המבקר על ההיערכות להגנת העורף מפני טילים ורקטות
(באדיבות משרד מבקר המדינה)
ברקע ההתחממות בגבול הצפון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף היום (ב') תמונת מצב מדאיגה. כ-2.6 מיליון תושבי ישראל נמצאים כיום ללא מיגון ראוי במקרה של התקפת טילים. מקלטים ציבוריים רבים נמצאו בביקורת לא תקינים, והתוכניות לפינוי תושבים במקרה של מתקפה חריפה לא הושלמו. בעיות נוספות אותרו בתוכניות להגנה על אתרים רגישים ברחבי הארץ.
- לעיקרי דו"ח המבקר - לחצו כאן
מקלטים ציבוריים בנתניה ובירושלים
המבקר הקדיש פרק נרחב ביותר לבחינת מוכנות העורף ללחימה שבו עלה כי ל-28% מתושבי המדינה אין מיגון ראוי מפני מתקפת טילים. 38% ישתמשו בחדר ממ"ד ביתי ו-27% ישתמשו במקלטים פרטיים משותפים שקיימים בבניינים רבי קומות.
6% מהציבור, כ-550 אלף איש, ישתמשו לפי ההערכות במקלטים ציבוריים שפרוסים ברחבי הארץ, אך לא בטוח כי המקלט יגן עליהם כמו שצריך. ביקורת שערך מבקר המדינה באפריל אשתקד העלתה כי כמעט מחצית מהמקלטים הציבוריים בישראל אינם בכשירות טובה ומעלה.
25% מהמקלטים בישראל הוגדרו על ידי המבקר ברמת כשירות נמוכה ו-20% נוספים, כלומר 2,494 מקלטים, הוגדרו כלא כשירים. עם זאת, 28% מהמקלטים נמצאו בכשירות טובה מאוד ו-27% נוספים הוגדרו בכשירות טובה.
המבקר מציין כי מדובר בהרעה במצב המקלטים בישראל. בביקורת הקודמת, שנערכה בינואר 2015, רק כ-16% מהמקלטים הוגדרו כלא כשירים ואילו 33% מהמקלטים היו ברמת כשירות נמוכה. כלומר, חלה עלייה באחוז המקלטים שאינם שמישים וירידה באחוז המקלטים הסבירים. עוד עולה מהשוואה בין שתי הביקורות כי אחוז המקלטים שכשירותם טובה מאוד עלה בשבעה אחוזים, אך מנגד, חלה ירידה של שלושה אחוזים באחוז המקלטים שכשירותם טובה.
המתיחות עם חיזבאללה בתקופה האחרונה העלתה את גבול הצפון לכותרות, אך המצב שם לא מזהיר. מבקר המדינה מצא כי ל-50 אלף מבין התושבים שנמצאים במרחק של תשעה קילומטרים מהגבול אין מיגון ראוי.
המבקר החמיא בדו"ח לפיקוד העורף על כך שעד סוף יולי 2019 שופצו 553 מקלטים ציבוריים בצפון הארץ. "ראוי שפיקוד העורף ימשיך לקדם את השלמת התוכנית למיגון הצפון", כותב המבקר בהתייחסותו לתוכנית שאושרה בממשלה בפברואר 2018 לשיפוץ כל המקלטים הציבוריים ביישובים שנמצאים במרחק של עד 20 קילומטרים מגבולות סוריה ולבנון.
בעוטף עזה מצא המבקר כי ליותר מ-231 אלף מהתושבים שנמצאים במרחק של עד 40 קילומטרים מהרצועה אין מיגון ראוי. מדובר ביישובים שנמצאים בטווח הירי של ארגוני הטרור ברצועת עזה. עם זאת, המבקר ציין לחיוב כי ביישובים שנמצאים במרחק של עד שבעה קילומטרים מגדר המערכת אין פערי מיגון, זאת בעקבות מימוש החלטות הממשלה למיגון כל בתי המגורים ביישובים הללו.
רשימת המקומות הרגישים שיש להגן עליהם לא עודכנה
לפני תשע שנים, ב-2011, אישרה ועדת השרים להכנת העורף תוכנית למיגון מתקנים ומתחמי תשתיות רגישים, במחשבה ששרידותם בעת לחימה היא מרכיב חשוב בחוסן הלאומי. הוועדה אישרה רשימה של מתקנים ומתחמי תשתיות רגישים שמחייבים הגנה, לפעמים גם הגנה פיזית.
בהחלטת הוועדה נקבע שתוקם ועדה בין-משרדית בראשות ראש רח"ל (רשות החירום הלאומית) שתקבע את סדרי העדיפויות הלאומיים להגנה על התשתיות החיוניות. אבל מבדיקה שערך המבקר עולה כי עד לדצמבר 2019, ובמשך יותר משמונה שנים, רח"ל לא הגישה לוועדה ולקבינט המדיני-ביטחוני הצעה לקביעת מנגנונים לגריעת והוספת מתקנים חיוניים.
