שינוי האקלים יכול לגרום לכמעט הכחדה מוחלטת של דובי הקוטב עד שנת 2100 – כך מזהיר מחקר שהתפרסם אמש (יום ב') בכתב העת Nature climate change.
לפי התרחיש שאותו מתארים החוקרים, העלייה בטמפרטורות שנגרמת כתוצאה משינוי האקלים גורמת לכך שהקרח לא ממהר לקפוא עם בוא החורף, וכך מתקצר משמעותית הזמן שבו דובי הקוטב יכולים לצוד. עם העלייה הנוספת בטמפרטורות, הזמן יתקצר עוד ועוד, עד שהדובים ייכחדו כמעט לחלוטין בשל אי-יכולתם לשרוד ללא מזון.
"הדובים מתמודדים עם תקופת צום ארוכה יותר לפני שהקרח קופא והם יכולים לחזור לאכול", אמר סטיבן אמסטרופ, מדען בינלאומי החוקר דובי קוטב לסוכנות הידיעות הצרפתית.
דובי הקוטב, החיים באזורים ארקטיים שבהם הטמפרטורות צונחות מתחת למינוס 40 מעלות בחורף, יכולים לשרוד ללא מזון לאורך חודשים, במיוחד בזמן הקיץ כשהקרח נמס בכל שנה. הם מסתמכים על אנרגיה שנאספת במהלך החורף, שאותו הם מבלים בציד של כלבי ים. בעוד שהגוף שלהם רגיל לצום לאורך תקופות זמן ארוכות, הם בסופו של דבר ידעכו אם יהיו מחויבים להחזיק זמן רב מדי ללא מזון.
"לפי הערכת המשקלים שאליהם דובי קוטב יכולים להגיע, ובדיקת שימוש האנרגיה שלהם, אנחנו יכולנו לחשב את כמות הימים שבהם הם יכולים לצום לפני שהסיכויים שלהם לשרוד מתחילים לרדת", אמר הכותב הראשי של המחקר, פרופ' פטר מולנר מאוניברסיטת טורונטו.
לפי המחקר, הנקבות מושפעות הכי הרבה מהתופעה, שכן הן נכנסות למאורות כבר בסתיו על מנת להמליט באמצע החורף ולצאת עם הגורים באביב. "הן חייבות לתפוס מספיק כלבי ים כדי לאגור מספיק שומן ולייצר מספיק חלב על מנת להאכיל את הגורים שלהן לאורך הקיץ", אמר סטיבן אמסטרופ.
עד 2100, לידות חדשות "יהוו סיכון גדול או יהיו בלתי אפשריות בכל מקום, אולי חוץ מהאי 'המלכה אליזבת' שבקנדה", הוסיף החוקר. "הדרך היחידה להציל אותם היא על ידי הגנה על אזור המחייה שלהם באמצעות האטת ההתחממות הגלובאלית", ציין אמסטרופ. "אם איכשהו, על ידי קסם, הקרח שבים יישאר למרות העלייה בטמפרטורות, דובי הקוטב אולי יהיו בסדר. הבעיה היא שאזור המחייה שלהם פשוט נמס".
