תקציב הטיפול במוקדי סיכון בכבישים לא הגיע - והטיפול בהם הוקפא. בינתיים, מספר הקורבנות בכבישים בשנת 2020 כמעט זהה למספרם בשנת 2019, חרף תקופות הסגר הממושכות שצמצמו את התנועה בכל אזורי הארץ. "אי אישור תקציב המדינה עולה בחיי אדם", טען חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שגם הגיש את השאילתא שבעקבותיה חשפה שרת התחבורה מירי רגב את נתוני מוקדי הסיכון.
מוקדי סיכון הם קטעי דרך וצמתים שבהם התרחשו תאונות דרכים בשנים האחרונות, והטיפול התשתיתי שנדרש עבורם יכול למנוע את קטלניות התאונות בהם. לפי מענה שרת התחבורה, תקציב מוקדי הסיכון מדי שנה אמור לעמוד על 230 מיליון שקלים, אך בשנת 2019 ניתנו רק 190 מיליון - ובשנת 2020 התקבלו רק 40. לדבריה, "עקב היעדר תקציב וחוסר יכולת של המשרד להתחייב לתשלומים עתידיים - כל הפרויקטים הוקפאו".
לפי מענה השרה, כל מוקד סיכון מקבל ציון שנקבע על סמך נתוני תאונות הדרכים בשלוש השנים האחרונות בהתאם לחומרת התאונות ונפחי התנועה הקיימים והחזויים. במקרה של ציון גבוה מ-2, מקטע הדרך אמור לקבל תעדוף - אך לפי הנתונים שהעבירה שרת התחבורה, פרויקטים רבים לא מטופלים למרות שציונם גבוה משמעותית והתרחשו בהם תאונות דרכים קטלניות שגבו חיי אדם.
כל מוקדי הסיכון נידונים בוועדה בראשות משרד התחבורה וגורמים נוספים, והם בוחרים אילו מוקדי סיכון לתעדף כדי למנוע תאונות דרכים עתידיות. צומת עכו למשל קיבלה את הציון הגבוה 8.47, ונדרשת בה עבודה של עדכון רמזורים והארכת הנתיב לפנייה שמאל. בין 2016 ל-2019 התרחשו בצומת הזו 44 תאונות דרכים, בהן אחת קטלנית שגבתה חיי אדם, ועוד ארבע תאונות קשות.
בצומת בית חורון, שקיבל ציון 7.54, יש צורך להאריך את נתיבי ההאצה וההאטה, לאחר שבין 2016 ל-2019 התרחשו בה שלוש תאונות דרכים קטלניות. במחלף ג'לג'וליה, שקיבל את הציון 6.99, לא התרחשו תאונות קטלניות - אבל אירעו שתי תאונות קשות ו-32 תאונות קלות. בצומת זו נדרש לערוך עדכון רמזור, עדכון שילוט הכוונה ולהסדיר את פסי ההפרדה.
במקטע הלוחם הבדואי בכביש 77 התרחשו 12 תאונות, בהן אחת קטלנית, ולכן הוא קיבל את הציון 6.31 - והרשימה עוד ארוכה. לאחרונה נוספו אליה גם לא מעט מוקדי סיכון באזור יהודה ושומרון, ובולט לרעה בהקשר זה כביש 55. גם כבישים 60 ו-70 נוספו לרשימה.
במסגרת המסמך מנתה שרת התחבורה 67 צמתים ומקטעי דרך שנחשבים מוקדי סיכון, ו-35 מתוכם קיבלו ציון גבוה מ-2, שהוא כאמור הציון שניתן לפרויקטים המתועדפים לטיפול בהקדם. ואולם, חלק מהרשימה מונה פרויקטים שכבר בוצעו ותוקצבו, ולהערכת גורמי מקצוע שונים, 230 מיליון השקלים יכולים להספיק לטיפול בכ-30 מוקדי סיכון.
עם זאת, תשובתה של השרה רגב, שלפיה לא התקבל תקציב לטיפול במוקדי הסיכון, מציגה תמונה חלקית. בין משרדי האוצר והתחבורה קיימת מחלוקת עמוקה בנוגע לתקציב תחזוקת הכבישים, ועמוקה עוד יותר סביב תקציב פיתוח הכבישים. כפי שנחשף ב-ynet, תקציב מוקדי הסיכון אינו היחיד שהוקפא, ובין היתר הוקפאו גם תקציבי הטיפול בכבישים מסוכנים, שלאחר החשיפה כאן הוכנסו לתכנית ההאצה במשק. גם התקציב להתקנת פסי הגנה לאופנועים הוקפא.
בעקבות החשיפות ב-ynet יזם חבר הכנסת טופורובסקי דיון בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ונציגי משרד התחבורה טענו בו כי תקציב תחזוקת הכבישים הנדרש הוא שני מיליארד שקלים - לאחר שבמסגרת תכנית החומש של נתיבי ישראל, שבכתיבה השתתפו נציגי המשרד עצמו, סוכם על תקציב של 1.4 מיליארד שקלים בשנה. עלותו של אותו פס הגנה לאופנועים, שיכל להציל חיים רבים, היא 44 מיליון שקלים בשנה למשך תשע שנים. נציג משרד האוצר אמר בדיון כי "מתוך התקציב, אי אפשר למצוא אחוז אחד לטובת הדבר הזה?". הוא הוסיף כי המחסור התקציבי קיים, אבל התקציב נקבע על דעת כולם ותחת אילוצים - והכל שאלה של תעדוף.
