חברי ועדת הקורונה יתכנסו אחר הצהריים (ראשון) להצבעה על פתיחתם מחדש של חדרי הכושר והבריכות, שהממשלה החליטה על סגירתם בשבוע שעבר כחלק מתקנות הקורונה.
היוזמה הגיעה מחברי האופוזיציה שהעלו את הדרישה לפתיחה מחודשת, לאחר שמשרד הבריאות לא העביר את הנתונים על מקרי ההדבקות. לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת - מדובר בפחות מ-2% מהמקרים. לוועדת הקורונה יש את הסמכות לאשר, לשנות או לבטל את התקנות שעברו בהחלטת ממשלה בתוך שבעה ימים מכניסתן לתוקף, וזאת בהתאם להצעת החוק שעברה בכנסת בשבוע שעבר.
חברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה ל-ynet: "אי אפשר לקבל החלטות על בסיס תחושת בטן ולא על סמך נתונים. ביקשנו נתונים ממשרד הבריאות על מנת להבין כמה למה התקבלו ההחלטות כפי שהתקבלו, אך לא קיבלנו דבר. נאשר היום את מתווה הפעלת המסעדות שהוסכם, כמו גם את הצו הנוגע לאולמות האירועים ונצביע נגד סגירת חדרי הכושר ובריכות השחייה".
תוקף הצווים שמגבילים את פעילות חדרי הכושר, הבריכות, המסעדות ואולמות האירועים יפוג ביום שלישי הקרוב בחצות. הוועדה גם יכולה להחליט לדחות את החלטתה בנושא ואז יפוג התוקף ביום שישי בחצות. בנוסף, אם תחליט הוועדה לבטל את הצו, גם האחריות הפלילית שחלה על אדם כל זמן שהצו היה בתוקף תבוטל וייפסקו ההליכים נגד מי שהצו נאכף לגביו בימים אלו.
בסוף השבוע, אבסורד ההגבלות הפך למוחשי בתמונה אחת: המונים בילו אתמול בבריכה במלון הרודס בתל אביב, כאשר במרחק של כמה צעדים משם - בריכת גורדון נותרה סגורה וריקה ממתרחצים. זאת בהתאם להגבלות ולפיהן הבריכות במלונות נשארו פתוחות, בעוד בריכות השחייה הציבוריות נסגרו.
במקביל, מנהלי בריכות ביקשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את הסגירה, ויאפשר את פתיחת הבריכות עד לקבלת החלטה בעתירה, מכיוון ש "הפסקת פעילות הבריכות למשך יותר משבוע, משמעה שהחלטה לפתוח מחדש במועד מאוחר יותר, תהא חסרת משמעות, באשר העלויות של פתיחה כאמור יגיעו לעשרות אלפי שקלים - וכשמדובר בבריכות הפועלות רק בחודשי הקיץ, מדובר בהוצאה, שחלק גדול מהעסקים לא יוכלו לעמוד בה".
בעתירה נכתב כי "לא נמצא גוף העוסק בבריאות שטוען כי זוהתה אפשרות להידבק בנגיף הקורונה באמצעות מים. יתירה מזאת, הכלור, המצוי בבריכות שחייה, ידוע כיעיל בחיסול נגיף. הסיכון בבריכות שחייה זהה לסיכון בכל אתר בו מבקרים רבים והוא נובע אך ורק מן החשש להמצא בקירבת נשימה, עיטוש או שיעול של אדם הנשא את הנגיף".
עוד הדגישו העותרים כי ההחלטה פוגעת בבעלי הבריכות וב-120 אלף עובדיהם, בספקים התלויים בהן לפרנסתם ובשחיינים שייאלצו לוותר על פעילות ספורטיבית. לדברי עו"ד יפעת סולל שהגישה את העתירה "אין קביעה שקורונה עוברת במים, ואת הבריכות בבתי המלון ולספורטאים משאירים פתוחות. הסגירה לא נובעת ממדיניות אלא מהיסטריה ומשמעה 120 אלף עובדים שנשלחים לביתם וציבור שלא יוכל לשחות".
מנכ"לית הולמס פלייס: "פוגעים בנו בגלל שיקולים פוליטיים"
קרן שתוי, מנכ"לית רשת מכוני הכושר הארצית, התראיינה מוקדם יותר לאולפן ynet והתייחסה להגבלות שהוטלו בשבוע שעבר, בהן סגירת חדרי הכושר ובריכות השחייה הציבוריות. לדבריה, ההחלטה שהתקבלה בעניינם הייתה "אבסורדית, שרירותית ולא הגיונית".
שתוי מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה בנושא: "היא קיבלה החלטה שלא מבוססת על שום נתון, אלא כזו שנבעה משיקולים פוליטיים".גדי כץ, ממובילי מאבק מנהלי בריכות השחייה, טען בתוקף במשדר כי "הבריכות לא מידבקות, הנגיף לא שורד בכלור". הוא יצא נגד סגירת הבריכות: "ברור לי למה בריכה בבית מלון יכולה לפעול, אבל לא ברור לי למה בריכה רגילה צריכה להיסגר". הוא חיזק את דבריה של שתוי: "מדובר בהחלטה שרירותית. אנחנו בבריכות יודעים איך להתנהל תחת הנחיות הבריאות. מה ההבדל בין זה לבין מסעדות? לבין אוטובוסים?".
"הבריכות הציבוריות הן בהשגחת מציל. סגירתן תביא לעלייה בשימוש בבריכות ביתיות שבהן הסכנה לילדים עולה", אומרת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "טביעה היא גורם התמותה השני בשכיחותו מהיפגעות ילדים. חלק גדול ממקרי המוות של ילדים צעירים מתרחש בבריכות ביתיות, בצימרים או במלונות. לימוד שחייה מציל חיים והוא מהווה אחד הגורמים החשובים למניעת טביעות. סגירת בתי הספר לשחייה מהווה סכנה של ממש ועלול לגרום לעלייה במקרי הטביעות".