מגפת הקורונה משתוללת בעולם לצד משבר כלכלי כבד מאוד, אך בכנסת צף לאחרונה ויכוח ישן-חדש: פסקת ההתגברות, שתעלה לקריאה טרומית במליאת הכנסת מחר (יום ד'). אם כן, מהי אותה פסקה שמאיימת להוביל את ישראל לבחירות רביעיות בתוך שנה וחצי, מדוע לא נחקקה עד עכשיו ולמה העיסוק בה כל כך נפיץ?
איך זה התחיל ומהי פסקת ההתגברות?
כשאומרים "פסקת התגברות", מבקשים להעניק לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ, ובכך "להתגבר" על החלטות המתקבלות בבית המשפט העליון - כלומר, לבטל אותן.
רעיון ההתגברות עלה בישראל בעקבות "המהפכה החוקתית" של 1992, לאחר שהתקבלו בכנסת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. חוקים אלה עיגנו את זכויות האדם בישראל, וקבעו שמעתה ואילך הכנסת צריכה לחוקק רק חוקים שהולמים את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיחוקקו למען תכלית ראויה ויהיו מידתיים. חוקי היסוד הללו, בתוספת אלה שכבר נחקקו, נחשבים לסיבה שבגינה הפכה ישראל למדינה שיש לה חוקה המקבעת את זכויות האזרח מעל לכל.
ד"ר מתן גוטמן מסביר: מהי פסקת ההתגברות?
(צילום: משי בן עמי)
בפועל, המהפכה החוקתית בישראל הרחיבה את הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת. מי שנחשב לאבי הגישה הזו הוא המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק. בעקבות שורה של פסיקות בג"ץ, לצד מאמרים של ברק שליווה את פסקי הדין בהרצאות ארוכות, נוצרה התחושה שבישראל התחולל גם מפץ משטרי.
הסמכות שניתנה לבית המשפט העליון לבטל חוק שעומד בסתירה לחוקי היסוד ולזכויות האדם, הובילה לוויכוח שנמשך עד היום בשאלה מיהו בעל הבית בכל הקשור לחקיקה - בג"ץ באמצעות כלי הביטול, או הכנסת שהיא הרשות המחוקקת. חוקי היסוד אתגרו גם את כל החלטות הממשלה והשרים. חוקי היסוד הובילו גם לחיזוק הסמכות של בג"ץ לבטל החלטות שאינן סבירות, מידתיות או נועדות לתכלית ראויה.
המהפכה החוקתית הציתה מחלוקת, שיח ומאבק בין קבוצות שנות בחברה, באקדמיה, בחוגים המשפטיים ומעל לכל בכנסת ובממשלה. פוליטיקאים רבים טוענים כי הפסיקות העניקו לבג"ץ עליונות על הכנסת ועל הממשלה, וטענו כי השופטים משתמשים בכוחם המשפטי כדי לקחת מהדרג הנבחר את הכוח שהעם העניק לו.
כשנה לאחר קבלת חוקי היסוד, בג"ץ ביטל את ההסדר שאסר על חברה לייבא בשר לא כשר, בטענה שהוא פוגע בחופש העיסוק. ממשלת יצחק רבין המנוח, שנסמכה על קולות הסיעות הדתיות, טענה כי מדובר באיום על הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. הפסיקה הובילה למשבר פוליטי, שלווה בדרישות להשיב את הסטטוס קוו בנושא על כנו.
בתגובה לכך, אהרן ברק הציע להגיש את חוק היסוד בנוסח חדש שיכלול את "פסקת ההתגברות" - כלומר, הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד, למשך זמן מוגבל, ובתנאי שיתקבל ברוב של 61 חברי כנסת. ברק לא רצה לפגוע בכל המפעל החוקתי, וסבר שיש מקרים נדירים שבהם הכנסת תוכל להתגבר על פסילות חוקים.
כמה חוקים וסעיפי חוקים פסל בג"ץ?
מאז 1992, בית המשפט העליון פסל בסך הכל 20 חוקים וסעיפי חוקים. מאידך, אלפי החוקים שנחקקו על-ידי הכנסת או או בעקבות הערות בית המשפט העליון הפכו את ישראל לאחת המדינות המובילות בחקיקה נאורה, שוויונית ומתקדמת, שנושאת בגאון את זכויות האדם.
מה הטענות של התומכים והמתנגדים?
תומכי פסקת ההתגברות טוענים שכיום בית המשפט העליון שולט בפוליטיקה ומשתק את הרוב הקואליציוני בכנסת ובממשלה. לטענתם, בית המשפט צריך לעסוק בעיקר בפתרון סכסוכים ובפרשנות פלילית ואזרחית, ואסור לו להתערב בנושאים של מדיניות, פוליטיקה, דת, כלכלה, ביטחון ודיפלומטיה. לטענתם, השופטים שלא נבחרו על-ידי העם מחזיקים בהשקפות שאינן משקפות את הלך הרוח של העם, ולכן אין לתת להם זכות וטו על הכנסת והממשלה - שנבחרות באופן דמוקרטי.
