גמזו בדליית אל כרמל האדומה
(צילום: מזאווי תקשורת, מערך ההסברה של משרד הבריאות)
כמו עם מערכת החינוך, גם הפעם - החלטה ברגע האחרון. ברקע העלייה החדה בשיעורי התחלואה שנרשמה בשבוע שעבר, יוטלו ממחר (יום ב') מגבלות חמורות על בין שמונה לעשרה יישובים שיוגדרו "אדומים בוהקים". מגבלות יוטלו גם על כ-20 יישובים נוספים שברשימת היישובים האדומים.
הגיבוש הסופי של הרשימה ושל החלוקה בין סוגי הערים תתקבל היום, אך כבר כעת נראה כי הכניסה ליישובים "אדומים בוהקים" תיאסר, וכך גם היציאה מהם. רק עסקים לממכר מזון ותרופות יישארו פתוחים באותם יישובים ומערכת החינוך תמשיך להיות סגורה, למעט גני ילדים וחינוך מיוחד. על התושבים תוטל מגבלת תנועה של 500 מטרים מהבית.
ביתר היישובים האדומים יוטל סגר לילי בלבד, מערכת החינוך תישאר סגורה ורק עסקים חיוניים יישארו פתוחים. בדומה לסאגה המתמשכת סביב פתיחת מערכת החינוך בערים האדומות וחילוקי הדעות בין פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו שקרא לסגירתה בהן, לבין שר החינוך יואב גלנט שרצה לפתוח את הלימודים באופן גורף בכל הרשויות, גם הפעם ההחלטה בדבר הערים שעליהן יוטל למעשה סגר לבין אלו שיחולו עליהן מגבלות חמורות פחות – תתקבל ברגע האחרון.
האם תושבי אותן ערים "אדומות בוהקות" יוכלו לנסוע לעבודתם ביום שני, האם בעלי העסקים ייערכו מחר לסגירתם, עד כמה תהיה הדוקה ורצינית האכיפה של כל ההנחיות הללו והאם המשטרה באמת תאכוף אותן? כל השאלות הללו נותרו פתוחות בשלב זה, אך מסתמן כי בני ברק, אלעד, טירה, כפר קאסם, אום אל פחם יהיו ברשימת הערים שעליהן יוטל סגר מלא.
בינתיים, ועוד לפני פרסום הרשימה, חל עימות בין ראש העיר בני ברק אברהם רובינשטיין לבין אלוף במיל' רוני נומה, ממונה הקורונה בחברה החרדית. רובינשטיין אמר כי לא מקובל עליו ששיחת זום תשמש למעשה כשיחת שימוע: "לא עושים ככה שימוע, שימוע עושים בצורה פיזית עם ייצוג משפטי. זה לא מקובל ולא רציני". לאחר דבריו עזב רובינשטיין את השיחה.
יהודה כהן, שמתגורר בבני ברק ועובד בתל אביב, אמר כי גם אם יוטל סגר על העיר הוא ייצא לעבודה. "כשהיה סגר לפני פסח נשארנו בבית אבל מאז איבדנו אמון בהחלטות. אני אמצא את הדרך לצאת לעבודה גם אם יטילו סגר. בבני ברק חלק גדול מאוד מהתושבים מתנדבים בארגוני ההצלה ועם תעודות אפשר לצאת לכל מקום. כשרואים אלפי אנשים יוצאים להפגנות בירושלים ותל אביב, שדווקא בבני ברק כולם נשמעים להנחיות, רואים שזה לא בסדר".
"יש חוסר אמון מוחלט בהחלטות של קבינט הקורונה ושל הפרויקטור גמזו, ונראה שהן מתמקדות דווקא נגד האוכלוסייה החרדית", טען כהן. "הנתונים בעיר גבוהים אבל זה רק מסיבה אחת: - צפיפות ומשפחות מרובות ילדים. ההשוואה בין בני ברק לערים אחרות פשוט לא נכונה והגיע הזמן שיתייחסו לערים חרדיות באמות מידה אחרות. הסגר על העיר לא יעזור, הוא רק ימוטט את העסקים ויפגע בתושבי בני ברק שמנסים לחזור לשגרה לצד המגפה".
בקבוצות וואטסאפ של תושבי בני ברק הופצה הודעה עם מספר הטלפון של פרופ' גמזו, שבה נכתב: "אם הסגר על הערים החרדיות יפגע גם בכם, אתם מוזמנים לכתוב למי שהחליט על כך, פרופ' גמזו".
