רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, גזר הדין שנפסק אתמול (ראשון) בבית המשפט השלום ברחובות על המטפלת המתעללת ציפורה דוד עורר זעם בקרב הורים ברחבי ישראל. דוד הורשעה בהתעללות בתינוק בנס ציונה, אבל נגזרה עליה שנת מאסר אחת בלבד, לצד קנס של עשרת אלפים שקלים.
בעוד כחודש ייפתחו מסגרות החינוך, וההורים זועמים על מה שהם מגדירים כהפקרת ילדיהם בשל היעדר פיקוח על הפעילות בגנים ועל הכשרת הצוותים. החוק שמסדיר את הפיקוח על המסגרות הפרטיות עבר, אולם עדיין לא תוקצב. חוק המצלמות, שמחייב מסגרות בהן שבעה פעוטות ומעלה בהתקנת מצלמה, היה אמור להיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב – אולם שדולת "הורים למען אחריות מלידה" חשפה כי החלתו תידחה ככל הנראה בשנתיים על מנת להקל על בעלי עסקים בתקופת הקורונה.
"נראה שלא רק שלא אכפת למדינה מהביטחון הפיזי של הילדים, גם לא אכפת לה מהביטחון הנפשי שלהם", אומרת דקלה סלייפצ'ביץ', אמא לפעוט בן שנה מהקריות. "אלו גילאים עדינים במיוחד, הילד לא יודע לדבר, הוא לא יודע להגיד אם טוב או רע לו. המדינה מפקירה את הילדים שלנו. זה לא מקום טוב לגדל בו ילדים".
סלייפצ'ביץ' היא עצמאית, והחשש לשלום תינוקה גרם לה להישאר איתו בבית. "לא מצאתי מקום שאני מרגישה מספיק בטחון להשאיר אותו. אני אמשיך להישאר איתו בבית גם אם לא אוכל להרשות את זה לעצמי, עד שהוא יהיה גדול ועצמאי מספיק כדי להגיד לי אם משהו לא בסדר".
תמר בודק-מלה, אם לשלושה מציפורי, חושבת שההורים חייבים לשנות את סדר העדיפויות שלהם כדי להביא שינוי. "מספר המטפלות ביחס לילדים נחשב כ'גורם המפתח' באיכות של מעון. אבל אף אחד לא שואל מהי ההשכלה של המטפלות, או מה קצב התחלופה שלהן. לא היינו מוכנים לקבל מנהל בית ספר שאין לו תואר והכשרה רלוונטיים".
"אני מרגישה שההורים לבד במערכה", מוסיפה טל אטלינגר-בסין, אמא לשניים מתל אביב. "המדינה מעודדת ילודה ובשנייה שהם יוצאים מהרחם נגמר הסיפור. אנחנו לא מעניינים אף אחד. אני יודעת שאם יהיה לי עוד ילד אני לא אשים אותו במסגרת לפחות עד גיל שנה. זו תחושה נוראית".
לדבריה, ולאחר תקופה של חשד, אשת צוות בגן הפרטי אליו שלחה את ילדיה חשפה בפניה תמונה מבהילה. "הייתה לי תחושה שמשהו לא תקין, אמרו לי שהיה לו יום מדהים ואני לוקחת הביתה ילד בוכה. בסופו של דבר מישהי מהצוות חשפה בפניי שמנהלת הגן מגלגלת ילדים על מזרנים, שהיא מחליפה חיתולים בכוח, נותנת להם עונש במשך שעות בחצר. שהילדים אוכלים אוכל לא טרי, שאין היגיינה. אבל לא היה לי עם מה ללכת למשטרה".
"מערכת החינוך תצטרך להשקיע הרבה כסף, בהרבה מקרים ללא הצלחה, כדי לתקן את הנזק שנעשה", אומרת אורית דרור, מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך של מכללת אורנים, אך מציינת כי אלימות היא מקרה קצה. ועבור רוב הילדים הבעיה היא ההכשרה החסרה והלקויה של הצוותים. "יש התפתחות מואצת בשנים הללו, אנחנו יודעים שחייבים בגיל הזה ויסות רגשי, דמות שהיא מכילה, מיטיבה ויודעת לארגן עבור התינוק והפעוט את העולם".
טלי ניר, מנכ"לית ארגון 121, מקימה בימים אלו פרויקט שותפות של הורים, גננות ומומחים על מנת ללחוץ על הממשלה לדאוג להכשרת המטפלות שכבר עובדות. "רוב המטפלות לגילאי לידה עד שלוש לא עברו יום הכשרה בחייהן, וזה הגיל שבו החינוך והטיפול הם המשמעותיים ביותר".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מסכימה שהמצלמות "הן פלסטר לבעיה שצריך לפתור מהשורש, אבל בכל זמן שלא נכנס חוק רחב של פיקוח על המעונות, לפחות חייב להיכנס חוק המצלמות. אסור שהוא יידחה".
