת מרחק של 1,000 מטרים מהבית, איסור שהייה בבית אחר. התרבות והפנאי יישארו סגורים והתחבורה הציבורית תצומצם ב-50 אחוז. מערכת החינוך תיסגר למעט החינוך המיוחד. לגבי התקהלויות - יותרו התכנסויות של 10 איש במקום סגור ו-20 במקום פתוח.
המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד, הציע להתחיל בסגר ב-30 בדצמבר. "הייתי מציע לא לקבוע מדדים, אלא תאריך שבו יוצאים מהסגר", אמר. ראש הממשלה נתניהו אמר כי לדעתו, "סגירת החינוך והמסחר זה חיסרון. קנסות ואכיפה הם דברים שלא עובדים בריסון מהודק. המכשיר היחיד שעובד זה סגר שבולם. זה מחיר שצריך לשלם והמשוואה הזו קיימת. הריסון המהודק לא קיים. זו אגדה אורבנית. זה לא תקף במציאות. הציבור יעדיף סגר מהיר והדוק לזמן קצר ובמקביל לטוס עם החיסונים".
(צילום: ירון ברנר)
הממשלה עדיין דנה בדברים ולא הוחלט, נכון לעכשיו, באיזו דרך לנקוט. המחלוקת היא האם לנקוט בסגר או בכל זאת ב"ריסון מהודק", האם לסגור את כל מסגרות הלימודים, ומתי להתחיל את הסגר - מיידית, החל מיום שישי, מיום ראשון או ב-30 בדצמבר.
ובנוסף לכך, שר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע בישיבה כי התגלו ארבעה ישראלים שחזרו מבריטניה ואובחנו כחיוביים למוטציית הקורונה. גורמים המעורים בפרטים ציינו כי בשלב זה נעשות בדיקות ריצוף גנטי לעוד ישראלים שלא שהו בבריטניה. "נאמר לנו שיש עוד מקרים של ישראלים שלא שהו שם, וזה לא נדיר. המוטציה נמצאת בארץ. אנחנו ממתינים לעוד עשרות תוצאות של הריצוף הגנטי".
יממה שמרמזת לנו איזה שלושה חודשים מחכים לנו. לפני פחות מיממה התפזרה הכנסת בקול ענות חלושה לאחר שלא הצליחה להעביר תקציב - וכבר כולם נגד כולם וכולם מריצים את כולם לבחירות שייערכו ככל הנראה ב-23 במרץ 2021. נכון לעכשיו, התמונה הפוליטית עדיין לא בהירה.
בליכוד עדיין לא הוחלט אם יהיו פריימריז לקראת הבחירות, במפלגת העבודה עמיר פרץ כבר הודיע כי לא יתמודד על ראשות הסיעה ויש מי שאומר שאבי ניסנקורן בדרך, יו"ר ימינה צפוי להודיע הערב על התמודדותו לתפקיד ראש הממשלה, גדעון סער כבר הודיע על כך והיום חברה אליו גם חברת הכנסת שרן השכל. בערב יקיים סער מסיבת עיתונאים. עדיין לא ברור האם כחול לבן תשרוד ויש עתיד טרם הודיעה על פנים חדשות בסיעה.
לצד כל אלו ישנם לא מעט אשר "יושבים על הגדר" ולא הודיעו כיצד ינהגו. הבולטים שבהם הם גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר שלא אמר עדיין אם יתמודד לבד או יחבור לאחת המפלגות, ראש העיר תל אביב רון חולדאי שטרם הודיע כיצד ואם יתמודד וחבר הכנסת עופר שלח שכנראה ייפרד משותפו יאיר לפיד וימצא חממה אחרת. נוסף לאלו ישנם פורשים ועוזבים למיניהם דוגמת השר גבי אשכנזי והשר לשעבר אסף זמיר שלא אמרו אם ימשיכו והיכן.
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
וכמה יעלה לנו כל הסיפור הזה של בחירות רביעיות בפחות משנתיים? בבחירות בשנה רגילה, ללא קורונה, תקציב הבחירות עומד על כ-400 מיליון שקלים. תוספת של עמדות קלפי, עובדים, ציוד חיטוי ומיגון ותוספות נוספות – יעלו כ-90 מיליון שקלים נוספים לפחות. במידה שיוחלט לפצל את הבחירות למספר ימים בשל הקורונה - המחיר יאמיר.
