בני משפחתה של הילה בבית המשפט
(צילום: נדב אבס)
בני משפחתה של הילה נחמן מיכלי, שנהרגה במרץ 2016 בתאונה קשה בכביש 6 לאחר שנפגעה מרכב חולף, העידו הבוקר (שני) על המשבר הקשה שפקד אותם מאז התאונה. הם דיברו בשלב הטיעונים לעונש של יוסף כהן, שהורשע בהפקרתה. סיגלית, אחותה של הילה, זעקה לעברו: "הפקרת את חיי אחותי בכביש סואן, יכולת לתת מים או לעצור, אבל המוח חשב בקור רוח איך לנסוע למוסך ולשטוף את הדם כדי להציל את עצמו מהדבר הזה. לאחותי יש דם אדום, לא שקוף. זה לא שמן.
"הנאשם העיד שהיה בצבא ותרם, הערך הראשון שמלמדים בצבא הוא שלא מפקירים אנשים בשטח", אמרה האחות וביקשה מבית המשפט להחמיר בעונשו כדי להרתיע נהגים אחרים. היא הדגישה שהוא בחר שלא לקבל אחריות למעשיו או להתנצל.
בית המשפט קבע כי כהן נמלט מזירת התאונה והשמיד ראיות כדי להסתיר את מעורבותו באירוע. הוא לא הואשם בגרימת התאונה, שהייתה עצמית, ולכן גם לא במותה של מיכלי - שנקבע לבסוף כתאונה בלתי נמנעת. האישום נגדו מתייחס להשתלשלות האירועים לאחר התאונה.
יוסף כהן, הנאשם בהפקרה, פנה לשופטת ואמר: "ראשית אני רוצה להביע את צערי והתנצלותי למשפחת המנוחה. אני כואב את כאבם מבין ללבם ואין בליבי כל טינה או כעס כלפיהם. אני מקבל את הכרעת בית המשפט ולוקח אחריות מלאה, הייתי אמור להישאר זמן נוסף במקום, טעיתי, מגיע לי עונש. אני מבקש את התחשבות בית המשפט בגילי עברי ומצבי הבריאותי ונסיבות המקרה. אני מבקש לא לשלוח אותי למאסר אני יכול ורוצה לתרום לקהילה הרבה יותר בעבודות שירות".
סנגורו אופיר סטרשנוב ביקש בדיון לגזור עליו עבודות שירות בלבד: "אין מחלוקת שמדובר בתאונה בלתי נמנעת. הוא שהה במקום עד להגעת כוחות ההצלה. העונש צריך להלום את המעשה. הוא לא הבין בעת הפגיעה כי פגע במנוחה. אין פה מחלוקת כי לגבי ההרשעה הפגיעה בנאשם תהיה קשה מאד, ובבני משפחתו. הוא הפסיק לעבוד כמנכ"ל הוא מכר את העסק. אין לו עבר פלילי". הפרקליטות מבקשת לגזור עליו מאסר בפועל.
נחמן מיכלי איבדה את השליטה על רכבה סמוך למחלף חורשים. במושב לידה ישב בנה הפעוט, ובמושב האחורי ישבה אימה עם שני תאומים בני שלושה חודשים. היא פגעה במעקה הבטיחות הימני, ורכבה הסתחרר עד שנעצר עם הפנים נגד כיוון התנועה בשוליים השמאליים. לפי כתב האישום, מיכלי נחמן יצאה מהרכב כדי לחלץ ממנו את ילדיה ולסייע לאימה, אך בשל הפגיעה לא הצליחה לפתוח את הדלת - והוציאה את ילדיה מהחלון. את התאומים הניחה בסלקל בין השוליים למעקה הבטיחות, והורתה לבנה הבכור לעמוד לידה לפני שניגשה לסייע לאימה.
לאורך כל הזמן סייעו להילה שני עוברי אורח שעצרו לסייע לה, האירו עם פנסים ולבשו אפודים זוהרים. כהן, שנסע ברכב מסוג שברולט במהירות של 150 קמ"ש, פגע בהילה ודרס אותה למוות בעודה מנסה להוציא את אימה מהרכב.
