הצצה לפארק המסילה ולעבודות הרכבת הקלה
(צילום: חגי דקל)
סמוך לשכונת נווה צדק בתל אביב נבנה בתקופה האחרונה פארק חדש ויפה, שאחרי הסגר גם ייפתח לציבור. מתחתיו צפויה לעבור הרכבת הקלה של גוש דן, בתוואי זהה לזה של מסילת הרכבת ההיסטורית בין יפו לירושלים. הצצה לעבודות בפארק ומתחתיו.
בשכונת נווה צדק בתל אביב מוקם בימים אלה "פארק המסילה", שצפוי להיפתח לציבור לאחר הסגר. לצד גשר שלוש ההיסטורי והמשוחזר, המבקרים ימצאו בפארק את מסילות הרכבת העות'מאנית, ויחד עם המדרונות האלכסונים שיורדים אל הפארק יש תחושה של טיילת נעימה להליכה.
מי שיסייר בשטח הפארק כיום יזיע לא מעט, אבל המתכננים מבטיחים שבעתיד הצמחייה שנשתלה בצידי השבילים תוכל לספק צל. לצד מרחב להולכי הרגל, בפארק יש גם שבילי אופניים שמאפשרים נסיעה רציפה משדרות רוטשילד ורחוב הרצל ועד למתחם התחנה וחופי הים הסמוכים. בכך למעשה, טוענים המתכננים, הוא מיישם את התכנון העירוני התל-אביבי של רחובות שנמשכים עד לים.
אחד הסמלים המרכזיים של הפארק הוא גשר שלוש המשוחזר. "בשנת 1890 המהפכה התעשייתית הגיעה לארץ ישראל, ומי שסימלה את התעשייה והקידמה הייתה הרכבת. בין תחנת הרכבת של יפו לוואדי מוסררה (נתיבי איילון של היום – א"ז), היו דיונות חול שביניהן רצו לפרוץ את הדרך, והחפיר הזה קיים גם היום, הוא בעצם הגבולות של הפארק", סיפר תומר שלוש, מדריך סיורים בנווה צדק וצאצא של אהרון שלוש, שעל שמו נקרא הרחוב המפורסם, וגם הגשר.
"האגדה מספרת שאהרון שלוש היה יורד את החפיר למטה מביתו, חוצה את המסילות ועולה בחפיר הנגדי בדרכו לעסקיו ביפו", סיפר. "פעם אחת הכרכרה התהפכה על המסילה והוא נפצע. כשהמושל הטורקי הגיע לביקור חולים הוא החליט לבנות את הגשר הזה".
במהלך השנים שימש השטח של הפארק כחניון, הוסיף שלוש. "זו תופעה שמתרחשת בהרבה מקומות בעולם, שמקום שהיה קשור לתחבורה מסילתית הופך למקום תחבורה לרכב פרטי ואז מתגלגל אל הולכי הרגל ורוכבי האופניים.
יורדים מתחת לקרקע
אבל הפארק החדש הוא לא רק ריאה ירוקה עבור התושבים והמבקרים, אלא גם הנקודה שבה קו הרכבת הקלה החדש יורדת אל מתחת לפני הקרקע בדרכה לפתח תקווה. כשמבקרים בפארק אפשר כבר להבחין באולם הנוסעים הגדול של תחנת אליפלט, ובמנהרה שיוצאת ממנה לעבר פתח תקווה כבר הונחו המסילות.
"למעשה אנחנו עומדים מעל התקרה העליונה של המנהרה", אמרה מיה זרניצקי-דבי ממשרד קולקר קולקר אפשטיין, ממתכנני ואדריכלי תוואי המסילה. "פיר הרצל הוא פיר השילוח של המכונה שחופרת את המנהרות עד לפתח תקווה. בפיר קאופמן התוואי עילי, ולא יכולנו להעביר את המכונה בגלל העומק הרדוד והשיפוע שצריך לייצר".
בגלל הקושי בהעברת מכונת ה-TBM, החפירה בתוואי שבין הפירים הרצל לקאופמן נעשתה בשיטה פשוטה יותר – התקרה העליונה של המנהרה נבנתה לפני שחפרו את כל החלק התחתון.
"נעשתה פה עבודה מאוד מאומצת לתת בתי גידול לעצמים, כמו גם לצמחייה, כדי שהיא תוכל לתת צל בהמשך", הוסיפה זרניצקי-דבי. "עד שרואים את אזור התחנה לא מבינים את עוצמת ההתערבות ההנדסית כי הפארק מאוד עדין ועסקנו בשמירה על הקיים בלי התערבויות גדולות".
9 צפייה בגלריה
נוטעים עצים בפארק. "עבודה מאומצת לתת בתי גידול לצמחים שיתנו בהמשך צל"
(צילום: מוטי קמחי)
הכוונה של המתכננים הייתה "לכבד את מה שיש ולרמוז על ההתרחשויות ההיסטוריות שקרו במתחם", תיארה זרניצקי-דבי. "הקרבה הגדולה לאזור בנוי קיים ומבנים שחלקם פחות יציבים חייבו אותנו ליצור מנהרה צרה ורדודה, כשתקרת המנהרה התבצעה לפני הרצפה. למעשה, התבצעו כאן עבודות פיתוח בעת שנסללה המנהרה שמתחת".
