הגבלות הקורונה, חודש אוגוסט העמוס במטיילים, ותקופת "בין הזמנים" שמעלה את הביקושים, יוצרים יחד עומסים בקווי האוטובוסים ברחבי הארץ. אף שמשרד התחבורה הורה לחברות לתגבר את צי האוטובוסים באמצעות חברות היסעים פרטיות - רובן לא עומדות בסטנדרטים שהמשרד הציב ונוסעים רבים מתלוננים על שעות המתנה ארוכות בתחנות.
- אם תיעדתם עומס בתחבורה הציבורית - אנא שלחו סרטונים ותמונות למייל האדום
לפי מגבלות הקורונה, נזכיר, מספר הנוסעים המרבי באוטובוסים בינעירוניים הוא 30 (במקום 50), ובאוטובוסים העירוניים הוא 32. במשרד התחבורה, כאמור, תגברו את הקווים - אולם נראה כי זה לא מספיק.
"כדי לעלות על אוטובוס צריך לריב, ללכת מכות", סיפרה מעיין סעידוב ממודיעין שנסעה עם חברותיה לחופשה קצרה בכינרת. לדבריה, בדרכן חזרה הן הגיעו לצומת כורסי ותכננו לעלות על האוטובוס של השעה 06:45 בבוקר.
"כשהגענו היו שם כבר יותר מ-50 בני נוער והאוטובוס שהגיע העלה רק שני נוסעים. מי שדחף הכי חזק הוא זה שנכנס", היא אמרה. "לא ראינו שום כבוד למבוגרים בתור, הכול היה באלימות". בסופו של דבר, לאחר כארבע שעות המתנה, מעיין וחברותיה הזמינו מונית לטבריה ומשם הצליחו לעלות על אוטובוס לתל אביב.
"נוסע שלא הולך מכות כדי לעלות על האוטובוס לא יגיע הביתה, או שהוא יסכן את עצמו וייקח טרמפים", היא המשיכה. "לאנשים שמנסים להגיע לירושלים מבית שאן והאזור אין בכלל סיכוי, כי כל האוטובוסים מפוצצים. גם לא למי שמנסה לעלות בטבריה".
לארה, תושבת יפו, ניסתה להגיע במוצאי שבת לתל אביב באמצעות קו 18 - הראשון שיצא לאחר השבת. "האוטובוס שהגיע היה מלא והוא לא עצר ולא אסף נוסעים", היא סיפרה, "עבור מי שאינו מחזיק בכלי רכב פרטי, זאת הדרך היחידה להגיע מיפו לתל אביב. כרגע האפשרות הזו בעצם לא קיימת, וכל נסיעה בתחבורה הציבורית היא הימור.
"לא ברור למה משרד התחבורה לא מתגבר את האוטובוסים", היא הוסיפה, "בייחוד בצאת השבת ובשעות מאוחרות שבהן אם לא אוספים את הנוסעים, הם פשוט נשארים בתחנה ללא מענה. מדובר בהתעללות של ממש בנוסעי התחבורה הציבורית שסובלים גם ככה".
אנסטסיה, שמתגוררת בחיפה ועובדת בהרצליה, סיפרה גם כן על המסע הארוך שהיא חווה בדרכה הביתה.
נציין כי קו הרכבת שבין חיפה לתל אביב מושבת מדי יום החל מהשעה 20:00 בערב, ובמקומו רכבת ישראל מספקת היסעים חינמיים מתחנת סבידור מרכז. אולם, עבור מי שעובד בהרצליה, כמו אנסטסיה, צריך לנסוע לתל אביב כדי לעלות על ההיסעים או להמתין בכביש החוף לאוטובוסים שיוצאים מתל אביב ומגיעים מלאים.
"יש ימים שבהם אני נאלצת לנסוע לרעננה כדי לעלות משם על אוטובוס לחיפה. בכל מקרה, הדרך הביתה אורכת כשעתיים וחצי במקרה הטוב ואני מגיעה רק לקראת חצות", היא אמרה.
אנסטסיה פנתה בנושא תגבור הקווים לחברת אגד. במחלקת פניות הציבור נאמר לה: "הגבלת מספר הנוסעים המותר בכל אוטובוס הביאה לניצול המרבי של משאבי אוטובוסים ונהגים. לפיכך, על מנת לעמוד בנחיות הללו, לא ניתן בשלב זה להגביר את תדירותם של קווי התחבורה או לאשר את פתיחתם של קווי תחבורה חדשים".
לצד זה, מי שאחראי על לוחות הזמנים ורשת התחבורה הציבורית הוא משרד התחבורה - שעמדתו הופיעה אף היא במכתב לאנסטסיה: "הרכבות הישירות בין תל אביב לחיפה אכן מסתיימות בשעה 20:00 אבל לאחר מכן ישנם שאטלים שמפעילה הרכבת לפי לוח הזמנים הישן לבית יהושע ומשם ישנן רכבות לחיפה". עם זאת, תשובה זו אינה מספקת לה את הפתרון הדרוש שמתאים לה.
נוסעת נוספת שרצתה לנסוע בשעות הערב מתל אביב לחיפה פנתה בנושא למוקד 15 דקות. "חיכיתי באזור בבלי לאוטובוס שהגיע בשעה 21:00, אבל הוא לא עצר. האוטובוס הבא היה אמור להגיע רק שעה אחר כך, ולאחריו אוטובוס אחרון ב-23:10. למזלי היה לי איפה לישון ולא נאלצתי לחכות עוד".
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.
