הלילה (בין שלישי לרביעי) יחול שיאו של מטר המטאורים ליאונידים. מקור השם הוא שמה הלטיני של קבוצת הכוכבים אריה (LEO) שממנה נובע המטר. זהו מטר בינוני בעושרו והקצב התיאורטי הצפוי בשיא המטר הוא בין 10 ל-15 מטאורים בשעה, אם כי קצב זה אינו קבוע והוא עשוי להניב מספר רב יותר. המטאורים של מטר זה הם בין המהירים ביותר והם נכנסים לאטמוספירה במהירות 71 ק"מ לשניה.
שיא המטר החזוי הוא בשעה 13:00 היום (ג'), אולם בשעה זו קבוצת אריה עדיין אינה זורחת עבור הצופים בישראל ולכן הזמן המתאים ביותר לצפות במטר הוא מחצות עד הבוקר למחרת. השנה הירח ישקע כשעה לאחר רדת החשיכה ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר. גם מזג האוויר צפוי להיות נוח ובהיר.
לכל מטר מטאורים יש תאריך קבוע בשנה, שבו הוא נראה והדבר נובע מהמסלול של כדור הארץ סביב השמש. המסלול חוצה מדי שנה את מסלול חלקיקי האבק היוצרים את המטר. אולם למטר הליאונידים יש מחזוריות של 33 שנים, שהיא פרק הזמן שבו השביט האחראי למטר – השביט המחזורי מספר 55 – טמפל-טאטל, שמקיף את השמש.
הפעם האחרונה ששביט טמפך-טאטל חלף ליד השמש הייתה בשנת 1998 ובשנה זו ובשנה שלאחריה המטרות הניבו קצב של מאות ואפילו אלפי מטאורים לשעה, כאשר הקצב נותר מרשים ודעך בשנים שלאחר מכן. כמו כן, יש עדויות על קצב של אלפי מטאורים בשעה שנצפו בעת המטר בשנים 1866 וכן 1899 וגם המטר של שנת 1966 הניב קצב של אלפי מטאורים בשעה ואף יותר.
מטר הליאונידים לאורך ההיסטוריה
מטר הליאונידים נחשב לאחד המטרות המפורסמים ביותר. תיאורים של התפרצויות וסופות מטאורים של המטר הזה לאורך ההיסטוריה התגלו במקומות רבים. אחד מהם שיך לאנדרו אליקוט (Ellicott) אחד הגיאוגרפים הבכירים של ארצות הברית שעסק בשרטוט גבולותיה של ארצות הברית בשנים לאחר שזכתה בעצמאות. בלילה של ה-12 לנובמבר 1799 ישן אליקוט בחדרו על סיפונה של ספינה מול חופי פלורידה כשבשעת לילה מאוחרת נשמעו דפיקות חזקות על דלת חדרו.
"בוא מהר החוצה", קראו לו המלחים בבהלה. אליקוט זינק ממיטתו, וכשעלה על סיפון האונייה, נתגלה בפניו מראה שלא ישכח לעולם. עשרות אלפי מטאורים פילחו את הרקיע במשך שעות ארוכות עד לזריחה, משאירים מאחוריהם שובלי אש. ביומנו תיאר אליקוט כי "הייתה זו תופעה מדהימה ומפחידה. זה היה כאילו כל השמיים הוארו ברקטות שטסו לכל הכיוונים ואני חששתי שמא בכל רגע יפלו כמה מהם על כלי השיט שלנו". ב-1833 - 34 שנים לאחר מכן תופעה זו חזרה על עצמה - רק שהפעם צפו בהתפרצות מטר המטאורים בכל העולם, ובעיתונים תיארו הצופים הנרגשים את המחזה הנדיר והמרשים.
3 צפייה בגלריה
"זה היה כאילו כל השמיים הוארו ברקטות שטסו לכל הכיוונים", תיאר אליקוט
(צילום: shutterstock)
אסטרונומים, מדענים והיסטוריונים החלו לחקור את התופעה לעומקה וגילו כי בכל 33 שנים לערך יש עשרות תיעודים ממקומות שונים ברחבי העולם על מטר מטאורים חריג במיוחד באמצע חודש נובמבר שנראה נובע מתוך קבוצת אריה (LEO).
