חלק נרחב מהישראלים מודאג יותר מהמשבר הכלכלי שגרמה הקורונה מאשר המשבר הבריאותי, ורובם עוטים מסכה ביציאה מהבית. כך עולה מסקר שנערך בשבועות האחרונים באזור "מדד ההתנהגות" באתר ynet בשיתוף חברת "קיימא", שבראשה עומד פרופ' דן אריאלי.
המדד יופיע באופן קבוע בעמוד הבית של ynet לצד נתוני התחלואה, ויתעדכן מדי יום - זאת מתוך הכרה משותפת של ynet ו"קיימא" בחשיבות של שינויי ההתנהגות הנדרשים מכל אחד ואחד מאיתנו כדי להתמודד עם מגפת הקורונה, ובצורך בשיקוף של נתוני ההתנהגות לציבור ולמקבלי ההחלטות.
"מדד ההתנהגות" של ynet וחברת "קיימא" פותח כדי לספק תמונת מצב יומית על ההתנהגות בשטח של תושבי ישראל תחת שגרת הקורונה. המדד מבוסס על סקרים בקרב משתמשי האתר, שמהווים מדגם של אלפי ישראלים מדי יום.
על פי הנתונים שנאספו עד אמש (יום ה'), כ-75% מהנשאלים סיפרו שהם תמיד עוטים מסכות כשהם יוצאים מהבית ו-20% נוספים השיבו שלרוב הם עוטים מסכה בציבור. 2.6% מהנשאלים אמרו כי לרוב הם לא עוטים מסכה ו-1.6% מכלל הנשאלים הודו כי הם כלל לא מקפידים על הנחיות משרד הבריאות. לדברי מנהלי המחקר, מאז כניסתו לתוקף של חוק הקנסות על אי-עטיית מסכה, עלה בעשרות אחוזים שיעור הגולשים שענה כי הוא עוטה מסכות בציבור.
מנגד, רק קצת יותר ממחצית הגולשים (56%) השיבו כי הם שוטפים ידיים לעתים קרובות, אף שמדובר באחד מכללי ההיגיינה הנדרשים כדי להימנע מהתפשטות הנגיף.
"אנחנו בהחלט רואים פער בין פעולה שאנשים עושים לבד, כמו רחיצת ידיים, לבין פעולה שהם עושים במרחב הציבורי", אמרה דניאל ישראל, מנהלת המחקר של "קיימא". "אני מעריכה שהמספרים נמוכים עוד יותר. קשה לנו לזכור להתנהג לפי הכללים כשמדובר בפעולה אישית - ואפשר להניח שהדבר נובע מכך שאין ביקורת חברתית על הפעולה, בניגוד לעטיית מסכה".
התקהלויות בימי הפגנות, חשש לבריאות בני המשפחה
מרבית הישראלים שהשתתפו בסקר (87%) טענו כי בהסתכלות רחבה על מצב המדינה, הם מודאגים יותר מהמשבר הכלכלי מאשר מהמשבר הבריאותי. ואולם, אותם אנשים טענו כי ברמה האישית, כשזה מגיע למשפחתם, הם מודאגים יותר מהמצב הבריאותי של בני ביתם מאשר מהמצב הכלכלי.
בכל הנוגע להתקהלויות, ברוב הימים שנמדדו, נמנעו המשיבים מהתקהלויות נרחבות. ואולם, בשלושה ימים בחודש האחרון - 17,16 ו-21 ביולי, שבהם נרשמו הפגנות נרחבות מול מעון ראש הממשלה בירושלים, נרשמה עלייה במספר המשיבים שהשיבו כי התקהלו.
לפי הסקר, ב-16 בחודש 61.5% ציינו שלקחו חלק בהתקהלות. למחרת, 17 בחודש, השיבו 65.1% מהנשאלים כי התקהלו, וב-21 בחודש ענו 60.4% כי השתתפו בהתקהלות.
"אחת הסיבות שאנחנו עושים את המחקר הזה היא עצם המדידה", הסבירה דניאל, מנהלת המחקר. "כשמודדים משהו חשיבותו עולה. אנחנו רוצים שהציבור הישראלי יחשוב כיצד הוא יכול לשנות את התנהגותו דרך המדידה. כמו כן, אנחנו מעוניינים לבנות נורמה חברתית חיובית שלפיה ככל שההתנהגות הרצויה תהפוך להיות נורמטיבית יותר, ככה הסיכוי שלנו להתמודד עם התפשטות הנגיף יעלה משמעותית".
היא הוסיפה כי "אכיפה לבדה לא מספיקה כדי לשנות את ההתנהגות – אנשים צריכים לרצות לשנות את ההתנהגות שלהם. לכן חשוב לנו לעודד את ההתנהגות ההתנדבותית דרך שיקוף המקומות שבהם אנחנו צריכים להשתפר יחד כציבור".
עוד הסבירה מנהלת המחקר כי אמון הציבור בהנחיות נבנה על בסיס היכולת להבין אותן. "אנחנו רוצים להבין למה אנחנו נדרשים למה שאנחנו נדרשים, ולכן, כשאנחנו רואים איך אנחנו מתנהגים, קל לנו יותר להבין גם למה אנחנו נדרשים למשהו – למה ההנחיות משתנות, לא להרגיש שמדובר בהחלטות אקראיות, ולשנות את ההתנהגות מתוך הבנה ורצון.
"התמונה של עצמנו משפיעה עלינו – גורמת לנו לרצות להשתפר, ובונה אמון בהנחיות ולדרישות מאיתנו כציבור בעל מטרה משותפת. 'מדד ההתנהגות' מאפשר לנו לראות בעצמנו מהם המקומות האלה".
פרופסור דן אריאלי, ממקימי חברת "קיימא", הוסיף כי "אנשים מסתכלים סביבם ולא תמיד לומדים מההתנהגות הטובה. אנחנו רוצים לעזור להם להעריך את ההתנהגות החברתית האובייקטיבית ללא הטיות".
