נתניהו מבקר במחנה יהודה, השבוע
(צילום: סתיו אוחיון- EE911, מור סעדה אביטן)
"זה לא נגמר עד שנתניהו מגיע למחנה יהודה", אמר בתחילת השבוע אחד מבכירי הליכוד בייאוש על המצב הפוליטי אליו התגלגלה ממשלת האחדות שבקושי משלימה את מאה ימי החסד שלה.
באמצע השבוע, נתניהו כבר הגיע לשם. מלווה בפמליה שלו, מנופף למתקבצים מולו המקבלים אותו בקריאות התמיכה הרגילות. שבועיים של שיתוק בממשלה ובכנסת עשויים להסתיים השבוע בהכרעה לכאן או לכאן: פיזור הכנסת באופן אוטומטי ביום שני בחצות, או מציאת פתרון הכולל גם הארכה של המועד האפשרי לאישור התקציב.
רבות כבר נכתב ונאמר על הטירוף שביציאה למערכת בחירות רביעית בעיצומה של מגפה בריאותית וכלכלית. גם מסגרות פרשניות לכאן ולכאן ניסו להבין לאן בכל זאת מוביל זה שמשיט את הספינה המטלטלת, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
תדרוך שנתן השבוע בכיר בליכוד לא השאיר, לכאורה, הרבה מקום לאופטימיות. הוא לא הציג את המשבר ככזה הנשען על רגל אחת שאם תקבל תמיכה בדמות פתרון יצירתי, הכל יסתדר. הוא הציג את הדברים יותר כמו הכנה לפיצוץ אפשרי שמתקרב, מנה שורה של תקלות גדולות שמתקפלות לתוך טיעון אחד מרכזי - שבחירות הן אפשרות רעה, אבל המשך תפקודה של הממשלה הזאת, במתכונת הזאת, זה רע יותר.
בין שלל הנימוקים שנשמעו בדרך לפיצוץ, קיים מסר מרכזי הנוגע לשר החוץ גבי אשכנזי שעשה ועושה הכל כדי לטרפד את החלת הריבונות שהייתה להבטחת הבחירות המרכזית של נתניהו.
אבל אשכנזי לא לבד. גם ניסנקורן זוכה לפרק מפואר משלו, אם כי בעניינו לא כל האמת על השולחן. ככל שהימים חולפים, מתברר שניסנקורן הוא הצרה הגדולה ביותר של שלטון נתניהו בעת הזאת. לא סתם בימי הקמת הממשלה התעקש נתניהו שחילי טרופר יעמוד בראש משרר המשפטים.
בעוד שבקמפיין הבחירות של כחול לבן הובלטו וכיכבו דווקא הגנרלים שתפסו את הכותרות במשך שנה וחצי, מי שהפך בפועל לדמות המשפיעה ביותר ולמוח שמאחורי המהלכים האסטרטגיים האחרונים של המפלגה, הוא אבי ניסנקורן. בשקט בשקט התמקם ניסנקורן בתפקיד החשוב והמשפיע ביותר על גורלו של נתניהו.
האסטרטגיה שלו פשוטה: כולם יריבו ויעשו כותרות בזמן שהוא יישאר "מאבטח המשפט" שיגן על המערכת ולא ייתן לאף אחד לגעת בה, או יותר חשוב לטרפד את ההליך התקין של משפט נתניהו.
בשונה מאחרים במפלגתו, אצלו האידאולוגיה והפוליטיקה הולכות ביחד. עד כה ניסנקורן היה ידוע ומוכר כיו"ר ההסתדרות, אבל הוא צמח כיועץ המשפטי של הארגון ותפיסתו היא משפטית קלאסית.
לרגעים נדמה שגם בליכוד הופתעו ממי שתויג על ידם בכלל כסכנה לכלכלת ישראל והפך להיות צרה מסוג אחר לגמרי. על אף צניחת כחול לבן בסקרים, ניסנקורן עדיין נתפס כשומר המשפט ובכל יום שעובר מצליח גם לשכנע בכך. בסביבת ראש הממשלה כבר נשמעות תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות בעניין כוונותיו ורצונותיו של ניסנקורן.
לכן גם בכירים מהצד השני של המתרס הפוליטי אומרים שנראה שניסנקורן יעשה הכל נגד ההליכה לבחירות. יתפשר, יתגמש או יספוג אש, על דבר אחד הוא לא יוותר: הגנת מערכת המשפט בכלל ומשפט נתניהו בפרט.
כל זה לא עומד לבד. אצל ניסנקורן הגנת המערכת כוללת גם את שיטת המינויים הרגישים שבפתח: פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. מבחינת הליכוד, אם משרד המשפטים היה "בידיים הנכונות", אין גבול ליצרתיות שאפשר להפגין: מפיטורי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, דרך הקמת ועדת חקירה על התנהלות מערכות אכיפת החוק בתיקי נתניהו ואפילו מינוי פרקליט מדינה שיעשה הערכה מחודשת של האירועים.
אבל זה לא המצב. ניסנקורן ניצב שם כמו עצם בגרונו של נתניהו, והאחרון נחוש לערבב את הקלפים מחדש.
האם נתניהו ייצא כבר עכשיו להרפתקה המסוכנת? האם יביא לדחייה טכנית של האירוע לחודש נובמבר? האם ימצא את האצבע ה-61 לממשלת ימין צרה? כמו תמיד, נראה שהכל יוכרע ברגע האחרון.
