אחריות האנושות לעתיד כדור הארץ נפרשת על כל תחומי החיים, ואחד המשמעותיים שבהם הוא המזון. די להציץ לתוך פח הצפרדע הקרוב כדי להיווכח במזון איכותי שהושלך ושהיה יכול להשביע אדם רעב. מהדו"ח הלאומי ה־5 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת 2019 עולה, כי 35% מהמזון שבני האדם מייצרים הולך לאיבוד. אם נוסיף לכך את העובדה שבישראל יוקר המחיה הרבה יותר גבוה יחסית לשאר העולם, הרי שההשמדה של המזון בארץ מוסיפה לשיעורו 11%. כאשר מתרגמים זאת לכסף, מדובר ב־3,300 שקל בשנה למשפחה אחת, שהם כמו הוצאה משפחתית חודשית על מזון.
עמותות רבות עוסקות בתרומת חבילות מזון לנזקקים. השגת המוצרים לחבילות הללו כרוכה בהוצאה כספית, שמעמיסה על הזולת ועל הסביבה ויוצרת בזבוז משאבים. מנגד, הצלת מזון אינה מצריכה רכש או השקעת משאבים חדשים ומאפשרת לחלק לנזקקים הרבה יותר מזון מבושל בריא ומזין לצד פירות וירקות טריים ואיכותיים.
הצלת מזון מתקיימת בכל העולם. בישראל הארגון שמוביל את הפעילות החשובה הזו הוא "לקט ישראל", שיודע היכן לאתר את העודפים ולאסוף אותם. הארגון, המונה כיום כ־100 עובדים, 15,000 מתנדבים ו־27 משאיות הובלה בתנאים מבוקרים, חילק במהלך שנת 2020 כ־18,500 טון פירות וירקות וכ־2.4 מיליון ארוחות, ובכך סיפק ביטחון תזונתי לכ־250,000 ישראלים מדי שבוע.
כל מוצרי המזון שמציל הארגון עומדים בתנאים התברואתיים והתזונתיים הקפדניים ביותר, במטרה לספק לאנשים מזון איכותי, מזין ובריא. את המזון המבושל מצילים עובדי הארגון בעזרת המתנדבים הרבים מבתי מלון, מחברות הייטק ומכ־50 בסיסי צבא, שהם התורם הכי גדול. הפירות והירקות מגיעים מהחקלאים, שנשארים עם סחורה, לאחר שמכרו את הכמות שהתחייבו לה.
עוד קודם למשבר הקורונה חמישית מאוכלוסיית ישראל חיה במצב של חוסר ביטחון תזונתי, שמשמעו הוא חוסר הידיעה מתי יאכלו את ארוחתם הבאה והאם תהיה מזינה ובריאה. לכן רבים מהם גם סבלו ממחלות הקשורות בתזונה לקויה, כגון סוכרת. מגפת הקורונה הכניסה רבים למעגל חוסר הביטחון התזונתי והעוני.
"הגיע הזמן להכיר ביתרונות הצלת המזון ולסייע בהגדלת הכמויות המוצלות"
מדו"ח אובדן והצלת מזון עולה, כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הינו 20.3 מיליארד שקל. הדו"ח חושף נתונים מדהימים, שלפיהם העלות הסביבתית של אובדן המזון היא 3.2 מיליארד שקל. מהדו"ח עולה, שכדי לסגור את הפער ולהגיע למצב שבו לא יהיו יותר אנשים החיים בחוסר ביטחון תזונתי, נדרש להציל כחמישית מהמזון האבוד. הנתון המדהים הוא שמדובר במזון ששוויו הוא 3.2 מיליארד שקל, אך עלות הצלתו היא 880 מיליון שקל. כלומר, הפתרון של הצלת מזון מאפשר לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל תוך השקעה של רבע מהעלויות בלבד, לעומת מצב שבו היינו מייצרים את המזון עבור אותם אנשים רעבים. בנוסף, הפתרון יאפשר לחסוך בעלויות סביבתיות ולסייע בטיפול ביוקר המחיה.
"לקט ישראל מציל כיום רק כ־1% מהשפע שניתן להצלה. אומנם לא כל המזון הוא בר הצלה, אבל אפילו אם מצילים חצי מהכמות, המשמעות הכלכלית היא חיסכון של כ־10 מיליארד שקל וזה עוד מבלי לספור את החיסכון למערכות הבריאות והסביבה", אומר גידי כרוך, מנכ"ל הארגון. עוד הוא מוסיף, "המספר מבטא את העבודה הרבה שיש עוד לעשות בתחום הצלת מזון. יחסית לשאר העולם, מתברר, מצבנו לא רע. היתרון שלנו הוא שאנחנו מדינה קטנה, ועם כזו כמות של המשאבים שהולכים לאיבוד, אפשר לעשות הרבה יותר". כרוך קושר את דבריו למימון הפעילות שמתקיימת רובה ככולה מתרומות ומוסיף "מאז הקמתה, המדינה דוגלת בכך שאין צורך לממן מזון לנזקקים, והתוצאה - שאין מימון לפעילות של הצלת מזון. אנחנו מוכיחים בפיילוט שנמשך 18 שנה שאפשר ורצוי לנצל משאבים קיימים וזה יהיה טוב ויעיל לכולם - יש בכך יתרון חברתי, כלכלי וסביבתי, אבל הגיע הזמן להכיר ביתרונות של הצלת המזון ולסייע במימון הצלת כמויות גדולות יותר", מבהיר כרוך.
בעוד ממשלות שונות ברחבי העולם מבינות את התועלת והחיסכון הרבים שבהצלת המזון ומתקצבות את הפעילות - למשל, הממשל בארצות הברית מקצה לכך 90 מיליארד דולר בשנה, בישראל נעשים הצעדים הראשונים בנושא.
"דווקא בתקופת הקורונה, שדרדרה רבבות לאי ביטחון תזונתי, אנחנו חייבים לנצל את המזון ועודפי המזון בצורה מיטבית. באמצעות שימוש בהצלת מזון אפשר לרבע (פי ארבעה) את סכום התמיכה, שכן על כל שקל אחד שיושקע, יחולק מזון בשווי 4 שקלים לפחות, וכך ניתן היה לסייע באותו תקציב להרבה יותר נזקקים. נוסף על כך הצלת המזון תביא לחיסכון של מיליארדים לקופה הציבורית", מסכם מנכ"ל הארגון.
