גמזו: "סגר בחגים - אופציה ריאלית"
(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
על רקע נתוני התחלואה המסרבים לרדת, תקף הבוקר (יום א') הפרויקטור למגפת הקורונה, פרופ' רוני גמזו, את התנהלות החברה הערבית מול המגפה. בראיון לאולפן ynet הוא אמר שהמגפה פגעה בחברה הערבית "כמו פיגוע המוני. התקהלויות, חפלות, מסיבות, אדישות - חשבו שזה לא יפגע בהם". הוא התייחס גם לאפשרות של הטלת סגר כללי על האוכלוסייה בתקופת חגי תשרי והגדיר אותה "אופציה ריאלית".
בעקבות סערה שיצרו דבריו, וטענות לגזענות, התנצל גמזו על האמירה ואמר כי הוא מבקש להבהיר "כי כוונת השימוש בביטוי 'פיגוע המוני' נאמרה בהתייחס לנגיף שגורם לתחלואה גבוהה ביותר בחברה הערבית, ולא לחברה עצמה, כפי שעולה מהכותרת. עם זאת, חלקים בחברה לא מודעים לגודל הסכנה, ולא נשמעים להנחיות". גמזו מסר כי הוא "מבקש להתנצל במידה והדברים לא הובנו כפי שהם". עוד נמסר כי פרופ' גמזו עוד בשיתוף פעולה מלא עם הנהגת החברה הערבית.
על שינוי הקריטריונים לגבי בתי כנסת ומסעדות אמר גמזו: "יש כאן שילוב בין החלטות הממשלה לבין התו הסגול. בסוף סידרנו את זה לא בגלל לחץ, אלא בגלל רגישות. אני לא רוצה ששום עסק בישראל יקרוס שוב בגלל הגבלות".
- הנוהל שהוחלט עליו ביום שישי זה צמצום מספר האנשים במסעדה. אמרת שלא תיתן יד להנחיות ללא היגיון. זה נראה קצת חסר היגיון בשלב הזה.
"מספר השוהים במסעדה לא השתנה, הוא 20. יש להם תו סגול והתו הסגול שלהם שונה מבית תפילה. שם זה שולחנות, שם זה מתפללים. בסוף כן השווינו: 20 במקום סגור, 30 במקום פתוח".
- הדגשת שחשוב לך אמון הציבור להקלות ולהגבלות, והנה שוב מבלבלים אותו.
"ממש לא מבלבלים. הבלבול יסתיים ב-1 בספטמבר. אני ממשיך קדימה במודל הרמזור. השבוע אגיש זאת לממשלה ואז זה אומר מגבלות והקלות שיהיו מותאמות לערים על פי מידת התחלואה בהן. נעשה את השיח, לא כולם יאהבו את זה אבל זה הכיוון שלי".
- אתה יכול לומר בלב שלם שלא מופעלים עליך לחצים מצד גורמים שונים כדי לתת הקלות?
"מופעלים לחצים, בטח. מכל הכיוונים – גם מהמגזר העסקי, גם מהרבה מאוד מקורות כולל תרבות וכיו"ב. אני לא רואה בזה לחצים, אני רואה שהם לחוצים. לחצים פוליטיים? לפעמים יש".
- הציבור קצת מבולבל. מצד אחד פותחים את השמיים ומצד שני הדיבור על סגר לא ירד מהפרק. מה ההיגיון?
"פתיחת השמיים זה חריץ קטן של תחילת נורמליות. חריץ קטנטן. חשוב להתחיל ללמוד איך לעבוד גם בנתב"ג ולייצר מצב שבו בודקים אנשים שיוצאים וחוזרים".
- אנחנו רואים שמספרי החולים המאומתים לא משתנים. זה הזמן המתאים לחריץ הזה?
"צריך להסתכל על כך שרמת התחלואה לא עולה אלא עומדת במקום, אולי אפילו טיפה ירידה. מקדם ההדבקה מעט נמוך מ-1. אי אפשר להילחם בקורונה בדרך של זבנג וגמרנו. זבנג וגמרנו זה סגר. מצד אחד התחלואה תרד ב-4-3 שבועות, אבל עוד עסקים יקרסו ויהיו עוד מאות אלפי מובטלים".
- יהיו 400-200 חולים ביום בתחילת ספטמבר?
"זה לא ריאלי. ממש לא יהיה. הירידה איטית".
תושבים בירכא על העלייה בתחלואה
(צילום: שמיר אלבז )
- מה קרה בחברה הערבית שהתחלואה התפרצה באופן הזה?
"החברה הערבית עשתה לנו בשבועיים האחרונים, אחרי חג הקורבן, כמעט פיגוע של מאות חולים. התקהלויות, חאפלות, מסיבות, שאננות, אדישות, מחשבה שכאילו הקורונה לא תפגע בהם. הקורונה פגעה בהם ממש כפיגוע המוני. ואני אומר להם, לחברה הערבית, למנהיגי החברה, רשויות מקומיות - אתם בעלי עוצמה. אתם תעשו את זה הרבה יותר טוב מהשלטון המרכזי, אל תחכו לשלטון המרכזי. קבלו עזרה של פיקוד העורף, של משאבים מאיתנו. רק כך ניתן להקטין תחלואה.
- התושבים בירכא לא אהבו את הנחיית משרד הבריאות לא להגיע למרכז הקניות. אתה חושב שההחלטה הזו טובה?
"חד משמעית טובה. הם לא אהבו את זה? הם אהבו את החפלות? את החתונות שהיו שם שלא היו על פי הכללים וגרמו להדבקה? וזה לא רק בירכא. לא אהבו, מה לעשות, זה המצב".
- אנחנו לא זוכרים המלצה כל כך חריגה ונקודתית ליום אחד, הטענה היא שזה נגוע בגזענות.
"אני דוחה אותה על הסף. תזכרו מי מנהל את האירוע ביישובים הערביים – אדם שהוא חלק מן המגזר. אז לקרוא לזה גזענות? קיבלתי טלפון מירכא לפני שבוע, תיארו לי מה קורה שם וביקשו 'תיכנסו, תגבילו, אנשים פה חולים'. מה קרה לכם? לא הטלנו סגר בירכא, אמרנו תגבילו התקהלות, תגבילו הגעה".
- אולי אין מנוס מסגר? בעולם על הרבה פחות מזה כבר עושים סגרים.
"בואו נבין את המחירים. יש לנו עד עכשיו 800 אלף מובטלים שלא מצליחים לחזור לעבודה. אני לא רוצה להגיע לשם כי זה עוד חצי מיליון מובטלים".
- האם סגר בחגי תשרי זו אופציה ריאלית כרגע? תאפשרו ארוחות במשפחות גרעיניות?
"יש לי כל כך הרבה עד חגי תשרי. אני באמת כרגע לא דן בזה לעומק. אם זו אופציה סבירה? יכול להיות, בהחלט כן. צריכים לחשוב טוב איך לעשות את זה. יש תפילות, אלה חגים קדושים, זה מורכב".
