מפח נפש, אכזבה ותסכול: תלמידי תיכון ברחבי הארץ מביעים זעם רב לאחר שגילו הבוקר (יום ג') כי משרד החינוך הפחית את הציונים במבחנים הפנימיים שבתי הספר ערכו להם, כחלק ממתווה הבגרויות המקל שגובש בעקבות מתווה הקורונה.
מוקדם יותר היום פורסם ב-ynet לראשונה כי מנהלי בתי ספר רבים התלוננו על פערים בציוני הבגרות של תלמידים, וכן על הפחתה, חלקה משמעותית מאוד, של ציונים פנימיים שהעבירו בתי הספר. עם פרסום ציוני הבגרות אתמול, הופתעו מורים ומנהלים להבחין כי הציון הפנימי שהוענק לתלמידים ירד ללא כל הסבר.
אודליה בן מנחם, תושבת מושב אמירים שלומדת בכיתה י"ב בתיכון הרדוף בצפון, נדהמה מציון בחינת הבגרות בתנ"ך. "בשנה שעברה השקעתי מאוד בלימודים והצבתי לעצמי מטרה להוציא ציונים גבוהים ובתנ"ך הרגשתי בטוחה לגשת לבחינה.
"בכל המבחנים במהלך השנה קיבלתי מאיות ובמתכונת קיבלתי 97 והגעתי מוכנה מאוד לבחינה. הבחינה עברה מעולה ויצאתי בתחושה טובה מאוד. עניתי על כל השאלות ובדקנו את התשובות לאחר המבחן והכול היה נכון. הבוקר נודע לי שקיבלתי 59 במבחן, הייתי בהלם ולא הבנתי מה קורה. זו הבחינה היחידה שיצאתי ממנה בתחושה מעולה".
בן מנחם הוסיפה: "כשראיתי את הציון אמרתי לעצמי שזה לא ייתכן וגם המורה שלי אמרה שזה לא הגיוני כיוון שאני אחת מהמצטיינים במקצוע. נגרם לנו עוול ופגיעה חד-משמעית. כל כך הרבה תלמידי תיכון נפגעו לאחר שהשקיעו רבות וזה כואב. אני לא מבינה למה משרד החינוך משווה את הציונים לשנים קודמות ולא בודק אותי ביחס לעצמי, זה לא הוגן וכמובן גורם לי עוול".
כך הורד הציון
במסגרת המתווה שנכפה בשל משבר הקורונה, הוחלט כי התלמידים ייבחנו בשישה מקצועות בלבד לבגרות: שלושה במקצועות החובה - מתמטיקה, אנגלית ושפה, שניים במקצועות מתוך אשכול הומניסטיקה ומקצוע אחד מוגבר. עוד נקבע כי בשאר המקצועות הציון ייקבע לפי בחינה פנימית של בית הספר.
כמה מנהלים התריעו כבר עם הצגת המתווה כי משרד החינוך מסרב לחשוף את "נוסחת הבגרויות" שנוצרה בעקבות משבר הקורונה. המנהלים הזהירו אז כי ייאלצו להוריד ציונים לתלמידים כדי להימנע מפערים בממוצע הבית-ספרי ובהאשמות בהטיית הציונים לטובת התלמידים.
באופן מעשי, הרצון של משרד החינוך לשמור על ממוצע רב-שנתי בבתי הספר פגע בתלמידים שהתאמצו ולמדו, במיוחד בתקופות הסגר והלמידה מרחוק. במקרה שבשנתיים האחרונות היה הממוצע הבית-ספרי נמוך, הופחת הציון הפנימי של התלמידים על-מנת להתאים אותו לממוצע הרב-שנתי הקודם של בית הספר.
ריאיון באולפן ynet עם יו"ר ארגון המורים, השבוע
(צילום: ירון ברנר)
בוגרת תיכון מתל אביב, שניגשה לבגרות מורחבת ברמה של חמש יחידות לימוד בהיסטוריה, התכוננה היטב לבחינה ולא האמינה כשקיבלה ציון 67. "יש לי תעודת בגרות מעולה וניגשתי לבגרות מורחבת בהיסטוריה כדי להגדיל את הסיכויים להתקבל ללימודים בפקולטה יוקרתית. התכוננתי היטב ובמשך חודשיים ויתרתי על עבודה ובילויים כדי להגיע מוכנה במאת האחוזים לבחינה כי כל נקודה חשובה.
"הבחינה הייתה טובה ובדקתי את התשובות לאחר מכן. כשקיבלתי את הציון הייתי משוכנעת שמדובר בטעות. מהר מאוד נודע לי שאלפי תלמידים נפגעו רק משום שמשרד החינוך קבע ציונים בלי קשר להישגים אישיים של כל נבחן. זאת אטימות מוחלטת וחוסר צדק משווע".
