אחרי שלוש שעות וחצי של דיון בקבינט הקורונה, השרים אישרו תקנות שוליות בלבד ולא הצביעו על תוכנית "הרמזור" של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. שרים בכירים בקבינט הקורונה מתחו ביקורת חריפה על המל"ל על אופן הכנת הישיבה ואמרו כי "מביאים דברים בלי הכנה והכול מסורבל. לכן הדברים מתפוצצים".
מנגד, ביקורת נמתחה גם על פרויקטור הקורונה גמזו, שוב, בטענה שהוא הגיע לא מוכן לדיון. המשך הדיון וההחלטות נדחו ליום ראשון הבא - יממה לפני פיזור אפשרי של הכנסת במקרה שהליכוד וכחול לבן לא יגיעו להסכמות על דחיית אישור תקציב המדינה.
בדיון התלוננו שרי המפלגות החרדיות על כך שבבתי הכנסת יכולים להיות רק 30 בני אדם בתפילות בחוץ, בעוד שבאירועי תרבות יכולים לשהות עד 500 בני אדם. שר השיכון יעקב ליצמן התעמת עם פרופ' גמזו וטען שאין אחידות. לטענת שרים בקבינט הקורונה, גמזו שוב לא הגיע מוכן עם מספרים מדויקים.
"אתם עושים איפה ואיפה. למה אתם מאפשרים מופעי תרבות של מאות ומגבילים את בתי הכנסת?", אמר ליצמן, שהיה אגרסיבי מאוד בדיון. "בהיבט של ערים אדומות – תבואו עם רמזור אבל תתנו מפתח אחיד באופן שאנשים שיוטל עליהם סגר בערים אדומות לא יחיו בתחושה שכאן עושים סגר ומונעים ובמקומות אחרים פותחים עם אותם מספרים". הוא קבע: "אני לא מוכן להצביע על דבר כל עוד אין אחידות ולא נותנים לנו פתרון".
נתניהו בקבינט הקורונה: "מאמץ להימנע מסגר"
השר אריה דרעי הוסיף: "צריך להיות כאן מפתח אחיד ואחידות. צריך להיות שקוף. שלא יהיו טענות שכאן מאפשרים וכאן לא מאפשרים".
בחלק מסוים בדיון יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו ושוב הגדיר זאת כ"מטרה לאומית". שרים התבדחו שייתכן שהוא מבשל הסכם שלום עם בחריין, אולם בסופו של דבר התברר שהוא יצא לשוחח עם ראשי הקהילה היהודית באיחוד האמירויות. נתניהו שכח לכבות את הווידאו – והשרים צפו בו משוחח בטלפון.
פרופ' גמזו הציג בדיון את תוכנית "מבלימה לשליטה", שתחלק את התקופה הקרובה לשניים. בשלב הראשון יימשך המאמץ להקמת תשתית לקטיעת שרשראות הדבקה וצמצום תחלואה, תופעל תוכנית הרמזור מ-1 ויומלץ לסגור את מערכת החינוך בערים אדומות למעט ישיבות ומוסדות במתכונת פנימייה. בתוכנית נקבע גם כי יופעל מתווה תפילה בימי הסליחות והחגים, לצד הקפדה על מתווה הישיבות.
לקראת סיום השלב הראשון – ב-10 בספטמבר – ייבחנו מדדי התחלואה. אם מקדם ההדבקה ה-R יהיה שווה ל-1 תחלואה, דומה למקדם כיום או שבתי החולים יציגו "דגל אדום", משמע יהיו בתפוסה מלאה – תעבור התוכנית לשלב השני. במקרה אחר – השלב הראשון יימשך.
לפי השלב השני, מ-19 בספטמבר ועד 11 באוקטובר, יוטלו הגבלות תנועה בשכונות וביישובים שיוגדרו אדומים, יופעל מתווה תפילות מיוחד לחגים המעודד תפילה בחוץ, ייבחרו ימים לסגירת מסחר, קניונים, שווקים, מסעדות ובתי קפה, אך יותרו איסוף עצמי ושליחויות.
גמזו מציע גם לסגור את מערכת החינוך, לסגור מקומות עבודה מקבלי קהל, להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ולחייב מפעלים ומשרדים לפעול במינימום העובדים החיוניים ועד 30% ממספר העובדים. בימי ראש השנה וכיפור מציע גמזו הגבלת תנועה ל-500 מטרים מהבית לכלל הציבור וקיום התכנסות במשפחה גרעינית.
