"מאז שאני נמצאת בישראל אני שומעת בדיחות על נשים פולניות. הישראלים קצת חסרי רחמים כשמדובר בבדיחות. כשהם שומעים שאני פולנייה הם מספרים לי אותן. אני אשקר אם אגיד שאף פעם לא נעלבתי, אבל החלטתי שעדיף לשחק עם זה, לשתף את הישראלים עם סיפורים על נשים פולניות – שהן נשים מדהימות שעיצבו את ההיסטוריה וממשיכות לעצב אותה".
כך אמרה קאטז'ינה רבקה איוונסקה, דוברת שגרירות פולין בישראל הממונה גם על התקשורת והדיפלומטיה הציבורית, בעודה מספרת על סרטוני הרשת שבהם היא מציגה נשים פולניות בולטות לאורך ההיסטוריה. הכותרת שניתנה לפרויקט מבוססת על הדמות המיתולוגית "בְּזֶ'זִ'ינָה" מהתוכנית "זהו זה".
איוונסקה, שנמצאת בישראל כשנתיים, העלתה לרשת עד כה 11 סרטונים שבהם היא מספרת בעברית מרשימה וב"מבטא פולני מיוחד", כלשונה, על נשים פולניות תחת הכותרת "אנחנו לא בז'יז'ינות, אנחנו וונדר וומן".
"הכרתי את הסיפורים על בז'ז'ינה, שהיא מאוד אהודה בישראל", סיפרה הבכירה בשגרירות, "מאז שאני פה אני שומעת בדיחות על נשים פולניות, ואני מבינה מהן שאנשים חושבים שהן 'קלפטע' ולפעמים אנחנו אולי כאלו. יחד עם זאת, נשים פולניות הן חזקות. כך היה לאורך ההיסטוריה. לא אכפת לי שחושבים שאני מרשעת כל עוד אני יכולה להגיד שאנחנו גם אמיצות, חזקות וחרוצות, חוצות גבולות ומממשות את החלומות שלנו. היה לי חשוב להוסיף לפרספקטיבה שיש לישראלים על נשים פולניות, כסוג של 'יידישע מאמא' שאני יודעת שבדרך כלל מאוד אוהבים זאת, את העובדה שיש לנו גם תפקיד גדול בהיסטוריה של פולין, גם לנשים יהודיות-פולניות.
"כשעברתי לישראל כולם שאלו אותי שאלה אחת - 'האם את מכירה את כל הבדיחות על נשים פולניות? אל תדאגי, אף אחד מהן לא בדיחה, הכול נכון', אמרו. כשאני שומעת את זה אני פשוט מגלגלת עיניים ומחייכת. מה עוד אני עושה? אני מספרת סיפורים על נשים מפולין, גם פולניות וגם יהודיות, כי הן וונדר וומן אמיתיות", סיפרה איוונסקה בסרטון הראשון שלה.
- מה את חושבת על דמותה של בז'ז'ינה?
"זה לא צריך להיות שלילי. אני רציתי להגיד בסרטונים שלי שיש לא רק בז'ז'ינה, אלא עוד נשים פולניות רבות. אני מספרת לפחות על 80 נשים פולניות גיבורות".
- איזה תגובות את מקבלת על הסרטונים?
"התגובות מאוד חמות. אנשים אומרים לי שאני מזכירה להם עם המבטא שלי את אמא שלהם, את סבתא או דודה, ונשים אחרות חשובות בחיים שלהם. אני חושבת שאני מחזירה להם זיכרונות חמים".
- למה בעצם החלטת לפרסם את הסרטונים?
"כשהתחיל הסגר הראשון בארץ, כל השיעורים באולפן עברו לאון-ליין. מכיוון שלא יכולתי להסתובב ברחוב בגלל ההגבלות, רציתי לעשות משהו כדי להתחיל להשתמש בעברית בעבודה שלי. הנושא של נשים תמיד היה קרוב לליבי, ורציתי לשלב ביניהם. מצד אחד לשתף את הישראלים בעברית שלי, ומצד שני לספר להם על נשים פולניות שהם לא מכירים".