השר שי מכחול לבן: "אף אחד לא יפגע בדמוקרטיה"
(צילום: ניצן דרור, אבי חי)
מתנגדי פסקת ההתגברות טוענים שבג"ץ מגן על זכויות האדם, ובעיקר על זכויות המיעוט, מפני עריצות הרוב. אם סמכויות בג"ץ יוגבלו ותונף מאכלת מעל עצמאות השופטים, ניתן יהיה לחוקק כל חוק בישראל ללא הגנה עבור החלשים בחברה. רוב בעל כוח חקיקה בלתי מוגבל, לטענתם, הוא מסוכן. חוקי היסוד מגנים בין השאר על הקניין, הפרטיות, כבוד האדם, חופש התנועה ואחרים מפני חקיקות פוגעניות, ובית המשפט העליון הוא הפרשן המוסמך של חוקים אלה.
סוגיה נוספת שמתנגדי פסקת ההתגברות נוגעים בה היא הבעייתיות שבהעברת פסקה כזו בזמן שראש הממשלה המכהן מתמודד עם כתב אישום ועומד למשפט, ועשוי להשתמש בחקיקה כזו לטובתו - מה שמעלה חשש לפגיעה בטוהר המידות.
מדוע לא נחקקה עד עכשיו פסקת התגברות?
כאמור, כוחו של בג"ץ ממשיך לעורר תסיסה במערכת הפוליטית. מעת לעת עולה, בעיקר בצד הימני, הצעה להוסיף פסקת התגברות גם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכך לאפשר לכנסת לחזור ולחוקק חוקים שנפסלו על-ידי בית המשפט.
ממשלות שונות, משני צדי המפה הפוליטית, ניסו גם לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, שהיה אמור להסדיר ולתחום את יחסי הכנסת אל מול בית המשפט העליון. כולן כשלו בכך.
הסיבה העיקרית שהחקיקה לא התקדמה הייתה התנגדותם הנחרצת של שופטי ונשיאי העליון לסוגיית הרוב שבו ניתן יהיה "להתגבר" על חוק שנחסם בבג"ץ. פוליטיקאים מימין דרשו רוב של 65-61 חברי כנסת - רוב קואליציוני - ואילו במערכת המשפטית דרשו רוב של 80-75 ח"כים, כדי שחוקים יחוקקו מחדש על סמך קונצנזוס ולא על סמך רוב מזדמן. נוסחאות נוספות שהוצעו לא צלחו.
מה כוללת הצעת החוק שתעלה ברביעי?
את פסקת ההתגברות שתעלה בקריאה טרומית במליאת הכנסת מחר הציעה שרת המשפטים לשעבר חברת הכנסת איילת שקד מימינה. ההצעה כוללת שני רכיבים עיקריים. הראשון, פסקת ההתגברות תהיה במסגרת חוק יסוד: השפיטה, ועל פיה ניתן יהיה להתגבר על חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. העיקרון השני של שקד הוא שפסקת ההתגברות תכלול גם את צמצום "זכות העמידה" - הזכות לעתור לבג"ץ, שהורחבה בשנים האחרונות. בנוסח של שקד, רק אדם או ארגון שיש להם עניין אישי בנושא יוכלו לעתור לבג"ץ לגביו.
יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד, הביע תמיכה בהצעה של שקד - ואמר שיציע לנתניהו לתמוך בה. עם זאת, בכחול לבן מתנגדים לפסקת ההתגברות בנוסח המוצע - ומזכירים שהיא מנוגדת להסכם הקואליציוני שבעקבותיו קמה הממשלה. השר יזהר שי מכחול לבן אמר בריאיון לאולפן ynet: "אף אחד לא יפגע בדמוקרטיה, אף אחד לא יעביר חוקים שמקעקעים את היסודות של המשטר הדמוקרטי בישראל". החברות הנוספות בקואליציה, ש"ס ויהדות התורה, הודיעו שלא יתמכו בפסקת ההתגברות.
מה עמדת נשיאת העליון אסתר חיות?
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה בשנה שעברה שבית המשפט הישראלי נחשב לאחד מבתי המשפט המרוסנים והמאופקים ביותר בכל הנוגע לביטול חוקים שנוגדים את החוקה, ואותה מסקנה נלמדת גם מבדיקת אחוז העתירות החוקתיות שהתקבלו בהשוואה לאחוז העתירות החוקתיות שנדחו לאורך השנים.
"טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות 'מתגברת" על בית המשפט", אמרה חיות. "לאמיתו של דבר, מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית, ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם. זאת, גם כאשר אותם החוקים אינם תואמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינם מיועדים לתכלית ראויה והפגיעה מכוחם אינה מידתית".
פורסם לראשונה: 23:40, 03.08.20