לקריאה נוספת
הלילה של אבדיה. שלב ההוכחות של דני אבדיה יתחיל הלילה בשעה 02:00, כשיערוך בכורה מרגשת בליגה הטובה בעולם במדי הוושינגטון ויזארדס שישחקו נגד פילדלפיה. עדיין לא ידוע אם אבדיה יפתח בחמישייה, אבל לפחות בשלב ההתחלתי הכיוון די ברור, מאחר ששחקן שמשחק בתפקיד דומה, רוי האצ'ימורה, ייעדר כשלושה שבועות בשל פציעה בעינו. הדבר מגדיל את הסיכויים שמאמן הוויזארדס, סקוט ברוקס, יפתח עם אבדיה כבר במשחק הראשון. גם דאוויס ברטאנס הלטבי לא בקו הבריאות, ולכן גם הוא לא צפוי לפתוח.
אבדיה בן ה-20, נבחר במקום התשיעי בדראפט על ידי הוויזארדס. בריאיון שקיים אמש אמר: "אני לא ביישן, אני לא מפחד מאף אחד. אני אעשה כל מה שנדרש ממני. אני אתן 100 אחוז מעצמי בכל רגע". אבדיה גם דיבר בריאיון על הקשר לישראל: "זה נכון שאני מדבר הרבה דברים טובים על ישראל, אבל עדיין לא ממש הראיתי את התרבות של המדינה. אני מקווה שבמהלך העונה תיראו הרבה ממנה. אני מקווה שגם תאהבו אותה".
לקריאה נוספת
מחר עדיין יהיה קריר עם אפשרות לגשם מקומי קל יחסית, בעיקר עד שעות אחר הצהריים. בסוף השבוע ותחילת השבוע הבא תורגש עלייה בטמפרטורות, ומזג האוויר יהיה נעים ונוח יחסית ביום - אבל קר בלילה.
איך להצביע בבטחה בזמן המגפה? ישראל היא לא המדינה הראשונה שמתכננת לקיים בחירות בזמן המגפה. אמנם ישנן מדינות שדחו את הבחירות לתקופה מאוחרת יותר, אך גם היו כאלו שקיימו אותן במהלך השנה וניתן ללמוד מניסיונן. הדוגמה הטובה ביותר היא דרום קוריאה, שקיימה בחירות בהן השתתפו עשרות מיליוני אזרחים ב-15/4. דוגמה אחרת, מוכרת לכולם, הן הבחירות בארה"ב שהתקיימו בחודש שעבר. גם זכורים לכולם פרטים מהצבעה זו, כגון, שימוש נרחב בדואר וטענות על זיופים. הבנתי שוועדת הבחירות שלנו לא רוצה ליצור תקדים ולאפשר במרץ הקרוב הצבעה בדואר או באמצעות האינטרנט. גם כן, בעיקר, מחשש לזיופים. בהחלט הייתה הזדמנות טובה לנסות מודלים שונים, לפחות כפיילוט, להשתמש בגישה יצירתית ולאפשר בחירות היברידיות: חלק באופן רגיל, חלק בטפסים אינטרנטיים וחלק תוך יצירת קשר בזום עם ועדת קלפי.
במקרה שהבחירות יתקיימו בשיטה הישנה, רצוי לא לרכז את ההצבעות ביום אחד. החשש הגדול שלי, שהרבה אזרחי המדינה יפחדו להידבק ולא יממשו את זכותם האזרחית. כך קרה בבחירות לקונגרס ארה"ב ב-1918, בזמן מגפת שפעת קטלנית. רק 40% מבעלי זכות הבחירה התייצבו אז בקלפי.