"התחלתי לכתוב סיפורים על נשים פולניות בעברית, ובסרטונים אני מקריאה אותם", סיפרה איוונסקה, "חלק מהסיפורים לא מוכרים. עם הזמן העברית שלי השתפרה, בין הסרטון הראשון על שרה שנירר שהייתה אישה אורתודוקסית מקראקוב והתרומה שלה להיסטוריה היא אדירה - ועד לסרטון האחרון שלי על בית הספר היהודי לאחיות בוורשה. היה לי חשוב לשנות את הדימוי של האישה הפולנייה בעיני הישראלים. מהתגובות שאני מקבלת אני מבינה שזה מביא הנאה גדולה לאנשים".
- איך קיבלו את הסרטונים בשגרירות?
"בשגרירות יש תמיכה גדולה לסרטונים שלי. אני זוכרת שעשיתי את הווידאו הראשון והראיתי לשגריר, מארק מגירובסקי. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הוא שמע אותי מדברת עברית והוא אמר 'וואו - את מדברת עברית'. התמיכה גדולה, השגריר אפילו הציע לי לעשות את סרטון מספר 10 על טייסות הקרב הפולניות. נשים פולניות הרי לחמו במלחמה".
- איך מתנהלת העבודה בשגרירות בתקופת הקורונה?
"כשנכנסנו לסגר הראשון לא ידענו כמה זמן הוא יימשך. כאישה פולנייה הדמיון שלי עובד טוב, וחשבתי שאם נישאר בבית במשך חודשים וניכנס לסגר שני - אז הדיפלומטיה הציבורית שלנו צריכה להשתנות. אנחנו הרי לא יכולים להיפגש, ובעבר ביקרנו בבתי ספר וגם ארגנו אירועים. הבנו שאי אפשר לעשות את זה עוד ואף אחד לא יודע למשך כמה זמן. החלטנו לשנות את הדיפלומטיה הציבורית לדיפלומטיה דיגיטלית. פרויקט סרטוני הווידאו התחיל בקטן, אבל הוא תופס תאוצה ויותר ויותר אנשים צופים בהם. עכשיו אנחנו עושים פודקסט על השגרירות ומדיניות החוץ הפולנית. אף אחד לא עושה את זה, אנחנו מנסים להמציא את עצמנו מחדש. בכל שבוע אנחנו עושים וובינר, עובדים על גרפיקה, מקיימים שיחות זום".
- למה את הכי מחכה?
"שיחזרו הטיסות הישירות בין ישראל לפולין שהופסקו בגלל הקורונה, מאז מרץ אין טיסות ישירות. אנחנו ממש מצפים שהסיוט הזה ייגמר. לפני הקורונה כ-300 אלף ישראלים נהגו לטוס לפולין בשנה".
הסרטון הראשון שאיוונסקה העלתה לרשת עסק בשרה שנירר, שנולדה בשנת 1883 בעיר קראקוב בפולין. שנירר החרדית הייתה מחזאית וסופרת שכתבה ביידיש. בנוסף, היא ייסדה את רשת בית יעקב לחינוך חרדי לבנות שהחלה בפולין, התפשטה לכל העולם וקיימת עד היום. "שנירר הייתה פמיניסטית אמיתית על אף שהיא חיה לפני שנוצרה המילה הזאת", הוסיפה איוונסקה.
בסרטון השני היא סיפרה על ואנדה רוטקייביץ' שהייתה מטפסת הרים ומהנדסת מחשבים, ונכנסה לדפי ההיסטוריה בשנת 1978 בעודה האישה השלישית בעולם - והאישה האירופית הראשונה - שטיפסה על הר האוורסט. "מטרת חייה הייתה להיות האישה הראשונה שמטפסת על כל 14 הפסגות הגבוהות מ-8,000 מטר. היא הצליחה לטפס על 9 הרים כאלה", היא הוסיפה.
בשבוע שבו צוין יום השואה השנה היא העלתה סרטון על סטפניה וילצ'ינסקה, שנולדה בוורשה למשפחה יהודית אמידה, ובהמשך ניהלה ביחד עם ד"ר יאנוש קורצ'אק את בית היתומים לילדים יהודים בעיר. יחד עם אותם הילדים, הם נהרגו בטרבלניקה.
בסרטון אחר איוונסקה סיפרה על אנה ולנטינוביץ', אחת ממייסדות תנועת סולידריות - הכוח שהפיל את הקומוניזם בפולין. במרץ 2020, לרגל יום האישה הבינלאומי, הופיעה ולנטינוביץ' על שער "Time Magazine" כאחת הנשים שהגדירו את מאה השנים האחרונות.
