פרופ' גרוטו מתאר את המתווה
(צילום: ניצן דרור, שחר גולדשטיין)
במשרד הבריאות מתכננים שהילדים יחזרו לגנים ולפעוטונים בתחילת השבוע הבא, במשרד החינוך דורשים שגם התלמידים בכיתות הנמוכות ישובו לבית הספר בשלב הראשון שאחרי היציאה מהסגר, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: במוקדי התחלואה המרכזיים החזרה ללימודים תידחה.
לפי המתווה המסתמן של משרד הבריאות, ביום ראשון הבא ייפתחו המסגרות מגיל לידה עד שלוש וגם גני הילדים - אבל לא בערים "האדומות". אבל מיהן אותן ערים אדומות? כבר יותר מחודש שציוני הרמזור לא פורסמו באתר.
הערים שהפכו מאדומות לירוקות
(צילום: שחר גולדשטיין)
ציון הרמזור מתקבל מנוסחה הלוקחת בחשבון כמה פרמטרים: שיעור הבדיקות החיוביות בשבעת הימים האחרונים, שיעור החולים הפעילים (אלו שטרם החלימו) מבין כלל תושבי העיר וקצב גידול הנדבקים, ביחס לשבוע הקודם. עד החזרה ללימודים עשויים להיות שינויים רבים בצבעי הערים, אבל מבדיקת ynet של ציון הרמזור בערים הגדולות ובמוקדי התחלואה ניתן כבר לראות את המגמה.
לפי הבדיקה, ציון הרמזור הן בבני ברק והן במודיעין עילית הוא 10.6. למעשה, מדובר בציוני רמזור שגבוהים יותר מכל ציוני הרמזור ביישובים בארץ לפני חודש. ברוב הערים חלה ירידה בתחלואה בשבוע האחרון, אבל באותן שתי ערים חרדיות מספר החולים הפעילים גבוה יותר ביחס לשבוע שעבר.
עיר אדומה הוא עיר שציון הרמזור שלה גבוה מ-7.5. לכן, גם ירושלים שהציון שלה הוא 7.8 נחשבת לאדומה. עם זאת, בפעמים הקודמות ההתייחסות הייתה לשכונות בעיר, ולכן גם הפעם ההערכה היא שגם אם בחלק מהאזורים הגנים לא ייפתחו ביום ראשון הבא, בחלק אחר הילדים כן יחזרו למסגרות.
גם אשדוד, שהציון שלה כעת הוא 7.6, נחשבת לעיר אדומה. ביתר הערים שנבדקו הציון מעט נמוך יותר מהגבול המסוכן, אך לא בהרבה: בנתניה 7.3, בפתח תקווה 7, בבאר שבע 6.4 ובתל אביב 6.3.
יישובים רבים אחרים שנחשבים לאדומים הם בית שמש, אלעד, ביתר עילית, אופקים, רכסים, אור יהודה, נתיבות, קריית מלאכי וגבעת זאב. גם ערים אחרות כמו רחובות, רמלה וחדרה עלולות להיות אדומות אם רמת התחלואה לא תרד בימים הקרובים. במשרד הבריאות כבר אמרו כי גם לאחר סיומו של הסגר, הוא יימשך ב-10 עד 15 יישובים אדומים.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי אתמול 55.4% מהנדבקים הגיעו מ-45 יישובים אדומים, 22.2% מ-41 יישובים כתומים, 12.5% מ-48 יישובים צהובים ו-5.2% בלבד מ-29 יישובים המוגדרים ירוקים. לשם השוואה, מנתוני משרד הבריאות המתייחסים ליום חמישי - 83% מהנדבקים היו מ-104 יישובים אדומים.
מהנתונים עולה עוד כי כ-38% מהישראלים מתגוררים ביישובים המוגדרים אדומים, כ-31.5% ביישובים המוגדרים כתומים, 19% ביישובים צהובים ו-11.5% ביישובים ירוקים. מכאן עולה כי שיעור הנדבקים ביחס לאוכלוסייה גבוה רק ביישובים האדומים, בעוד ביתר הצבעים ברמזור שיעור הנדבקים אתמול נמוך מהשיעור באוכלוסייה בכל צבע – פרט לאדום.
עוד עולה מהנתונים כי 34 דיירים בבתי אבות אובחנו אתמול כי נדבקו בקורונה וכך גם חמישה אנשי צוות. בנוסף אובחנו שלושה בני אדם שחזרו בטיסה מטורקיה כנשאים של הנגיף.
אתמול חלה ירידה חדה מאוד במספר הבדיקות שפוענחו, אפילו בהשוואה לסופי השבוע האחרונים. מאז כניסת השבת ועד הבוקר אובחנו בירושלים 217 נדבקים חדשים, בבני ברק אובחנו 155, באשדוד 123, בתל אביב 99, במודיעין עילית 96, בנתניה 82, בבית שמש 64, בפתח תקווה 56, באלעד 47, בחולון 41, בראשון לציון גם כן 41, בביתר עילית 34, בבאר שבע 28 ובחיפה 25.
"אם לא תהיה תוכנית מסודרת - לא תהיה תוכנית בכלל"
בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר כי הוא וחברי הוועדה לא יאשרו את תוכנית הרמזור, אם לא תוגש בצורה מסודרת לצד הגשת אלטרנטיבות. "אם יגיעו רק פרמטרים ולאחר מכן לא ברור מה יהיה באותה עיר ואיך אנשים לא יאבדו את פרנסתם, לא תהיה תוכנית. אנשי המקצוע לא יכולים רק להדליק רמזורים אלא חייבים לתת תוכנית פעולה אלטרנטיבית. האחריות היא שלנו, לא צריך להתחרות מי דואג יותר לשלמות עם ישראל ולחופש שלו".
אשר התייחס גם לטענות על סמכויות הוועדה שבראשה הוא עומד, ובין היתר לאלו שהעלה ח"כ גדעון סער שהתפטר מהוועדה: "בהשוואה לימי שגרה, הוועדה לא יכולה לשנות פורמלית תקנות שמתקינה הממשלה. אנחנו מבהירים כשדברים לא נראים לנו ויש לעיתים מו"מ מאחורי הקלעים או במהלך הדיון, ודברים משתנים. כאן מדובר בהחלטות קבינט או ממשלה, שרובן שעת חירום. הדבר היחיד שבו אפשר לשנות יותר הוא בחקיקה. יש לנו כלים מסוימים ומוגבלים, וצריך להיות מאוד זהירים בהם".
עוד אמר: "אם היינו מוציאים עסקים קטנים ובינוניים מהתקנות, לא היינו יכולים להגביל לחמישה או עשרה אנשים. זה היה חוזר לממשלה. עם כל אי הנוחות והקשיים, לא קל לחיות במדינה ובסגר. אני לא חושב שיש פה אנשים טובים יותר או פחות אבל בסופו של יום הסגר נותן תוצאות ורואים את הירידה החדה".
