אם עד לפני הקורונה, תלמידי ותלמידות הדור החדש חיפשו ללמוד בתיכון בו אפשר להרגיש כבר בזמן הלימודים עשייה מיוחדת, תחושת שייכות והגשמה עצמית, כעת על כל אלו מתווסף דבר נוסף וחשוב לא פחות - הרצון החזק למסגרת לימודית רציפה גם בימי הקורונה. תלמידי ותלמידות התיכונים נמצאים למעלה מחודשיים בבית, לומדים ורואים את חבריהם לכיתה רק דרך מסכים. אבל מה אם נגיד לכם שאפשר אחרת?
בתיכונים החברתיים של רשת "דרור בתי חינוך", כל התלמידים לומדים חמישה ימים בשבוע, לא בקפסולות ולא דרך הזום - חמישה ימים שבהם הם מגיעים ללימודים מחוץ לבית. זה מתאפשר בזכות העובדה שהלמידה מחולקת בין כיתות, שכוללות 22 תלמידים ותלמידות, בין מבנה בית הספר ללמידה מחוץ לכיתה.
מגמות הלימוד הייחודיות של הרשת ובהן אקו־ים, אקו־חקלאות ולימודי תיירות מדברית, מאפשרות לימודים בסביבה הפתוחה גם בימים כתיקונם ולכן, מלבד הפרדה בין שכבות הגיל שמגיעות לסירוגין למבנה בית הספר, מערכת הלימודים ושגרת המפגש לא השתנתה.
מתכונת הלימודים הזאת בימי שגרת קורונה, איננה מפתיעה את מי שמכיר את האג'נדה שעומדת מאחורי רשת התיכונים החברתיים, ובבסיסה עומדים קודם כל רווחתם ואושרם של התלמידים. בתיכונים של "דרור בתי חינוך" לא תמצאו תלמידים שנלחצים ממבחנים ולא כי כולם יודעים להתכונן ולשנן את החומר היטב, אלא פשוט כי אין מבחנים. התלמידים מקבלים הערכה ממוריהם על פי פרויקטים לימודיים־חברתיים שעושים בנושא הנלמד, עבודות חקר ועשייה חברתית מתוך תחומי הלימוד של המקצוע. הוויתור על מבחנים נובע מתוך ההבנה כי התלמידים צריכים ללמוד דברים שהם אוהבים, כאלו שגם יעזרו להם אחר כך לרכוש מקצוע בעתיד ולא לשנן חומר לימודי לבגרות בלבד ואחר כך לשכוח אותו כליל.
אז אולי לא תמצאו שם מבחנים, אבל מחנכים תמצאו - והרבה. זה קורה בזכות העובדה שכל מורה מקצועי מתפקד גם כמחנך ולתלמידים יש מעטפת תמיכה והקשבה רחבה. מה שעוד לא תמצאו בבית הספר זה צלצולים, מתוך ההבנה שבני הנוער יכולים ומסוגלים להיות אחראים על הזמן שלהם. כמו שבעבודה או באוניברסיטה אין צלצול, וכל אחד מפתח את האחריות האישית שלו - כך גם כאן. ואם כבר דיברנו על אחריות אישית, בתיכונים החברתיים מבינים כי כבר בגיל צעיר, יש לתלמידים את הפוטנציאל לשנות את החברה, והם מקבלים עידוד ותמיכה לעשות זאת באמצעות פרויקטים חברתיים שונים.
אין ספק ש"תיכון חברתי דרור" שם דגש על אושרם של התלמידות והתלמידים, וניתן לראות את זה בהתנהלות של בית הספר והמורים מול התלמידים בימי שגרה ובמיוחד בימי הקורונה, בהם לא כולם זוכים למסגרת לימודית, חברתית ותומכת.
