עוד שינוי ברגע האחרון: בניגוד לכוונתה המקורית של הממשלה, נראה כי ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת תחליט היום (ד') כי במסגרת "חוק ההסמכה" שמכונה גם "חוק הקורונה הגדול", תקנות הקורונה שעליהן תחליט הממשלה יחייבו אישור של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן. הכוונה המקורית הייתה לעקוף את הכנסת.
לפי המתווה שמסתמן, אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות, ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות. אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. החוק יהיה בתוקף כהוראת שעה עד סוף יוני 2021.
עוד מסתמן כי מהרגע שיאושר החוק תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו ובסיומה יפקעו התקנות לשעת חירום שהוארכו בחוקים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10 באוגוסט. הממשלה תהיה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם.
כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה שבו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים על 120 שעות. לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל צמצום עימות עם האוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה.
הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות כך שבעסק עד חמישה עובדים הקנס יעמוד על 2,000 שקל, בין חמישה ל-50 עובדים – 4,000 שקל ומעל 50 עובדים - 6,000 שקל.
ביחס לסמכות הממשלה, נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים.
הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות יותקנו עצמאית על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף רק לאחר 24 שעות ממועד התקנתן (למעט אם החליטה הממשלה כי קיימת דחיפות המחייבת כניסתן לתוקף מוקדם יותר) לתקנות יינתן להן אישור פרלמנטרי בתוך 14 ימים, ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי- בתוך 7 ימים. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
היועץ המשפטי של הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי אמר כי "ההסדר סוטה מדרך המלך, הוא חריג וחסר תקדים. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. בהצעה הממשלתית התקנות לשעת חירום הגיעו תמיד בדיעבד. אמנם יש עד 7 ימים או 14 ימים לאישור, אבל הוועדה יכולה להתכנס דקה לאחר אישור התקנות בממשלה לאשר אותן או לדחות את תוקפן".
הוא הוסיף: "התיקון שנעשה הוא שיפור ביחס להסדר המקורי אך אפשר היה לשפר אותו עוד. היה ראוי שתיקבע תקופה של לפחות 72 שעות או תקופה ארוכה יותר לפיקוח מראש. יש לציין שגם לפי ההצעה החדשה יש גמישות לממשלה במקרים של דחיפות שבהם האישור כולו יהיה בדיעבד".
פתיחת מקומות הבילוי מוטלת בספק
במקביל, נמשכים הדיונים בוועדת הקורונה בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון שממקדים עניין ציבורי ופוליטי רב. הוועדה אישרה את פתיחת המסעדות בניגוד לכוונה להגבילן לאירוח ברחוב בלבד.
בפני ועדת הקורונה עדיין עומד לאישור צו נוסף ואחרון של הגבלות הכולל בעיקר אטרקציות שונות הקשורות לפעילות פנאי בהן סגירת גני חיות, מוזיאונים ואתרים שונים. בוועדה התלבטו כיצד להתייחס לצו הזה אלא שבשונה מהצו הקודם, במקרה זה מאושר במקביל חוק הקורונה הגדול בוועדת חוקה של הכנסת. חוק הקורונה מפקיע את הסמכויות מוועדת הקורונה.
כך יוצא שגם אם היו"ר יפעת שאשא-ביטון תחליט לאשר את פתיחת מקומות הבילוי והאטרקציות בניגוד לקו הממשלתי, ייתכן שזמן קצר לאחר מכן הממשלה כבר תהפוך את ההחלטה בחסות חוק הקורונה הגדול.
האפשרויות העומדות בפני שאשא-ביטון הן להעביר את ההכרעה למליאת הכנסת או לאשר את בקשת הממשלה לסגירת האתרים המדוברים בכפוף לדרישה שהממשלה תביא מתווה מוסכם ומידתי לאישור בתוך שבוע. לפי שעה, נראה כי חדרי הכושר יישארו סגורים.
הכרעה בעניין טרם התקבלה ובשעות הלילה התקיימו שיחות בין גורמי הוועדה לגורמי הממשלה בניסיון להגיע לסיכומים.
פורסם לראשונה: 23:38, 21.07.20