6 צפייה בגלריה
בתי הזיקוק בחיפה. רשימת המקומות הרגישים לא עודכנה במשך תשע שנים
(צילום: אבישג שאר-ישוב)
המבקר מפנה אצבע מאשימה גם למל"ל (המועצה לביטחון לאומי), בטענה שבכיריו לא הציעו לראש הממשלה לדון בנושא בקבינט. בעקבות כל אלה, טוען המבקר, במשך שמונה שנים לא התקיים כל דיון בנוגע לרשימת המתקנים החיוניים שיש להגן עליהם במקרי חירום, והיא לא עודכנה. לא נוספו מתקנים חדשים ולא נקבע סדר עדיפויות חדש.
מבקר המדינה אינו חושף אילו מתקנים זוכים כיום למיגון ואלו טרם נכנסו לרשימה, אך הוא כן מספק הצצה לדרך שבה פועלים הגופים הקשורים לנושא. בתשע השנים מאז קבלת ההחלטה ב-2011 כל גוף הכין רשימת מתקנים חיוניים ולא נערכה רשימה שאיחדה את כל המקומות.
בתוך כך, המבקר טען כי על משרד הביטחון לגבש תרחיש ייחוס ענפי שכולל התייחסות לאיומים שנשקפים לגופים מסוימים שהוא מופקד עליהם ואין להם תוכנית מיגון, זאת למרות שמדובר בגופים חיוניים.
במשרד הביטחון טענו במהלך הביקורת כי התשתית החוקית הקיימת בנוגע להגנה על מתקנים חיוניים חסרה ואינה מסדירה באופן מלא את האחריות להגנה עליהם מפני האיום האווירי. לטענתם, רק אחרי שיועבר "חוק העורף" משרד הביטחון יוכל להבטיח את ההגנה על אותם מתקנים מפני איום טילים. עם זאת, המבקר לא קיבל את עמדת המשרד ומציין כי החלטת הממשלה מ-2011 מורה למשרד להיערך להגנה על תשתיות אלו, גם באמצעות מיגון פיזי אם יש בכך צורך.
בדברי הסיכום כותב המבקר כי על משרד הביטחון "להיערך כבר כעת לאיום האווירי המתגבר של טילים ורקטות מדויקים על התשתיות החיוניות, להשלים בהקדם האפשרי, בשיתוף גופים מסוימים, את עבודת המטה למיפוי התשתיות והמתקנים החיוניים, ולהכין תוכנית עבודה להגנתם ולמיגונם הפיזי במידת הצורך".
התוכניות לפינוי אזרחים לא מוכנות
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על כך שהתוכניות לפינוי אזרחים בשעת מלחמה מהיישובים בצפון הארץ ובדרומה לא הושלמו. המבקר מציין כי כבר לאחר דו"ח הביקורת שיצא לאחר מלחמת לבנון השנייה הוכנו כמה תוכניות היערכות למקרה של פינוי אוכלוסייה במצבי חירום.
מבקר המדינה בדק שלוש תוכניות לפינוי אזרחים בשעת חירום: תוכנית "מלון אורחים" שמיועדת לפינוי תושבים מכל רחבי הארץ, תוכנית "מלונית" שיועדה לתושבי עוטף עזה, ותוכנית "מרחק בטוח" שעוסקת בפינוי תושבים מערים גדולות שנמצאות בקווי העימות.
ביולי 2012 אושרה תוכנית "מלון אורחים" שנועדה לפנות עד 300 אלף אזרחים מאזור סכנה, אך עד היום לא נעשה בה שימוש. כך למשל, במהלך מבצע "צוק איתן" בוצע פינוי התושבים מעוטף עזה באמצעות יוזמה פרטית של ראשי המועצות האזוריות ולא באמצעות התוכנית.
במסגרת התוכנית, המפונים ישוכנו בבתי ספר ובמוסדות ציבור בתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות, ומקומות אלה ישמשו מתקני קליטה. המבקר ציין כי אמנם משרד הפנים איתר יעדים לקליטת יותר אזרחים ממה שנדרש ממנו לאתר, אך לפי המבקר, רח"ל טרם סיימה את עבודת המטה שלה מול הרשויות המקומיות ולכן לא ניתן לדעת אם הן יהיו מוכנות לקבל את המפונים.
המבקר בדק גם את תוכנית הבת – "תוכנית מלונית" – שהעבודות עליה החלו ב-2016 ונועדה לפנות באופן יזום ומרוכז 75% מתושבי עוטף עזה ועד 60 אלף מפונים שביתם נמצא במרחק של עד 4 קילומטרים מהגדר בזמן עימות צבאי.