"חוסר הוודאות והניהול הכושל יצר מרמור"
פרט ל"ערים האדומות", יש חשש גם בערים המסווגות כעת ככתומות אך קרובות לרף האדום, לפיו הן ייכנסו ברגע האחרון לרשימת היישובים שיוחלט לא לקיים בהם לימודים - ואולי גם להטיל עליהן סגר כולל. בין היתר מדובר באשדוד, אשקלון ובית שמש.
יוני קסטיאל (28) בעל סניף של בית הקפה "בליקר בייקרי" בבית שמש, אמר: "חוסר הוודאות והחשש מפני סגר הוא גדול. אנחנו קצת מחוסנים מהמצב כי היינו בזה בסגר הראשון ונאלצנו לזרוק הרבה אוכל. לפני חודש וקצת הודיעו על עוד סגר ביום שישי וזה היה יום שהיינו מפוצצים בסחורה ונאלצנו לזרוק שוב. הפעם, כששמעתי שעושים סגר, אמרתי שאין מה לעשות. אם אדע מחר שיש סגר סופית, אדע איך לעשות הזמנות בצורה טובה או שלא אזמין בכלל. בכל מקרה, אני לא חושב שיהיה סגר בבית שמש".
אם יסגרו אותנו ולא נקבל עזרה, נפסיד עשרות אלפי שקלים. זה ממש בעייתי", אמר. "אני מבין את המצב הבעייתי שנקלענו אליו ואין ספק שהבריאות מעל הכול, אבל יש כעס כלפי מקבלי ההחלטות לגבי המענקים שהיינו אמורים לקבל. אם הבטחתם שנקבל משהו, תקיימו את זה. הכעס הוא בעיקר על הפוליטיקאים שמפחידים את הציבור בתקשורת".
שרה רוזנבוים, מרצה בינלאומית לגיוס כספים ותושבת בית שמש, אמרה: "כשעושים סגר לאנשים בפעם השלישית, אנשים רוצים לדעת למה עושים עליהם סגר. לא ייתכן שיסגרו רק את הערים החרדיות. יש תחושה של חוסר אמון במערכת ובממשלה וזה גורם לתסכול. יש פה מספור לא נכון של החולים. יש הרבה אנשים נמצאים במלוניות ומחשיבים אותם בתוך העיר. צריך לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לערים אדומות, ולספור בתי אב לעומת מספר כללי של החולים".
"יש לי ילדה בכיתה ח' שחצי שנה לא למדה בבית הספר ופתאום צריך להגיד לה שאנחנו לא יודעים אם היא תוכל להמשיך ללמוד", הוסיפה. "צריך לחשוב על העניין הרגשי של הילדים . חוסר הוודאות והניהול הכושל של המצב יצר הרבה מרמור בקרב האוכלוסייה ובעלי העסקים כאן". לדבריה, צפויות הפגנות נגד הסגר, "וכאשר אנשים נמצאים ברחובות, זה לא פחות גרוע מההדבקות בבית. יש פה משפחות ויש פה עסקים. מי מבטיח את הפיצויים שיקבלו? יש אנשים שהעסקים שלהם הם לרוב בחגים, וכך לוקחים את האוכלוסיות המוחלשות ומחלישים אותן עוד יותר".
"אם לא נמות מקורונה, נמות מרעב"
בטייבה, אחת הערים האדומות, עדיין לא יודעים אם ייכללו ברשימת "האדומות הבוהקות". אחמד חאג' יחיא, תושב טייבה, אמר: "כולנו מבולבלים ולא יודעים מה לגבי בתי הספר. יש לי שלושה ילדים שהכינו את עצמם והתחילו ללמוד בשנה החדשה והם מפחדים שיסגרו את בתי הספר. כל גוף אומר משהו אחר, גם גמזו משגע אותנו ואנחנו לא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו".
בעל מסעדה באום אל פחם, שעליה כנראה יוטל סגר, אמר: "בגל הראשון פיטרתי את כל העובדים שלי בגלל הסגר. לא מזמן חזרנו לעבוד ועכשיו חוששים שוב מסגר. גמזו צריך להבין שאם אנחנו לא נמות מקורונה אז נמות מרעב".
פורסם לראשונה: 23:14, 05.09.20