כמו בוגרת התיכון מתל אביב, רבים אחרים ביקשו להרחיב את יחידות הלימוד לחמש על מנת להגדיל את הסיכויים להתקבל לפקולטות יוקרתיות באוניברסיטאות. כעת מבקשים אותם בוגרים שמשרד החינוך יתקן את העוול באמצעות החזרת הציונים שהופחתו או שיוענק פקטור.
"ניצול ציני לצרכים לא ברורים"
אור שדמי, בוגר תיכון אליאנס בתל אביב וקצין ביחידה מובחרת, החל להתכונן לבחינת הבגרות באזרחות שלושה חודשים לפני המועד וניצל כל רגע פנאי בין הפעילויות המבצעיות לפני השחרור. "הגעתי למבחן במוכנות גבוהה, לכן נדהמתי והתאכזבתי לראות שקיבלתי 60", סיפר היום שדמי. "הייתי בשוק אבל קיוויתי שמדובר בטעות. התחלתי לבדוק ומהר מאוד הבנתי שיש מאות נבחנים שקיבלו ציונים לא הגיוניים".
שדמי אמר עוד: "כ'נבחני משנה בוגרי תיכון' אנחנו ניגשים לבגרות מתוך מוטיבציה והשקעה ובסיום הבחינה בדקתי את התשובות והיו גם שביקשו מהמורים לבדוק ולכן הייתי בתחושה טובה", סיפר הצעיר שחתם על עצומה בנושא שהועברה למשרד החינוך. "נגרם לנו עוול כבד, במשרד החינוך עשו ניצול ציני לצרכים לא ברורים ובכך פגעו בנו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פרסם כמיליון וחצי ציונים. במקרה שבו מנהל סבור שחלה טעות בציון, יש לפנות לאגף הבחינות. הפנייה תטופל באופן מיידי, ואם תימצא טעות, הרי שהיא תתוקן".
"בזכות הקורונה – התלמידים קיבלו כישורים"
באולפן ynet התראיינו בבוקר שתי מורות למתמטיקה - רינת עטר והניה גולד הבר – שסיפרו על אופן הלימוד של המקצוע ועל הקשיים שמלווים אותו בתקופת המגפה. עטר: "תמונת המצב קשה והאתגר גדול מאוד. אנחנו המורים ממציאים את עצמנו מחדש כדי להביא להבנה של החומר. אם פעם עבדנו כמעט עם שמונה שעות שבועיות, עכשיו אני עובדת עם הרבה פחות. התנאים בלתי אפשריים, אבל יש תוצאות".
גולד הבר: "משרד החינוך משקיע כרגע אלפי שקלים כדי לקדם תוכניות אינטראקטיביות, חווייתיות. קיבלנו בבית הספר סבסוד של יותר מ-10,000 שקל לעניין. ילדים יכולים להיכנס לאתרים מסוימים, לעבוד שם בצורה חווייתית, ואז המורה מקבל את התוצאות של העבודה שלהם תוך דקות".
(צילום: חגי דקל)
- את מזהה הידרדרות ברמה של תלמידי ישראל במתמטיקה?
"אני לא חושבת. אנחנו מספיקים פחות, שזה הגיוני כי אנחנו בקורונה. כל מורה חשב לעצמו, עבר השתלמויות, קנה כל מיני עזרים, למשל לוח חכם. בגל השני אנחנו עובדים בצורה הרבה יותר יעילה. הקורונה שינתה משהו: כבר שנים אנחנו מדברים על צורך בשינוי, שהתלמיד צריך ללמוד באופן יותר אישי וממוקד, ובלית ברירה הקורונה גרמה לכך. הלמידה היום היא פחות כיתתית והרבה יותר אישית. אז נכון שמספיקים פחות, אבל כל ילד מקבל בצורה הרבה יותר יעילה את מה שהוא צריך לקבל".
- פורסם כאן הבוקר שהציונים הפנימיים מקוצצים כי משרד החינוך ראה את הפער בין ציוני המגן, הציונים הפנימיים, לבין הבגרויות, והבין שאולי מנסים שם לעגל פינות ולהרים לתלמידים את הציונים.
עטר: "מדובר במקצועות אחרים שאני לא מכירה. אני יכולה להגיד שבבית הספר שלי הייתה הלימה בין הציונים. הממוצעים נעו חמש נקודות לפה או לשם".
- אם המצב יימשך וזו תהיה שנה כמעט אבודה, ייגרם נזק משמעותי לתלמידים? משהו שיפגע בהם בעתיד?
גולד הבר: "להפך. הם קיבלו כישורי למידה שהם לא הכירו עד היום. הקורונה תסייע להם להצליח יותר בשוק העבודה מאשר אלה שלמדו בצורה הרגילה. כי להיות בעל משמעת עצמית ולארגן לך את סדר העדיפויות לא כי מישהו יושב לך על הראש - אלה הם כישורים מאוד חשובים".