בהסכת "עושים היסטוריה" שעוסק בתופעת המטאורים, מספר רן לוי כי כבר ב-1202 תיאר ההיסטוריון המוסלמי אל דהבי את הלילה הנדיר: "הכוכבים לא היו שקטים הלילה ועפו בשמיים כמו נחילי ארבה. הדבר המשיך עד אור הבוקר ואנשים רבים ניראו מבועתים והחלו ליפול על בירכיהם ולהתפלל לאלוהים". גם היסטוריון פורטוגזי תיאר ב-1366 מראה דומה: "הייתה זו תנועה של כוכבים שאיש לא ראה קודם לכן. מחצות הלילה והלאה החלו הכוכבים לנוע לכל הכיוונים. הם נפלו מהשמיים במספרים כה גדולים ובכזו צפיפות שנדמה שהשמיים כולם עלו בלהבות. מי שראו את המחזה הזה נמלאו פחד וחרדה, והיו משוכנעים שהם עומדים למות והעולם הגיע לקיצו".
בשנים לאחר מכן התגלה הקשר בין המטר לבין מסלולו של השביט טמפל-טאטל. אך יש לציין כי ככל הנראה, סופת מטאורים כפי שאנדרו ראה, לא תתרחש עד לנובמבר 2099. הסיבה לכך קשורה לכוחות הכבידה של כוכב הלכת צדק על השביט. בפעמים הבאות בהן יחלוף בקרבת השמש (ב-2032 וב-2065), טמפל-טאטל יוסט מעט ממסלולו וענן האבק שהוא יותיר אחריו, לא יהיה בתוך מסלולו של כדור הארץ סביב לשמש, אלא רק בשוליו, ולכן הצפי הוא למטר עשיר מאוד באותן שנים, אך הרבה פחות מהלילה של ה-12 לנובמבר 1799.
איך צופים?
כרגיל במטרות מטאורים, אין צורך באמצעי תצפית מיוחדים לצפייה במטר והתצפית המיטבית תתקבל במקומות חשוכים, הרחק ממקומות ישוב. קבוצת אריה זורחת בשעות הקטנות של הלילה (סביב חצות) בכיוון מזרח ושם נקודת המוצא של המטאורים, אולם, כמו בכל מטר, מטאורים יכולים להיראות בכל כיוון בשמים, כאשר נקודת המוצא של מסלולם היא במזרח.
הסיבה שהמטאורים ייראו מתוך אזור מסוים בשמיים היא משום שכאשר כדור הארץ נע בחלל, הוא פוגש את מסלול השביט בנקודה מסוימת, שהיא המקור למטאורים. הואיל ולנקודת המפגש כיוון מסוים בחלל ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש כאילו הם יוצאים מנקודה אחת, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצרים מנקודה אחת באופק. נקודה זו קרויה – רדיאנט. כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצויה אותה נקודה. נקודה זו קרויה – רדיאנט. כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצויה אותה נקודה. המטר שנראה הלילה, קרוי מטר הלאונידים כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומיה של קבוצת אריה - ליאו, בלעז.
כוכבי הלכת
בשעות בערב המוקדמות עדיין אפשר לראות את שני כוכבי הלכת הענקיים -צדק ושבתאי, בכיוון דרום מערב, כאשר צדק הבהיר מבין השנים הולך ומתקרב לשבתאי. ההתקבצות הנדירה ביניהם המתרחשת אחת ל-20 שנים לערך תהיה ב-21 לדצמבר ועד אז תוכלו להבחין בכך שצדק מעט מתקרב בכל יום לכיוון שבתאי.
מאדים, שהיה בשיא קרבתו אלינו רק לפני חודש הולך ומתרחק, אך עדיין בולט בגונו האדמדם-כתום ברום השמים בשעות הערב המוקדמות. מי שיישאר ער ממש עד הזריחה, יוכל להבחין בשמי הבוקר המתבהרים, כחצי שעה לפני הזריחה בכוכבי הלכת נוגה וחמה המצויים ממש מעל האופק המזרחי טרם זריחת השמש. גם אורנוס ונפטון נמצאים בקרבתו של כוכב הלכת מאדים, אך כדי לצפות בהם יש צורך בטלסקופ גדול.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק והאינסטגרם של שירת הכוכבים