"משרד האוצר סירב להעביר תקציב"
העימות הפומבי הזה חשף חלק מהמתחים בין משרדי התחבורה והאוצר. המחסור התקציבי בתחזוקת הכבישים, ובין היתר בטיפול במוקדי הסיכון, נובע מרכש החירום של קרונות הרכבת שבוצע בשנת 2019 והסטת תקציבים לפרויקטים נוספים אחרים. במשרד התחבורה טוענים שביקשו להסיט חזרה כספים מפרויקטים שונים לתקציב מוקדי הסיכון, אך מנגד באוצר טוענים שלא ניתן להסיט תקציב שלא נוצל משנים קודמות.
במסגרת תקציבי האצת המשק בתקופת הקורונה, הועברו מתחילת השנה 1.1 מיליארד שקלים לתכניות האצה בסגר הראשון, כ-2 מיליארד שקלים לקידום המסילה המזרחית ברכבת, כ-85 מיליון לטיפול בכבישים וכ-800 מיליון שקלים לכיסוי הפסד הכנסות מנוסעי התחבורה הציבורית בזמן הקורונה. משרד התחבורה ביקש להכליל במסגרת תכנית ההאצה גם טיפול במוקדי סיכון, אך לטענת גורמים באוצר הבקשות של משרד התחבורה עמדו על מיליאדי שקלים - והתקציב לטיפול במוקדי הסיכון לא היה בראש התעדוף. לטענת משרד האוצר, בסופו של דבר התקבלו התקציבים בהתאם לסדר העדיפויות שהציג משרד התחבורה.
בינתיים, ברקע הוויכוחים, מספר ההרוגים בכבישים ממשיך לטפס. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו 243 בני אדם בכבישים, לעומת 259 בני אדם שנהרגו בתקופה המקבילה אשתקד - שבה לא היו סגרים ומגבלות תנועה. מדובר בפער נמוך של שישה אחוזים בלבד. מתחילת השנה התרחשו 228 תאונות דרכים קטלניות שגבו חיי אדם, לעומת 238 בתקופה המקבילה אשתקד - פער של ארבעה אחוזים בלבד.
חבר הכנסת טופורובסקי, שמשמש כיו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים בכנסת, אמר כי "בגלל סכסוך פוליטי ומלחמות אגו בין משרדי האוצר והתחבורה והעומדים בראשם, קיים עיכוב תקציבי לתיקון מוקדי סיכון אשר בוודאות מסכנים חיי אדם". לדבריו, "המענה לשאילתא ממחיש לכל מי שהיה לו ספק, כי אי אישור תקציב המדינה עולה בחיי אדם".
הוא הוסיף: "כשתקום ועדת חקירה להתנהלות הפושעת של הממשלה, המסמך הזה יהיה אחת העדויות המרשיעות נגדה. מוקדי סיכון שמדי שנה גובים חיי אדם לא מטופלים 'עקב היעדר תקציב', לפי משרד התחבורה. אני קורא לשרה רגב - במקום לעסוק בזהות מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, תפעלי להציל חיי אדם, לאשר את תקציב המדינה ולחדש את הטיפול במוקדי הסיכון".
ח"כ טופורובסקי הכריז בריאיון לאולפן ynet כי יפעל לעצור תקציבים למשרד התחבורה באמצעות ועדת הכלכלה, עד שיימצא התקציב החסר לטיפול במוקדי הסיכון.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "במסגרת האצת פרויקטים תשתיתיים דרש משרד התחבורה תקציב מיוחד לטיפול במוקדי סיכון בכבישים. לצערנו, משרד האוצר סירב להעביר תקציב לטובת מוקדי סיכון, כמו גם תקציב לטיפול בפניות שמאלה במרחב הכפרי. יתרה מכך, משרד התחבורה הציע למשרד האוצר להעביר תקציב לטובת מוקדי סיכון, על חשבון פרויקטים תחבורתיים אחרים, אך גם במקרה זה נענינו בשלילה. על פי הנהלים, לא ניתן להסיט תקציב מפרויקט אחר לטובת מוקדי סיכון. כל הסטה שכזאת דורשת אישור של משרד האוצר - ועד כה האוצר סירב לכל בקשה כזאת".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת תכנית ההאצה, תוקצבו מעל לשלושה מיליארד שקלים עבור האצת פרויקטים תחבורתיים, בהתאם לסדרי העדיפויות שהציג משרד התחבורה".
ארז קיטה, מנכ״ל עמותת אור ירוק: "זה פשוט מחדל ואיוולת של המדינה. יד אחת מפזרת מיליארדי שקלים כדי להציל אנשים ממוות מהקורונה והיד השנייה מקצצת בכסף שמופנה להצלת חיי אדם בכבישים. מדוע לא נלחמים להציל אנשים ממות בכביש כמו שנלחמים להציל חיים בקורונה?".