בסרטון נוסף היא דיברה על אירנה שווינסקה, בת להורים יהודים פולנים, שהייתה הספורטאית הפולנייה הטובה בכל הזמנים - ואחד הטובות בתולדות העולם - שייצגה את פולין בחמש אולימפיאדות: טוקיו, מקסיקו, מינכן, מונטריאול ומוסקבה.
שווינסקה היא אלופה אולימפית שזכתה בשבע מדליות בחמישה מקצועות שונים, וזכתה בתואר אלופת אירופה עם 10 מדליות, כאשר בסך הכול היא שברה שמונה שיאי עולם. היא הספורטאית הראשונה והיחידה בהיסטוריה, בקרב נשים וגברים כאחד, שהחזיקה בשיא עולמי בגובה 100 מטר, 200 מטר ו-400 מטר, והפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה שירדה מגבול 50 השניות בגובה 400 מטר.
איוונסקה הקדישה סרטון גם לידוויגה לבית אנז'ו, מלכת פולין בשנת 1384, שמלכה מגיל 11 ועד מותה בגיל 26 בשנת 1399. סרטון נוסף נוצר עבור אידה קמינסקה - שחקנית ואמנית במה ויוצרת קולנוע, אם התאטרון היהודי בפולין. היא האישה הראשונה מאחורי מסך הברזל שבשנת 1966 הייתה מועמדת לפרס האוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, על משחקה בסרט "החנות ברחוב הראשי". היא הופיעה ב-124 תפקידים, ביימה 65 הצגות ותרגמה 58 מחזות ליידיש. התיאטרון היהודי שהוא גם מרכז התרבות היידשית בוורשה נקרא על שמה ועל שם אמה.
חזרה לבדיחות על פולניות - איוונסקה הפתיעה בסרטון על מיכלינה ויסלוצקה שהפכה לסמל של החינוך המיני בפולין. בימי השלטון הקומוניסטי ויסלוצקה שהייתה גניקולוגית וסקסולוגית פולנייה יצאה נגד המוסכמות ופרסמה ספר פורץ דרך בשם "אומנות האהבה" בנושאי אהבה ומיניות. "הספר הגיש לחברה הפולנית אוצר מילים רחב לחינוך מיני וסיפק ידע תאורטי ומעשי בנושא המין", הוסיפה איוונסקה, "היא הקדישה הרבה מקום לצרכים של נשים ולאמצעי מניעה מודרניים בספר. יותר משבעה מיליון עותקים של הספר הודפסו בפולין, עותקים רבים הודפסו והופצו באופן בלתי-חוקי".
עוד סרטון הוקדש לשלוש טייסות פולניות שהצטיינו בלחימה נגד הגרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה. "כשנודע לי שרוני צוקרמן היא טייסת הקרב הראשונה בחיל האוויר הישראלי, לא הופתעתי", היא אמרה, "ראשית היא נכדתם של צביה לובטקין ויצחק אנטק צוקרמן, ממייסדי וממנהיגי הארגון היהודי הלוחם. שנית, היא נכדתה של אישה שהוגדרה כאחת ממנהיגות המחתרת המובילות והחשובות בזמן הכיבוש הגרמני בפולין. לדעתי זה לא מקרי שלטייסת הקרב הראשונה בישראל יש שורשים פולניים", סיפרה איוונסקה בסרטון.
הסרטון האחרון שלה מספר את סיפורו של בית הספר היהודי לאחיות בוורשה, שנפתח ב-1923 וממנו יצאו עשרות אחיות שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה סייעו לאזרחים ולחיילים שנפצעו בהפצצות. אחת מהן אף נספתה בהפצצות. בזמן הכיבוש הגרמני האחיות עבדו בגטו והבריחו יהודים. איוונסקה הזכירה את שמותיהן של כמה מהאחיות הבולטות.
אלפי ישראלים צפו בסרטונים של איוונסקה עד כה, שעלו באתר האינטרנט שלה, בחשבון הפייסבוק, בטוויטר ובערוץ היוטיוב. לפחות עוד תשעה סרטים מתוכננים להתפרסם בהמשך.