בהסלמה נוספת של המתיחות בין ארה"ב לסין הכריז הערב (יום ב') ממשל טראמפ כי הוא דוחה לחלוטין כמעט את כל תביעות הריבונות של בייג'ינג בים סין הדרומי – סוגיה אזורית רגישה ביותר.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המהלך האמריקני בא בתקופה של מתיחות קשה בין שתי המדינות. שלל גורמים סינים נתונים לסנקציות אמריקניות, והנשיא האמריקני דונלד טראמפ מאשים את בייג'ינג במגפת הקורונה העולמית. בין השאר הוא מכנה את הווירוס שוב ושוב – למורת רוחה של סין – "הנגיף הסיני".
בשבועות האחרונים החריף טראמפ את הצהרותיו נגד סין בשל אחריותה למגפה, ופרשנים מעריכים כי אחת הסיבות לכך היא מצבו בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בנובמבר. אותם פרשנים מעריכים כי טראמפ רוצה להציג עצמו כמנהיג חזק מול הענק הסיני, ואת יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן כמי שיגלה חולשה מול בייג'ינג.
סין תובעת לעצמה בעלות כמעט על כל ים סין הדרומי, אבל חמש מדינות נוספות טוענות שהן זכאיות לריבונות על חלקים ממנו. בים סין הדרומי עוברות סחורות בשווי של כ-5 טריליון דולר בכל שנה. לארה"ב עצמה אין תביעות טריטוריאליות באזור הימי הזה, אבל זה עשרות שנים היא מחזיקה שם ספינות וכלי טיס המסיירים בו. מעת לעת מותחת סין ביקורת על הפעילות הצבאית האמריקנית בים סין הדרומי, פעילות שבה היא רואה "הפגנת כוח" אמריקנית.
לא לאימפריה הימית
עד כה העמדה המוצהרת של ארה"ב הייתה שהמחלוקות בין סין לשכנותיה על הגבולות הימיים באזור צריכות להיפתר בדרכי שלום באמצעות תיווך בחסות האו"ם. אלא שבהצהרה שהתפרסמה הערב הכריז הממשל שארה"ב רואה מעתה כמעט בכל תביעות הבעלות של סין על אזורים ימיים שמחוץ למימיה הטריטוריאליים תביעות בלתי לגיטימיות.
"העולם לא יאפשר לבייג'ינג להתייחס לים סין הדרומי כאל האימפריה הימית שלו", נכתב בהצהרה. "אמריקה עומדת לימינם של בעלות בריתנו ושותפינו בדרום-מזרח אסיה בהגנה על הזכויות הריבוניות שלהם על משאבים ימיים". בהודעה זו בוחר למעשה הממשל לצדד בברוניי, אינדונזיה, מלזיה, וייטנאם והפיליפינים – שכולן מתנגדות לתביעות הריבונות של סין על אזורים סביב איים ושוניות בים סין הדרומי.
"יש מקרים ברורים שבהם סין תובעת ריבונות על אזורים שלשום מדינה אין זכות משפטית לתבוע אותם לעצמה", נכתב במסמך של מחלקת המדינה שצורף להצהרה.
הבריחה מהונג קונג
בחודשים האחרונים גברה מאוד המתיחות בין ארה"ב והמערב לבין סין, בין השאר בשל החלת חוק הביטחון הלאומי הסיני החדש בהונג קונג, שמכרסם דרמטית באוטונומיה של העיר ומכניע בה למעשה את התנועה למען הדמוקרטיה, ובשל דיכוי האויגורים המוסלמים בחבל שינג'יאנג שבמערב סין, שם לפי דיווחים כלואים מאות אלפי מוסלמים במחנות מעצר ובמחנות ל"חינוך מחדש".
רק היום הכריזה סין על סנקציות נגד חברי קונגרס אמריקנים בתגובה לעיצומים שהטילה ארה"ב על בכירים סינים בשל יחסה של בייג'ינג לאויגורים. הסנקציות הסיניות החדשות הוטלו על הסנאטורים טד קרוז ומרקו רוביו ועל חבר בית הנבחרים כריס סמית'. השלושה קידמו בקונגרס האמריקני חקיקה נגד סין. "מעשיה של ארה"ב הם התערבות חמורה בענייניה הפנימיים של סין, ומדובר בהפרה בוטה של הנורמות הבסיסיות ביחסים הבינלאומיים", טען משרד החוץ הסיני.
בתוך כך, בצל האירועים בהונג קונג חשף היום אחד הפעילים הבולטים למען הדמוקרטיה בעיר, ניית'ן לאו, כי ברח מהונג קונג לבריטניה. "עם התרמיל שלי ומזוודה קטנה ביד עליתי על טיסת לילה", אמר. "אין לי מושג מה צופן לי העתיד. רק דבר אחד נראה בטוח. היעד שלי: לונדון. יש לי תמיד רק מסר אחד: תושבי הונג קונג לעולם לא יוותרו. אנחנו לא נשברים. להפך, יש לנו את האמצעים להתמודד עם הקרב הקשה הבא".
מאז כניסתו לתוקף של חוק הביטחון הלאומי הסיני נשקפת לפעילי הדמוקרטיה בהונג קונג סכנת מעצר ממשית. בריטניה ואוסטרליה מקדמות בימים אלה שינויים בתקנות שיאפשרו לתושבים לעזוב את הונג קונג – קולוניה בריטית לשעבר – ולעבור אליהן. זו דרכן לסייע למי מהם שרוצה להימלט מהעיר, שעד כה נהנתה מסמכויות נרחבות של ממשל עצמי, אך מסתמן כי כעת נעשית כפופה יותר ויותר לתכתיביו של המשטר הדיקטטורי הקומוניסטי בבייג'ינג.