ראש הממשלה נתניהו אמר בדיון: "שלא ישתמע שאני מעוניין בסגר מלא. יש מאמץ גדול להימנע מסגר כדי להמשיך את כיוון השיקום של הכלכלה, ואני חושב שהדבר הזה יהיה קשור, בוודאי, למצב התחלואה".
שר האוצר ישראל כץ מנע דיון על מערכת החינוך בגלל ששר החינוך יואב גלנט אינו משתתף בדיון וכי ממילא הגיע להסכמה איתו על תקצוב מערכת החינוך לפתיחה מלאה.
"לאסור את הטיסות לאומן"
ראש המל"ל מאיר בן שבת הציג בדיון תפיסות שמרניות. הוא רוצה צעדים מרחיקי לכת וחושב שזה חסר אחריות שמאפשרים טיסות והגעה של אנשים שבאים מחו"ל בלי בדיקות ובלי בידוד. בן שבת חושב שהצעדים שננקטים לא מספיק דרסטיים והמצב עלול לצאת מכדי שליטה.
בקבינט דנו על סוגיית אומן, אך הדיון נדחה לתחילת השבוע הבא. גמזו אמר בדיון שהוא רוצה להגביל את הטיסות והציע לפנות לרשות שדות התעופה ולמנוע המראה לאומן. "מבחינתי, לאסור את הטיסות הללו", הוא אמר.
לדיון הוזמנו גם מומחים. פרופ' אלי וקסמן, שייעץ למל"ל, אמר שצריך לנקוט צעדים יותר משמעותיים, בדמות צעדים רוחביים ומגבלות. "אני מבין שלא תקבלו את דעתי אז לפחות אני מציע שתקבעו קריטריונים ספציפיים לקראת 10 בספטמבר כדי שתוכלו לעקוב ולדעת מה בדיוק קרה", אמר וקסמן.
פרופ' ינון אשכנזי, מהאוניברסיטה העברית, אמר שלהערכתו הצעדים לא יספקו את הסחורה וצריך לחשוב על צעדים חריפים יותר. מנגד, פרופ' רן בליצר מקופת החולים כללית היה ליברלי יותר – ואמר שאפשר לעקוב אחר הצעדים הנוכחיים ולהישאר עם יד על ההדק.
פרופ' רן בליצר בריאיון לאולפן ynet
(צילום: נדב אבס, אבי חי)
פרופ' דב שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון, שמייעץ לקבינט הקורונה, אמר: "חייבים להכריז על סגר ממחר כדי להוריד את מספר הנדבקים במכה אחת תוך שלושה שבועות. זה יאפשר לרדת ל-200 נדבקים ביום כדי שהכלי של איתור וקטיעת שרשראות יעבוד. זה יביא אותנו ל-11 בספטמבר, שבוע לפני ראש השנה, עם מספר נמוך שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים לכיתות גן עד ג' – בקפסולות בלבד".
שר הכלכלה עמיר פרץ הביע התנגדות נחרצת לסגר בדיון. "יש לקבוע קריטריונים אחידים לפי מרחב ומרחקים בין אדם לאדם, בלי קשר לאופי הפעילות", הוא אמר. "סגר לא יפתור את הבעיה ויגבה מאיתנו מחירים בלתי נסבלים – פגיעה קשה במעסיקים, בעובדים ובמשקי הבית ובעיקר באמון הציבור. צריך לאמץ את מתווה הרמזור של גמזו. אסור שאמון הציבור בממשלה ייאבד".
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלים, אמר כי בתוכנית של גמזו חסר רק הפרק של סיקור עובדי מערכת החינוך, "כמו שנעשה ב'מגן אבות' במטרה למנוע התלקחויות של כיתות מלאות ולמנוע שרשרת הדבקה. בתוכנית הכללית חסרה גם תוכנית לאיתור מדביקי-על. כך יהיה קשה לראות ירידה אמיתית בתחלואה".
בדיון, נזכיר, הציג גמזו תמונת מצב עגומה. על פי הנתונים שהוא הציג, בין 36% ל-39% מהחולים החדשים הם חרדים. הוא אמר שמסתמנת ירידה ירידה בתחלואה בחברה החרדית, אך ציין שייתכן שזה מאחר שהם נמנעים מבדיקות.
גם בחברה הערבית, לפי גמזו, נרשמה עלייה בתחלואה. כ-20% מהנדבקים החדשים הם מהחברה הערבית - שיעור קרוב לחלקם באוכלוסייה. גמזו הציג גם נתון מדאיג של עצירה בירידה בכמות הנדבקים ביום, שלא פוחתת יותר ועומדת על בין 1,600 ל-1,700 נדבקים חדשים ביום.
פורסם לראשונה: 22:04, 20.08.20
