3 צפייה בגלריה
רופאים יוחזרו מפנסיה, סטודנטים יגויסו. פרופ' גמזו, נתניהו, אדלשטיין ופרופ' לוי
(צילום: לע"מ)
נציגי מערכת הבריאות התריעו היום (שלישי) בדיון בקבינט הקורונה מפני מחסור חמור בכוח אדם בבתי החולים. בתגובה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה להפעיל חוק שיאפשר לחייב רופאים ממערכת הבריאות הפרטית להתגייס למאבק בקורונה - גם בניגוד לרצונם.
סוגיה נוספת שעלתה לדיון בקבינט הקורונה היא ההחמרה בהגבלות, ושר הפנים אריה דרעי כעס על הכוונה להגביל תפילות ומנגד לאשר הפגנות. לדבריו, "ההגבלות האלה עושות המון נזק, המגזר החרדי רוצה למרוד. מה עם ההפגנות וחופי הים?".
3 צפייה בגלריה
"מוכן לפעול מול הרבנים, אבל איך תפילות לא והפגנות כן?". דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי )
הוויכוח על ההגבלות החל לאחר שהאחראי על הקורונה במגזר החרדי, רוני נומה, טען בדיון כי האתגר העיקרי הוא מערכת החינוך - שבחלק מהמקומות ממשיכה לפעול כרגיל. לדבריו, מדובר בכ-25 אלף תלמידים מעל גיל 10 שלומדים בכוללים ובישיבות קטנות. חלק מהשרים העלו הצעות להגביל את המגזר הפרטי ולאסור על פתיחת שווקים, אך הצעות נוספות היו גם סגירת מקוואות ביום כיפור והגבלת בתי כנסת.
השר אריה דרעי הסתייג מדבריו של נומה, וטען בעקבותיהם כי "לא שמעתי מילה אחת על ההפגנות. אתם מדברים רק על מקוואות, בתי כנסת ושווקי ארבעת המינים". פרופ' רוני גמזו השיב: "אנחנו לא מגלגלים עיניים בעניין ההפגנות". השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה טען כי "כל התקהלות דינה אחת, אחרת המתפללים יפרצו את הכללים. שר המשפטים אבי ניסנקורן השיב כי "צריך לדון בכל מקרה לגופו".
לאחר שפרופ' גמזו הציע לסגור את בתי הכנסת, המקוואות ושוק ארבעת המינים, ביקש דרעי את רשות הדיבור ואמר: "אנחנו במצב של פיקוח נפש. אני מוכן לקחת על עצמי לפעול מול רבנים, להוציא פסקים שאסור להיכנס לבתי הכנסת ולמנוע התקהלויות במקום סגור. אני לא מתפלל במקום סגור, אלא רק בחוץ. אבל אני לא מצליח להבין איך תפילות לא והפגנות כן".
"אנשים הולכים להפגין בכל הארץ ונותנים להם לעבור במחסומים", הוסיף. "אני מבין את הבעייתיות, אבל זה לא סימטרי. זאת גזירה לא שווה. זה מסר שקשה להסביר אותו, ואני חושב שהוא בעייתי. ממשלה שתחליט הפגנות כן ותפילות לא - פועלת כממשלה לא יהודית".
לדבריו, "אני מבין שהפגנות הן ערך מקודש להרבה אנשים, ואני מכבד את זה, אבל תפילות עבורי ועבור הרבה אחרים הן ערך מקודש. אם יש סולידריות וגזירה שווה, אז צריך להיות גזירה שווה נגד כולם. כשאתה מונע מיהודי להיכנס לבית כנסת ביום כיפור, ומנגד מאפשר הפגנה - זה מסר בעייתי".
תיעוד: קוראים לתלמידים להגיע לישיבה בזמן הסגר
שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בדיון כי "שני מנהלי בתי חולים אמרו שניתן לטפל ב-1,500 חולים קשים. זה אומר שהגבול העליון של בתי החולים הוא 3,000 חולי קורונה בסך הכל - כולל הקלים". הוא דחה את ההצעה להקים בית חולים שדה צבאי: "זה לא עניין של בית חולים שדה. חייבים לתגבר את כוח האדם. הרופאים אומרים שיכול להיות שמספר החולים יעלה ואיכות הטיפול תרד. ככה זה ייראה אם נהיה על 1,500 חולים קשים".
מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, סקרו בדיון את מצב הספיקה של בתי החולים. מהסקירה של השניים עלה גם כי מערכת הבריאות יכולה לטפל ב-1,500 חולים קשים בכפוף לגיוס 2,500 אחיות נוספות, הכנסת סטודנטים לרפואה בשנים 6-5, החזרת אנשים מפנסיה והבאת רופאים ממערכת הבריאות הפרטית.
בתגובה לסקירה, תקף שר האוצר ישראל כץ: "הממשלה נתנה במאי תרחיש ייחוס של 2,000 מונשמים ועשרת אלפים חולים. איך זה מתייחס לתרחיש הזה?". אדלשטיין הסביר שהיום מנשימים הרבה פחות חולים, לאחר שהתברר כי ההנשמה פוגעת בחלק מהחולים. כץ השיב: "נתנו לכם הרבה מאוד תקציבים, ולא הייתה מגבלה של כסף - וגם לא תהיה".
פרופ' ינון אשכנזי מהאוניברסיטה העברית הזהיר בדיון כי "אם קצת התחלואה לא ירד, נגיע ל-1,000 מתים בחודש. צריך להמשיך עם תכנית 'מגן אבות ואימהות' ולהפסיק התקהלויות, בלי שום חריגים. לא לסגור מפעלים ועבודה". בנוסף, פיקוד העורף הציג סקר שממנו עולה כי בסך הכל רוב הציבור מציית להנחיות הסגר.
אתמול, נציין, אובחנו 3,858 חולי קורונה נוספים ב-34,400 בדיקות. לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות בצהריים, בישראל ישנם 668 חולים שמצבם מוגדר קשה, מתוכם 159 מונשמים. 1,285 חולי קורונה נפטרו מפרוץ המגפה, ובסך הכל נדבקו 193,374 בני אדם.
