חגיגות בנאס"א: אחרי כמעט שנתיים שחגה סביב אסטרואיד במרחק של מאות מיליוני קילומטרים מכאן, הגשושית אוסיריס-רקס של נאס"א הגיעה הלילה (יום ד') בשעה 1:12 (שעון ישראל) לקרקע האסטרואיד בנו - ומשם אספה דגימות שאמורות להגיע לכדור הארץ בעוד כמה שנים.
רגע הנחיתה:
הגשושית ממריאה בחזרה, לאחר הנחיתה:
חגיגות בנאס"א עם ההגעה לאסטרואיד:
זו הפעם הראשונה שארצות הברית לוקחת דגימות מאסטרואיד באמצעות רכב חלל, הישג שעד כה היה שייך בלעדית ליפנים. לפי התכנון, אוסיריס-רקס אמורה הייתה לקחת איתה לפחות 56 גרם מקרקע האסטרואיד, השלל הכי גדול מעבר לירח. עדיין לא ברור מה משקל הדגימות שנלקחו.
הגשושית, חללית בלתי מאוישת שגודלה כגודל משאית, הגיעה למרכז מכתש ששמו נייטינגייל ושטחו כשטח מגרש טניס. אבל בולדרים עצומים בגודל של בניינים קרובים לאזור המטרה, ולכן מדעני נאס"א היו חייבים לכוון בזהירות אל היעד המדויק, בשטח שדומה לכמה מקומות חניה בכדור הארץ.
ההפתעות בדרך לבנו
"בפעם הבאה שתחנו את המכונית שלכם בבית או ליד בית הקפה תחשבו על האתגר לנווט את אוסיריס-רקס לאחד מאותם מקומות חניה, אבל במרחק 320 מיליון קילומטר משם", אמר מייק מורו, סגן מנהל המשימה מטעם נאס"א.
הגשושית חגה במשך שנתיים סביב בנו, חקרה ומיפתה אותו. מעט לפני השעה 21:00 אמש היא החלה בארבע שעות וחצי של ירידה איטית לעבר האסטרואיד, מגובה של 800 מטר. במסגרת הירידה היא ביצעה שלושה תמרונים.
רגע לפני ההגעה לקרקע, זרוע רובוטית של אוסיריס-רקס (באורך 3.3 מטרים) יצאה ונגעה באסטרואיד. המגע נמשך רק חמש עד עשר שניות, מספיק זמן כדי לשאוב אליה חצץ ועפר - שאמורים לחזור לכדור הארץ לא לפני 2023.
רכב החלל תוכנת מראש, והוא פעל אוטונומית בשלבים הקריטיים של התמרון העדין. התקשורת לכל כיוון מתקבלת בשיהוי של 18 דקות, והבקרים בדנבר, קולורדו, מטעם לוקהיד מרטין – מפתחת הגשושית - לא יכלו לפיכך להתערב בנעשה.
נאס"א אמנם הביאה בעבר חצץ וחלקיקי רוחות סולריות, אבל עד עתה היא מעולם לא ניסתה לקחת דגימות מאחד מכמעט מיליון האסטרואידים שבמערכת השמש שלנו. יפן, לעומת זאת, אמורה לקבל בדצמבר דגימות מהאסטרואיד ריוגו, עשר שנים אחרי שלקחה חומר זעיר מהאסטרואיד איטוקווה.
בנו נחשב בתחילה לבחירה המושלמת. אסטרואיד גדול, שחור, עגול, עשיר בפחמן, שגובהו גבוה יותר מהאמפייר סטייט בילדינג שבניו יורק. הוא היה נוכח כבר כשמערכת השמש שלנו נוצרה, לפני 4.5 מיליארד שנים. מדענים מגדירים אותו כקפסולת זמן מאותה תקופה שיכולה לסייע לנו להבין כיצד נוצרה מערכת השמש וכיצד נוצרו חיים על פני כדור הארץ – ואולי-אולי גם במקומות אחרים.
"הכול נעשה כדי להבין את נקודת ההתחלה שלנו", אמר דנטה לורטה מאוניברסיטת אריזונה, המדען הראשי של המשימה. אבל יש גם סיבות נוספות - אנוכיות יותר – להכיר טוב יותר את בנו, פרט לגילוי סודות היקום. האסטרואיד עלול לפגוע בכדור הארץ בסוף המאה הבאה, עוד כ-160 שנה. לפי נאס"א הסיכויים לפגיעה הם אמנם קטנים - 1 ל-2,700 – אבל ככל שהמדענים יידעו יותר על אסטרואידים כבנו, כדור הארץ יהיה בטוח יותר.
אוסיריס-רקס שוגרה לפני ארבע שנים מקייפ קנוורל שבארצות הברית על גבי משגר אטלס 5, כחלק ממשימה שעלותה יותר מ-800 מיליון דולר. אז המדענים עוד חזו כי על בנו יש משטחים חוליים, ולכן הגשושית תוכננה כך שתוכל לבלוע חלוקי נחל קטנים.
ב-2018, בעת הגעת רכב החלל למסלול סביב בנו, החוקרים נדהמו לגלות סלעי ענק ואבני חצץ גדולות על האסטרואיד. לעתים חלוקי נחל התעופפו מהאסטרואיד ואז נפלו חזרה ושוב ניתזו, במעין משחק פינג-פונג חללי. התובנות הללו הובילו את המדענים לחפש מקום נחיתה קטן שיתאים. במכתש נייטינגייל יש אמנם מקומות כאלה, אבל הוא עדיין מוקף בבולדרים, ובהם אחד המכונה "הר דוּם".
מגפת הקורונה הובילה לעיכוב בתוכניות. הצוות ביטל את החזרה הגנרלית השנייה והאחרונה, ומועד לקיחת הדגימות נדחה לאוקטובר. "החזרת דגימות היא דבר קשה", אמר תומאס זורבוקן, מנהל המשימה מטעם נאס"א. "הקורונה הפכה את זה אפילו לקשה יותר".
פורסם לראשונה: 21:20, 20.10.20
