הריאיון עם פרופ' גרוטו
(צילום: ניצן דרור, שחר גולדשטיין)
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, העריך הבוקר (יום א') ברקע סיומו המסתמן של סגר החגים, כי חלק ממוסדות החינוך ייפתחו בקרוב. "בהנחה שב-18 בחודש או קודם לכן תהיה רמת תחלואה לפי הקריטריונים והפרמטרים שקבענו, אפשר יהיה לפתוח את גני הילדים בעוד שבוע", אמר פרופ' גרוטו בריאיון לאולפן ynet.
במשרד החינוך מחזיקים בנתונים שלפיהם רק ב-510 בתי ספר, שהם עשרה אחוזים מכלל בתי הספר בישראל, מרוכזת עיקר התחלואה. שר החינוך יואב גלנט יציע היום לממשלה לפתוח את הגנים ואת בתי הספר עד כיתות ו' - ולסגור רק את 510 בתי הספר הבעייתיים. בנוסף הוא ימליץ לפתוח את מוסדות החינוך בהדרגתיות ולא להמתין חודשיים עד להשלמת פתיחתם המלאה.
פרופ' גרוטו אמר בהתייחסו לנושא: "שבועיים עד ארבעה שבועות אחרי הפתיחה של גני הילדים, אנחנו מדברים על כיתות א'-ד'. בסוף ההחלטה צריכה להיות של הממשלה, מה קודם למה, אנחנו לא רוצים לפתוח יותר מדי דברים בבת אחת. מחלקים את זה ל'קוביות', כל 'קובייה' מוסיפה סיכון מסוים, ובתמורה לו אנחנו רוצים לראות שאנחנו יודעים לתת מענה ולכן יש פה גם איזושהי שאלה ערכית שצריך לשאול, האם לפתוח קודם את המסחר או קודם את בתי הספר".
- אחת ולתמיד, האם פתיחת בתי הספר תרמה משמעותית להתפרצות המגפה בישראל?
"חד משמעית כן. אני לא אומר שכל בתי הספר היו גורמים לתחלואה. זאת אומרת, היו מקומות שהתנהלו יותר טוב, ויש מקומות שהתנהלו פחות טוב. יש מקומות שלא הייתה הדבקה ויש מקומות שכן. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, אין לנו ספק שמערכת החינוך תרמה תרומה משמעותית להתפתחות התחלואה בישראל, ולכן חשוב לנו מאוד לפתוח אותה בהדרגה.
"התהליך הוא תלוי לא רק במספרים של הימים. זה לא רק ימים, יש גם עניין של ירידה במדדי תחלואה, זה אחד המאבקים הקשים שלנו, להסביר שלא רק נכון להסתכל לפי זמן. אני מבין בסך הכול שאנשים רוצים ודאות, אבל מצד שני אנחנו גם רוצים להגיע לרמות ומדדי תחלואה סבירים שנדע לפתוח, כדי שאם תהיה עלייה - העלייה הזאת תהיה משהו שנוכל להכיל אותה באמצעות קטיעת שרשרות הדבקה וכלים נוספים.
"בנוסף, אנחנו מסתכלים גם על רמת הסיכון. יש לנו פה רמת סיכון הכי נמוכה בגני הילדים, אחר כך היא עולה ככל שעולה הגיל ומגיעה לשיא בסביבות כיתות ה'-ו'. בסוף, ילד אחד שמגיע הביתה, או מספר ילדים חולים שמגיעים הביתה, מפיצים את זה אחר כך הלאה. צריך לזכור שכל הקורונה בישראל התחילה ממקרה אחד או שניים שהגיעו לארץ".
- החזרה למוסדות החינוך תתבצע שוב בקפסולות?
"אנחנו עובדים כרגע, גם משרד החינוך, על כמה שינויים במודל לא יהיו שינויים דרמטיים כי אפשר להפוך את מערכת החינוך תוך יומיים למשהו אחר. אם ניקח את הגנים, הם ימשיכו לפעול במודל של ללא קפסולות, אבל כן אנחנו מוסיפים שם כמה אמצעי זהירות, למשל צמצום המעברים של מורים וסייעות בין גננים וגננות וסייעות בין גנים.
