עד שנת 2035, הים הארקטי יהיה נטול קרח במהלך חודשי הקיץ – כך עולה ממחקר שפורסם השבוע בכתב העת Nature Climate Change.
בכל חורף הקרח שבאוקיינוס הארקטי (הנקרא גם "אוקיינוס הקרח הצפוני") מתרחב כשהים קופא. בחודש מרץ הקרח מכסה כמעט את כל האוקיינוס הארקטי, כ-9.65 מיליון קמ"ר. חלקו נמס בחזרה במהלך הקיץ, ומגיע לשפל בספטמבר.
מהמחקר עולה כי בחודש יולי האחרון, פחות קרח ים כיסה את האוקיינוס הארקטי מאשר בכל שנה מאז שמדענים החלו לעקוב אחר האוקיינוס בשנת 1979.
מתחילת המעקב, הקרח שבים הארקטי נסוג בממוצע של 43,000 קמ"ר בשנה. שטח זה לא קופא בחזרה עם בוא החורף.
כאמור, המחקר מחזק את התחזיות לפיהן הים הארקטי צפוי לאבד את כל קרח הקיץ שלו עד שנת 2035. "החשש לאובדן קרח הים עד 2035 צריך למקד את המחשבות שלנו בהפחתת הפחמן בעולם כמה שיותר מהר", ציינה לואיס סיים, חוקרת של מכון הסקרים הארקטי הבריטי.
על מנת לקבל הבנה טובה יותר של העתיד, החוקרים בחנו את תקופת ההתחממות הקודמת של כדור הארץ, שהחלה לפני כ-130,000 שנה, כאשר היה הרבה יותר חם מהיום.
מחקר זה אינו מהווה מדד מדויק של קצב היעלמות הקרחונים והוא גם לא בוחן את טמפרטורות החורף או שינויים עונתיים באוקיינוס. זוהי תחזית המבוססת על מה שקרה בימים החמים ביותר בעבר ועל ההבנה שלנו של מה יקרה בעתיד.
מדובר בהערכה שאינה מושלמת, אך הממצאים הללו תומכים במודלים עכשוויים, המעידים על כך שקרח הים נמצא בדרכו החוצה הרבה יותר מוקדם מאשר קיוו. זאת, בשל חוסר תשומת הלב שלנו למערכות כגון האגמים הנמסים.
כותבי המאמר מסכמים שהיכולת של המודל הזה לעשות סימולציה מציאותית של ההתחממות העולמית שהתרחשה בעבר, מאפשרת תמיכה בתחזיות להיעלמות מוחלטת של הקרחונים עד לקיץ 2035.
לפי החוקרים, נראה כי גם אם תינקט פעולה קיצונית, לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורה ולגרום לכך שהקרח לא יימס כליל עד קיץ 2035.
הקרח שבאוקיינוס הארקטי משפיע על האקלים ועל מזג האוויר הרבה מעבר לאזור הארקטי. הצבע הלבן והבהיר של הקרח מקרין חום סולארי חזרה לאטמוספירה ומבודד את הים. שינוי הטמפרטורות שבין האזור הארקטי הקר לבין האזורים החמים הטרופיים מניע את הרוחות ואת כיווני הים, וכך משפיע על מזג האוויר בכל העולם.