העבודות לפתיחת הקו האדום נמשכות
בתוך המנהרה שמתחת לפארק העבודות נמשכות כמעט ללא הפסקה. איתמר גולדברגר, סמנכ"ל הביצוע של חברת נת"ע הדגיש שלמרות הדחייה של מועד פתיחת הקו האדום, החברה עושה מאמצים גדולים כדי לשחרר את השטחים הציבוריים. "בסוף השנה נשחרר שטחים גם באלנבי, שאול המלך ושדרות יהודית. השטחים שנחזיר יהיו ברמה גבוהה מאוד עם הצללה ונוחים להליכה".
לטענתו, העיכוב בפתיחת הקו נובע משלב הבדיקות והבקרה שיעברו קרונות הרכבת הקלה, וכן משבר הקורונה שהוביל לעיכוב בהטסת מאות עובדים מסין, בהם גם מהנדסים בכירים. אבל כפי שפורסם ב-ynet אחת הסיבות המרכזיות היא מאבקי הכוחות בחברה, שהובילו להתפטרות המנכ"ל וחמישה מסגניו.
למרות העיכובים, כבר יותר מ-70% מהעבודות של פרויקט הקו האדום כבר בוצעו. ברבעון הראשון של 2021 צפויים בנת"ע לסיים את הנחת המסילות לכל אורך התוואי, ברבעון השני יסיימו לבצע את עבודות הגימור בתחנות אלנבי ואם המושבות, ובמקביל יחלו נסיעות מבחן במקטע המזרחי. ברבעון השלישי יתחילו נסיעות מבחן בדיפו ובמנהרות, ומערכת האיתות תושלם ברבעון האחרון של 2021. הרכבת תתחיל לפעול באופן מלא, לפי ההבטחות העדכניות, בנובמבר 2022.
עוד קודם לכן, מבטיחים בחברת נת"ע להחזיר לציבור שטחים רבים. בסוף 2020 יפתח מחדש רחוב יהודה הלוי במפגש עם אלנבי, דרך בגין תיפתח מחדש לרחוב מוזס, אתר העבודות של תחנת יהודית יעבור למרכז דרך בגין. רחוב על פרשת דרכים יורחב ויאפשר מעבר בין דרך בגין, נתיבי איילון וארלוזורוב. במהלך 2021 ייפתח גם המעבר המשוקע בצומת קרליבך שמחבר את רחוב יצחק שדה לרחובות קרליבך ולינקולן.
היכונו לחסימות הקו הירוק והסגול
במקביל צפויות להתחיל בקרוב החפירות של הקו הירוק והקו הסגול, ולכן למרות ההצהרות על פתיחת רחובות לציבור, רחובות רבים אחרים בתל אביב ייסגרו לתנועה או שתצומצם בהם תנועת כלי הרכב. העירייה כבר פרסמה את רשימת החסימות הצפויה.
רחוב ארלוזורוב כבר נסגר לתנועה בחלק שבין אבן גבירול לדיזנגוף והוא ישוב להיות דו-סטרי בסתיו 2021. בנובמבר הקרוב יצומצמו נתיבים בגשר ההגנה, חודש לאחר מכן ייסגר לחלוטין חלק מרחוב בן יהודה ויחלו העבודות ברחוב לבון.
בינואר 2021 יחלו העבודות התת-קרקעיות ברחוב אבן גבירול, וחודשיים לאחר מכן יחלו העבודות ברחוב אלנבי שבמסגרתן יצומצמו נתיבים. ביוני 2021 ייסגרו לחלוטין שדרות הר ציון מלוינסקי ועד הגדוד העברי, ובאוגוסט העבודות ברחוב בן יהודה יעברו ממרכז הרחוב לחלקיו הצפוני והדרומי – שייסגרו לחלוטין. העבודות והחסימות צפויות להימשך בחלקן גם ב-2022.
אבל לא רק בתל אביב צפויות חסימות. בנת"ע אומרים שעד סוף השנה יחלו עבודות גם בהרצליה, ובמסגרת העבודות על הקו הסגול יחלו עבודות באזור אוניברסיטת בר אילן, רחוב רפאל איתן ברמת גן ובכביש 461. בשנת 2021 יבוצעו עבודות בחולון, הרצליה, אלוף שדה וצומת שיבא.
קו אחד של רכבת קלה הוא אמנם מבורך, אבל לטענת מומחי תחבורה, שינוי משמעותי ביכולת ההתניידות בגוש דן יושג רק כאשר תהיה רשת שלמה של קווי רכבת קלה, ומכאן נובעת החשיבות של חפירת שני הקווים הבאים במקביל.
זה אמנם יוצר חסימות רבות ואי נוחות מורגשת בכבישים, אך לטענת נת"ע והרשויות המקומיות נעשה ניסיון "לרכך" ככל האפשר את הפגיעה בנהגים. כל זה כמובן במטרה להצעיד את גוש דן להסעת המונים, באיחור של עשרות שנים בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