הפרקליטות טענה כי כהן עצר סמוך לזירה, אך החליט להסתיר את מעורבתו בתאונה. הוא המתין במקום במשך 18 דקות בלי לדווח לאף אחד על מעורבותו בתאונה, חזר לרכבו ונסע משם. הוא הגיע למקום עבודתו, שטף את רכבו בצינור מים בלחץ גבוה והעלים חלק מרקמות דמה של הילה שנותרו עליו. אז נסע למשטרה ודיווח בכזב על מעורבותו בתאונה אחרת, עם רכב מרצדס שחור.
הפרקליטה בתיק הקריאה היום מכתב מבעלה של הילה, שמעון, שהתקשה לשאת את דבריו באולם. "אני מתנצל שאין ביכולתי להעיד ולשאת מעמד זה. במועד התאונה הייתי בן 37 עם שלושה ילדים, והפכתי לאלמן צעיר. ילדיי הקטנים נכחו בתאונה, ביום שבו עולמי חרב עליי ואיבדתי את אהבת חיי", כתב הבעל. "מאז התאונה אינני אותו אדם. אני חי אך ורק בשביל הישרדותי והישרדות ילדיי. אנחנו מנסים ככל יכולותינו לאסוף את השברים. את הילה שום דבר כבר לא יחזיר. לא כסף, לא עונש, לא כלום. את זה אני יודע".
שמעון הוסיף כי "אין לי היכולת להכיל את העובדה שאדם פגע באדם ולא הושיט לו יד. המעשים לאחר הפגיעה הם דבר שאיני יכול להעלות על דמיוני. כאילו נלקחו מתוך סרט רע. אין לי כל רצון לראותו ולהתמודד עם הסיטואציה. אני מקווה שייעשה פה צדק. צריך לצאת פה מסר לנהגים: פגעת במישהו? תעצור ותסייע".
מלכה נחמן, אמה של הילה, העידה בדמעות תוך כדי שהחזיקה את תמונתה ומדליות שבהן זכתה כשחקנית נבחרת ישראל בכדורמים. "מדינה שלמה בכתה עם שלושת הפעוטות, שהבכור בהם בן שלוש. הם יגדלו בלי האמא המופלאה שהיא הייתה יכולה להיות עבורם.
"הייתי על הברכיים בתאונה, בוכה לילדה שלי שאיננה, וראיתי את הנהג מדבר בזווית העין, ואז הוא ברח. איך בן אדם בן 60 מסוגל לברוח?", שאלה מלכה. "ללכת ולהגיד במוסך שהוא חשד שזה שמן? דם הוא אדום ולא שמן. לספר סיפורים ולשקר - זה הורג אותי. הוא משקר בבית משפט על כמה שהוא מסכן, אומלל ובן אדם טוב. איזה בן אדם טוב עושה מה שעשה? הוא לא חשב על אף אחד על כלום, אלא שהוא מלך העולם", אמרה בכאב.
"הדמעות עדיין זולגות, ובכל יום המציאות מתפוצצת לנו בפנים מחדש", הוסיפה. "הילה לא חוזרת, לא מחייכת ולא צוחקת. היא הייתה בת נפלאה, תמיד תומכת, מכילה ומחבקת. רעיה ואמא נפלאה שעוררה אצל כולם השראה. אולי בגלל שהיא עצמה לא ויתרה אף פעם והייתה ווינרית אמיתית, אין לנו זכות להיכנע לעצב ולחור הגדול שהותירה. ממנה למדנו מה הם חוזק ועמידות, והחלטנו לבחור בחיים למען ילדיה של הילה, שאומרים לי 'סבתא, אנחנו מתגעגעים לאמא. אין לנו אמא, תחבקי אותנו'".
אביה של הילה אמר בדיון כי מאז שאיבד את בתו חייו השתנו לגמרי. "אני חי-מת. כל דבר אני עושה בלי חשק, ולא יכול לישון בלילות. בנה הגדול שואל אותי למה אין לו אמא ומה קרה לה, ואין לי תשובות. אני לא מבין איך אדם בן יותר מ-60 עושה תאונה, הורג בן אדם ובורח. אם פגעו לך ברכב, למה שטפת אותו?".