(צילום: ירון ברנר)
ישנה חשיבות רבה ביצירת אמון בציבור בצעדי הממשלה ובהחלטות של ועדת הבחירות. המגפה לא תיגמר עד 23/3/2021 - מועד הבחירות המתוכנן. חייבים לתת תחושת ביטחון הן למצביעים והן לעובדים בקלפיות. העובדים בקלפיות צריכים ללבוש אמצעי מיגון כמו אלה בהם אנו משתמשים בבתי החולים. הרי, אנו מטפלים כל יום בחולי קורונה ולא נדבקים. אפשר ליצור תנאים כאלה גם לעובדי הקלפיות. המצב הטוב ביותר הוא קלפי ניידת שמגיעה למצביעים עד הבית. אם לא כך, אז מקום ההצבעה חייב להיות מאוורר, המצביעים חייבים לעטות מסכות. כמו כן, יש למנוע עמידה בתורים צפופים, בוודאי לא בתוך המבנים. כשמודדים חום הגוף לנכנסים (דבר חשוב אם מבצעים אותו נכון), יש למדוד במצח לאחר שהייה בתוך הבניין. לסיכום, אפשר להגביר בטיחות ההצבעה וחשוב לעבוד על כך כדי לשמור על זכויות דמוקרטיות.
במהלך הדיון בקבינט, לקראת אפשרות לסגר שלישי, הציג משרד הבריאות נתונים לגבי הכניסה לסגר השני. ההחלטה על הסגר הייתה ב-10 בספטמבר, יום שבו אובחנו 4,160 נדבקים וה-R עמד על 1.35. מספר החולים שמצבם קשה עמד על 480.
שמונה ימים לאחר מכן נכנס הסגר לפועל, ביום שבו אובחנו 5,345 נדבקים וה-R עמד על 1.31. מספר החולים הקשים בתחילת הסגר השני עמד על 580. ב-30 בספטמבר היה שיא התחלואה עם 9,021 נדבקים שאובחנו ביממה. באותו יום היו 860 חולים מאושפזים במצב קשה.
המצב היום דומה למצב שהיה בהחלטה על הסגר השני. מספר המאובחנים אתמול עמד על 3,578 ובבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 510 חולי קורונה. ה-R (מקדם ההדבקה) נמוך במעט והוא עומד על 1.25. במגזר החרדי עומד כיום ה-R על 1.78.
מיכל שיר. למה? ככל הנראה בגלל התגובה המכוערת של חברת הכנסת אוסנת מארק לכך ששיר סייעה לסכל את המהלך לדחיית הבחירות. שיר הצביעה שלשום נגד החוק שנועד לדחות את הבחירות, והודיעה במקביל על פרישה מהליכוד, התפטרות מהכנסת וחבירה למפלגתו החדשה של גדעון סער. בתגובה קראה לעברה מארק: "כלבה". כשנשאלה על כך באולפן ynet אמרה מארק: "אני לא רגילה לאנשים שבוגדים בנו".
וביידן מחפש עוקבים: כאשר טראמפ הושבע לנשיאות ב-2017, הוא קיבל את החשבון הרשמי של נשיא ארה"ב עם מיליוני העוקבים של אובמה. בחילופי השלטון של 2021, טוויטר החליטה לפתוח דף חדש.
שי ספיר, מנהל מחלקת הסושיאל של ynet וידיעות אחרונות: הסדרה התיעודית "לבנון" של כאן מזמינה אתכם להציץ אל ההיסטוריה העקובה מדם של השכנה הצפונית שלנו, אך קודם כל מנקודת המבט הלבנונית. יוצרי הסדרה עושים זאת באמצעות חומרי ארכיון נדירים וראיונות עם אנשי מפתח מארץ הארזים – ממחבלים פלסטינים ועד הנשיא לשעבר אמין ג'ומאייל – לצד אנשי מודיעין וחיילי צה"ל שליכלכו את מגפיהם בבוץ הלבנוני, ושילמו מחיר דמים יקר מנשוא על האשליות של מנהיגיהם.
עבור בני הדור שלי - ילדי האייטיז שגדלו בצל הפחד ממחבלי אש"ף, בימי הקטיושות ו"אני יודע ואת יודעת, בחפץ חשוד אסור לגעת" - זו הזדמנות מצוינת להבין את מה שלא יכולנו להבין אז. אבל "לבנון" היא סדרה חשובה גם לצעירים מאיתנו, כי ישראל אולי יצאה מלבנון – אבל לא בטוח שלבנון יצאה ממנה.