במסגרת הבדיקה עלה כי לטענת רח"ל התוכנית מבוסס על עקרונות יסוד שגויים וכי מתקני האירוח לא יוכלו לקלוט את המפונים מעוטף עזה. בנוסף, ציין המבקר כי לא אותרו מקומות אירוח חלופיים, לא נקבע מנגנון סדור לתשלום עבור החדרים ואין כל אומדן לעלויות התוכנית. לטענת המבקר, בעקבות הביקורת החלה רח"ל לגבש תוכנית מלונות חלופית עבור תושבי העוטף.
התוכנית השלישית שנבדקה על ידי המבקר היא "מרחק בטוח" לפינוי תושבים מיישובים שמרוחקים עד 4 קילומטרים מהגבול ומונים כ-60 אלף תושבים בגזרת הצפון ובעוטף עזה. בדו"ח הקודם צוין כי התוכנית לא כללה את פינוי קריית שמונה ושדרות. בביקורת הנוכחית עלה כי התוכנית אכן כוללת את שתי הערים, אך הגורמים הרלוונטיים טרם השלימו את תוכניות הפינוי שלהן.
"פינוי ערים הוא אירוע מורכב המחייב תכנון ותיאום בין הרשות המקומית לגורמים המפנים ולגורמים נוספים", כתב המבקר. "לכן יש לסיים את התכנון לפינוי שדרות וקריית שמונה מבעוד מועד ולא להמתין לשעת הצורך כדי שהביצוע, אם יידרש, יהיה מיטבי".
צה"ל: "האחריות על תקינות המקלטים בידי הרשויות המקומיות"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדו"ח: "הפער המשמעותי שעולה מהדו"ח בנוגע להחלטות ממשלה שטרם מומשו נובע מפער באיתור המקורות התקציביים לנושא. פער זה אינו נתון להחלטת הצבא. בימים אלה מתבצע כבר השלב הראשון של תוכנית 'מגן הצפון -מיגון פרטי', שבמסגרתו פיקוד העורף ומשרד הביטחון הקימו מנהלת שמבצעת סקרים ב-21 יישובים שנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבול הצפון כדי לאמוד את כמות בתי האב שיהיו זכאים למיון במסגרת המיזם".
בנוגע לכשירות המקלטים והפיקוח עליהם נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק, הרשות המקומית אחראית להחזקת המקלטים הציבוריים בשטחה במצב שמאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה בכך צורך, וכן להבטיח את החזקתם התקינה של המקלטים הפרטיים המשותפים בשטחן על ידי בעלי הבתים. פיקוד העורף פועל לפיקוח על הרשויות המקומיות להבטחת החזקתם התקינה של המקלטים הפרטיים המשותפים בשטחן ומדגיש בפניהן בכמה דרכים את החשיבות והצורך באימוץ חוק עזר בנושא. משנת העבודה 2020 נושא הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות על כשירות המקלוט הפרטי בתחומן ייבדק על ידי פיקוד העורף במסגרת הביקורות הרשותיות התלת-שנתיות. בימים אלה צה"ל מסיים עבודת מטה לגיבוש הצעה לתיקון החוק שתשפר את יכולת הפיקוח והבקרה על מימוש סמכויות הרשות המקומית".
בנוגע לתוכניות לפינוי אזרחים בשעת חירום נמסר בתגובה: "צה"ל פועל לקיום תוכניות מגירה פיקודיות, המתואמות עם הרשויות, כדי לוודא מוכנות לעת שבה תתקבל החלטה לפינוי. הצבא נמצא בתהליכים להשלמת התוכניות וביצוען אל מול הרשויות המקומיות".
"כלל תוכניות הפינוי של פיקוד הדרום מוכנות ומתוכננות היטב בהיבט הצבאי, לרבות ביצוע מודלים מבצעיים ותרגולים בשטח. הפער המרכזי בתוכניות הוא בהיבטי קליטת התושבים המפונים, והוא מטופל בשיתוף עם רשויות המדינה הרלוונטיות".
משרד הביטחון: "קפיצת מדרגה בהיערכות להגנה על מתקנים חיוניים"
בנוגע להיערכות להגנה על העורף מפני טילים נמסר: "תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק (חוק העורף) הופץ ביוני 2016 ומאז פועל המשרד מול המשרדים השונים כדי להגיע לנוסח מוסכם. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר לא ניתן היה לקדם תהליכי חקיקה. עם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה".
בנוגע להגנה על מתקנים חיוניים מפני איומים אוויריים נמסר: "מדינת ישראל, בתיאום ובהובלה של משרד הביטחון ורח"ל, ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור להיערכות להגנה על מתקנים חיוניים. בין השאר, גובשה רשימה אחת של מתקנים חיוניים מתועדפים, המשותפת לכלל הגורמים במדינה. במקביל, בוצע מיגון בפועל של מתקני תשתית אסטרטגיים, שהוגדרו כחיוניים ביותר לרציפות התפקודית של המשק בחירום. בימים אלה החל יישומה של תוכנית מיגון נוספת של תשתיות חיוניות".
פורסם לראשונה: 13:56, 03.08.20
