המגעים לכינון יחסים עם איחוד האמירויות התחילו כבר לפני שנה וחצי בוועידה שנערכה בפולין בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי החוץ הערביים. כך דיווחה הבוקר (רביעי) סוכנות הידיעות AP.
היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות לאורך השנים התבססו על האיבה המשותפת לאיראן, והקשר קדם גם לנשיא ארצות הברית טראמפ וגם לקודמו אובמה.
בוועידה בפולין דנו הדיפלומטים מסעודיה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין באיומים מצד איראן, ויצאו נגד השימוש במיליציות השיעיות בעיראק, סוריה, לבנון ותימן.
בשיחה הסגורה באחד הדיונים בוועידה (שפורסמה בחשבון הטוויטר של נתניהו - ונמחקה), הודה שר החוץ הבחרייני כי המאבק באיראן הגיע לראש סדר העדיפויות - ועקף גם את הרצון לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. לבסוף, כשתוכנית המאה הוצגה בבית הלבן, שגרירי איחוד האמירויות, בחריין ועומאן, נכחו בחדר הסגלגל בזמן ההצהרה.
ארבעה חודשים לאחר הוועידה נערכה פגישה סודית בין נציגים מישראל לאיחוד האמירויות בוושינגטון. לפי גורם אמריקני שנכח בפגישה, השיחות התמקדו בעיקר באתגרים ביטחוניים באזור, בין השאר בתחומי הסייבר והביטחון הימי, אך גם בתיאומים דיפלומטיים סביב המאבק במימון טרור.
הפגישות בין ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות המשיכו להתקיים. יועצו הבכיר של טראמפ, ג'ארד קושנר, הודה כי הדיונים נמשכו כשנה וחצי, ואמר: "בסופו של דבר, זה היה מכורח המציאות. אף ישראלי לא הרג אמירתי, אין שם איבה בין העמים". עם זאת, ב-AP ציינו כי ההסכם המתגבש התקבל בישראל בתגובות יותר חיוביות מבאמירויות, שם החשדנות כלפי ישראל היא לא דבר חדש. עם זאת, בסוכנות הידיעות ציינו כי הביקורת באמירויות הושתקה בעיקר בגלל דיכוי חופש הביטוי בנסיכות המפרצית.
המאמץ האמירתי להתקרב לישראל הוזכר גם בספרו של סיגרוד נויבאור, מומחה למזרח התיכון במכון למדינות המפרץ הערביות בוושינגטון. "כבר ב-2008 נפגש השגריר הוותיק יוסוף אל-עוטייבה עם גורם ישראלי, ושם נוצר הערוץ הדיפלומטי שהתמקד בעיקר באיראן", אמר נויבאור לסוכנות הידיעות. גם שר החוץ האמירתי, אנואר גרגש, אמר כי היחסים עם ישראל התפתחו "באופן טבעי" ב-15 השנים האחרונות. "במהלך הכהונה של טראמפ הרעיון התבסס", אמר גרגש. "זה היה הדבר הנכון לעשות".
כך או כך, מעבר ליתרונות האסטרטגיים שבברית עם ישראל, כינון היחסים יוכל לקרב את איחוד האמירויות גם לרפובליקנים ולדמוקרטים בארצות הברית בתקופה שבה המשך כהונתו של טראמפ בבית הלבן עדיין מוטל בספק.
הקשר עם האמריקנים חשוב לא פחות בעיקר לאור העובדה שמדינות המפרץ הבינו בעקבות הסכם הגרעין שהגה אובמה ומדיניות החוץ ההפכפכה של טראמפ, כי אי אפשר להסתמך על וושינגטון כבעבר. העמדה הזו השתקפה היטב בעיתונים הממשלתיים ובדיונים הפנימיים באיחוד האמירויות.
האמירתים, כמו הסעודים, לא יכלו לרכוש מהאמריקנים מערכות נשק בעקבות המחיר הכבד שגבו מתימן במסגרת הלחימה בחות'ים. קנת' פולק, מומחה למזרח התיכון שעבד כאנליסט ב-CIA, הסביר כי הסעודים והאמירתים רצו שארה"ב תישאר בעלת הברית העיקרית שלהם, אך כשהבינו שטראמפ לא מתכנן להיות מעורב מדי באזור, הבינו שישראל היא הבאה בתור.
"סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות שואפות לבנות עוצמה צבאית - אך גם רוצות שארה"ב תאפשר להן יותר עצמאות במקומות כמו לוב, תימן וקרן אפריקה", אמר פולק. "ככל שהברית עם ישראל תתחזק, הם יכולים לסמוך עליהם ועל קשריהם בוושינגטון".
שליחו המיוחד של טראמפ לאיראן, בריאן הוק, טען כי המדיניות האגרסיבית נגד איראן והפרישה מהסכם הגרעין היא זו שהובילה להסכם ההיסטורי. "ישראל ואיחוד האמירויות הרגישו נבגדות בגלל מדיניותו של אובמה כלפי איראן", אמר הוק, שהשתתף במגעים. "איתנו הם הרגישו בטוחים והאמון בינינו היה גורם מכריע בגיבוש ההסכם".