תפוצת הגחליליות רחבה, גינות מהוות בתי גידול מתאים לזחלי הגחליליות ומינים שונים של גחליליות פעילים בתקופות שונות. כך עולה מתוצאות סקר שנערך לאחרונה על ידי החברה להגנת הטבע, בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. הסקר נערך החל מחודש מרץ, והסוקרים קראו לציבור לדווח על תצפית גחליליות. בסקר התבקשו התושבים לדווח על תצפיות בגחליליות ולציין מהו סוג השטח בו נראו הפרטים, האם הפרטים מאירים ואם היה מקור אור בסביבה בעת התצפית.
נכון לתחילת ספטמבר התקבל מספר מרשים של 1,330 דיווחים על 6,791 חליליות. דיווחים אלו שמשו בסיס לניתוח התוצאות של תפוצת הגחליליות בארץ, בתי הגידול בהם נצפו ועונתיות הגחליליות.
גחליליות הן משפחה מסדרת החיפושיות במחלקת החרקים. מעריכים שקיימים כאלפיים מינים בעולם וכשמונה מינים בארץ. הגחלילית מתחילה את חייה כזחל למשך מספר חודשים עד שנים, תלוי במין, באקלים ובהיצע המזון. הזחל ניזון מחלזונות ותולעי קרקע.
הגחליליות מוכרות במיוחד בזכות יכולתן ליצור אור מהפרקים האחוריים של הבטן, שמשמשת בעיקר לתקשורת בין זכרים לנקבות בשלב החיים הבוגר, אך לעיתים היא מופיעה גם בזחל ובביצים, כנראה לצורך הרתעת טורפים. בכל המינים בארץ, הזכרים הם בעלי כנפיים המשמשות לתעופה ולנקבות יש ניצני כנפיים שאינן שימושיות.
תפוצת הגחליליות בארץ
פריסת התצפיות הייתה רחבה: מהחרמון ועד באר שבע, בכל אזורי האקלים הים תיכוני בישראל. תצפיות אלו מתאימות לידוע על גחליליות שזחליהן ניזונים מחלזונות וחובבים בתי גידול לחים. בדומה לסקר המקדים שנערך בשנה שעברה (2019), ריכוזים גבוהים במיוחד של פרטים נצפו בכרמל ובהרי ירושלים.
מאזור רמת הגולן התקבלו מעט דיווחים יחסית, על אף שיש בו מעט הפרעות אנושיות והרבה מקווי מים והיינו מצפים ליותר תצפיות. ייתכן שהדבר נובע מצפיפות נמוכה של אוכלוסייה מדווחת באזור זה, או מתנאים א-ביוטיים לא מתאימים. דיגומי שדה שנערכו בבתי גידול לחים בגולן תומכים בסברה השניה, מכיוון שבדיגומים אלו לא נמצאו כלל גחליליות, אך יש צורך במחקר נוסף על מנת לברר שאלה זו.
גם מאזור הגדה המערבית התקבלו מעט דיווחים, ייתכן משום שהפרסום נעשה בעברית בלבד ולא הגיע לרוב האוכלוסייה המתגוררת בגדה המערבית.
בתי גידול
רוב הפרטים נמצאו בשטחים שהוגדרו על ידי המדווחים כשטח טבעי, אולם מספר גדול של פרטים נראו גם בגינות. מידע זה מצביע על כך שגינות מסוימות מהוות בית גידול מתאים לגחליליות, ובעיקר לזחלים שנצפו בגינות אף יותר מאשר בשטחים טבעיים.
חלק מהתצפיות הגיעו משטחי חקלאות, בניגוד להנחת יסוד שחומרי הדברה המשמשים בחקלאות, יימנעו נוכחות של גחליליות. יידרש מחקר המשך מורכב על מנת לקבוע באלו גידולים חקלאיים נמצאות גחליליות והאם חומרי הדברה מסוימים מזיקים להן במיוחד.
עונתיות
בבדיקת התפלגות התצפיות לאורך חודשי הדיווחים, נראה שבעוד שעד יוני דווח בעיקר על זכרים, בהמשך הקיץ נצפו בעיקר זחלים. מניתוח הדיווחים ומסקרי שדה שנערכו במהלך הקיץ נמצא כי בתחילת העונה נפוצה הגחלילת מהסוג Lampyroidea שבו הזכרים והנקבות מאירים. לאחר יוני נפוצות הגחליליות מתת-המשפחה Lampyrinae, שעל פי תצפיות בשטח, זכריהם אינם מאירים.
מפתיע לראות שלקראת סוף העונה (אוגוסט) נצפה מספר רב של יחסית של זחלים. זחלי גחליליות חיים מספר חודשים עד שלוש שנים, ולמרות שלא ידוע מה משך ההתפתחות של זחלי המינים החיים בישראל, ניתן לשער שהזחלים שנצפו בסוף העונה יהפכו לבוגרים רק בעונה הבאה. באזור הים תיכוני בספרד, זחלים מהסוג Nyctophila מתפתחים במשך כשנה, ונצפים בכל העונות. בישראל קיימים שני מינים מסוג זה ויתכן שהפנולוגיה שלהם דומה.
בזכות הדיווחים למדו הסוקרים על תפוצת הגחליליות הרחבה בארץ, על כך שגינות מהוות בית גידול מתאים לזחלים רבים, וכן שמינים שונים של גחליליות בישראל פעילים בתקופות שונות.
הסוקרים מזמינים את הציבור להמשיך לדווח (לדיווח לחצו כאן) גם במהלך החורף כדי ללמוד אם הזחלים אכן פעילים במשך כל השנה, באיזו עונה מתחילים להופיע בוגרים, ואם העדר דיווחים מאתרים מסויימים השנה נובע מהטיה בדיווחים או מכך שגחליליות אכן אינן נמצאות באתרים אלה. לפני הקיץ הבא יבוצע ניתוח נרחב יותר של התוצאות שיבחן מהם הגורמים המשפיעים על שכיחות גחליליות בארץ.
