ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס הודה הבוקר (יום ה') לצרפת על הודעתה אתמול כי תגביר את נוכחותה במזרח הים התיכון, כשברקע המתיחות בין טורקיה ליוון. בימים האחרונים משייטות אוניות מלחמה טורקיות ויווניות קרוב זו לזו באזור בין קפריסין לכרתים, אחרי שטורקיה שלחה לשם אוניית סקר – מלווה בספינות קרב – כהכנה לחיפושים אפשריים אחר גז ונפט. מדובר באזור שיוון מדגישה כי הוא נמצא תחת ריבונותה.
סרטון מאיים שפרסם השבוע בכיר במפלגת השלטון הטורקית נגד יוון
בציוץ בטוויטר כתב היום מיצוטקיס כי נשיא צרפת עמנואל מקרון הוא "חבר אמיתי של יוון וגם מגן מושבע של הערכים האירופיים והחוק הבינלאומי". מקרון הודיע אמש לאחר שיחת טלפון עם מיצוטקיס כי החליט "לתגבר בימים הקרובים באופן זמני את הנוכחית הצבאית הצרפתית במזרח הים התיכון, בשיתוף פעולה עם השותפים האירופיים, בכלל זה יוון". הבוקר הודיעה צרפת שתשלח שני מטוסי קרב ופריגטה לאזור.
צרפת, כמו יוון, חברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי, והיא מחזיקה בצבא החזק ביותר באיחוד. טורקיה, שלה יריבות עתיקה עם יוון, גם היא חברה בנאט"ו, אולם יחסיה עם צרפת אינם במיטבם.
המתיחות הנוכחית במזרח הים התיכון החלה ביום שני השבוע, אחרי שטורקיה שלחה – תוך שהיא מכריזה על כך במופגן – את אוניית הסקר Oruc Reis, מלווה בספינות מלחמה, אל אזור השוכן מדרום לאנטליה וממערב לקפריסין. היא הודיעה כי האונייה תפעל שם ב-23-10 באוגוסט, במסגרת בדיקת האפשרות שיש שם מאגרי גז ונפט, כמו אלה שנמצאו באזורים אחרים במזרח הים התיכון.
יוון טוענת כי האזור הזה שוכן במדף היבשתי שלה, ולכן דרשה שהספינות הטורקיות יסתלקו. טורקיה מתעקשת שיש לה זכות מלאה לערוך חיפושים שם, ויוון הורתה בתגובה לצבאה להיות בכוננות ושלחה ספינות מלחמה לאזור.
בהצהרה שמסר אמש בטלוויזיה הזהיר מיצוטקיס כי יש "סכנה לתאונה" באזור שבו התאספו האוניות הטורקיות והיווניות. "במקרה כזה האחריות תהיה מוטלת על מי שהוביל לנסיבות האלה", אמר במסר לטורקים. הוא הדגיש כי יוון אינה מתנגדת לדו-שיח, כולל הקשה ביותר, אך הוסיף כי "דיאלוג נעשה לא רלוונטי כשהאווירה היא של מתח ופרובוקציות". מיצוטקיס הוסיף: "לעולם לא נהיה אלה שיסלימו את המצב. ובכל זאת, איפוק הוא רק היבט אחד של הכוח שלנו. שום פרובוקציה לא תעבור בשתיקה".
מנגד אמר היום נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי הפתרון היחיד לסכסוך בים התיכון הוא דו-שיח ומשא ומתן, וכי טורקיה "אינה מחפשת הרפתקאות".
ביוון מדווחים כי שר החוץ היווני ניקוס דנדיאס, שבא היום לביקור בישראל כדי לדון בסוגיית פתיחתה של יוון לתיירים ישראלים, ידון עם שר החוץ גבי אשכנזי גם במתיחות עם הטורקים.
האיים בלב הוויכוח
ליוון וטורקיה יש יחסים מתוחים היסטורית, וכבר עשרות שנים שהן מנהלות עימותים על שלל סוגיות. מאז שנות ה-70 הגיעו שתי המדינות לסף מלחמה שלוש פעמים, פעם אחת מתוכן בשל ויכוח בנוגע לזכויות על משאבים בים. הגילוי של מרבצי גז טבעי במזרח הים התיכון בשנים האחרונות, ותוכניות הקידוח שגובשו בעקבות זאת, עוררו מתיחות מחודשת.
בלב הסכסוך הממושך על הזכויות בים התיכון ניצבת תלונתה של טורקיה על כך שאף שחופה הוא הארוך ביותר במזרח הים התיכון, היא נאלצת להסתפק ברצועת ים צרה בשל העובדה שקרוב לחוף הטורקי יש שלל איים יווניים קטנים. טורקיה טוענת כי בקביעת הגבולות הימיים אין להחשיב את האיים האלה – עמדה שיוון ובעלות בריתה באזור דוחות בהסתמך על הסכמים בינלאומיים.
המתיחות של הימים האחרונים היא המשך ישיר למתיחות שהתעוררה בחודש שעבר: הטורקים הודיעו כבר אז על שליחת כלי שיט לביצוע עבודות סקר באזור שבמחלוקת בים התיכון, אבל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התערבה אז והצליחה להרגיע את הצדדים ולשכנע את טורקיה להשעות את פעילותה. אלא שבתחילת השבוע הודיעו הטורקים שוב כי הם שולחים כלי שיט לאזור, לדבריהם במחאה על כך שביום חמישי שעבר חתמו יוון ומצרים על הסכם המגדיר אזור כלכלי בלעדי בין שתיהן במזרח הים התיכון.
לדברי אנקרה, חתימת ההסכם היווני-מצרי הוכיחה שטורקיה אינה יכולה לסמוך על יוון, ולכן היא מחדשת את הפעילות. עם זאת, יצוין כי ההסכם בין יוון למצרים בא אחרי שבשנה שעברה חתמה טורקיה על הסכם דומה עם ממשלת טריפולי בלוב, צעד שעורר אז את זעמן של יוון, מצרים וקפריסין, שטענו כי הוא מערער על זכויותיהן הכלכליות באזור. האיחוד האירופי קבע אז כי ההסכם הטורקי-לובי הוא הפרה של החוק הבינלאומי.