"נתחיל לבצע כבר בימים הקרובים סקר, בעצם בדיקת קורונה לכל הגננות והגננים והסייעות, להציע את זה, ולבצע את זה גם לפני כחלק מכניסה ללימודים כדי לוודא שלא נכנסת גננת שיכולה להדביק את כולם. אנחנו מתחילים להיות השבוע בעבודה מאומצת יותר מול משרד החינוך כדי לראות שבסוף מגיעים לתוכנית שלמה וקוהרנטית וכנ"ל גם בכיתות היותר גדולות. יהיו כל מיני שינויים, אבל המודל הבסיסי יישאר.
"יכול להיות שבמקומות מסוימים כן אפשר יהיה לעשות חלוקה יותר טובה ממה שהיה בעבר ולא הצליחו להגיע לחלוקה לקפסולות, ושם יצליחו בכל זאת לעשות חלוקה לקבוצות יותר קטנות. אלה דברים שאנחנו כמובן נעבוד עליהם עם משרד החינוך כדי לוודא איפה אפשר לשפר את המצב, בהתאם להנחיות הקיימות".
- האם יכול להיות שבתי הספר לא ייפתחו והישיבות כן?
"הנושא הזה כרגע נמצא בדיון כי כרגע אנחנו באמת רוצים ליצור כמה שיותר אחידות ולפתוח את הדברים באותו סדר. אבל צריך לזכור למשל שזה לא זהה גם לכל מערכת החינוך. למשל, הישיבות הגדולות שהן בעצם כבר מעל גיל 18, יותר דומות בהיבט שלהן מבחינת הגיל לאוניברסיטה ולכן הכללים שם שונים וברור שאי אפשר להחיל כללים של אוניברסיטה על ישיבה.
"צריך לזכור שמרבית הישיבות הגדולות הן גם בתנאי פנימייה, אז זה שונה כשמישהו בא לתנאי פנימייה ונמצא שם ויוצא פעם בחודש הביתה. זה יותר דומה למה שקורה למשל בצבא, ששם מנהלים גם כן מודל שונה. אז צריך להפריד בקבוצות השונות, יש מצבים אבל שזה יהיה כמובן זהה. בנוגע לישיבות הקטנות, תלמודי התורה וכו', הכוונה בסופו של יום היא ליצור כמה שיותר אחידות".
- מה הפרמטרים שיובילו לפתיחה כזו או אחרת?
"אנחנו מדברים על שני פרמטרים: אחד זה מספר המאומתים החדשים, היומי, הממוצע השבועי. זאת אומרת לא להסתכל על יום אחד כי יכולה להיות קפיצה בשבת או אחרי שבת, תמיד אנחנו רואים בימי שני קפיצה ולעומת זאת בשבת-ראשון ירידה. אחר כך יש את מקדם ההדבקה - בסופו של דבר האמירה האם התחלואה נמצאת בירידה או שהיא נמצאת במצב קבוע או בעלייה".
פרופ' גרוטו הזכיר כי היעד לפתיחה הדרגתית של הסגר הוא 2,000 מאומתים חדשים ביום ומקדם הדבקה של 0.8%. "אנחנו מתקרבים לשם יפה ואני מאמין שנגיע לשם בהנחה שלא יהיו איזשהם שינויים שקשורים לדברים שקרו בשמחת תורה", אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "לגבי הבדיקות, אנחנו היינו מאוד רוצים שיהיו 30 אלף בדיקות יומיות שבהן לא יהיו יותר מ-2,000 מאומתים חדשים ביום".
הוא הוסיף בנוגע לבדיקות אבחון הנגיף כי "הירידה במספר הבדיקות נובעת מזה שפשוט אנשים פחות רוצים לבוא להיבדק. בערים שמוגדרות 'אדומות' אנחנו קוראים לאנשים לבוא ולהיבדק בכל מצב, גם אם אין להם תסמינים. האנשים האלה יכולים להיבדק בתחנות ה'דרייב אין' או בתחנות של פיקוד העורף ללא הפניה. את הדגש הזה אנחנו שמים בערים 'אדומות' כי שם מאוד חשוב לנו להכיר את תמונת התחלואה ולקטוע את שרשרות ההדבקה. במקומות אחרים יש גם הרבה תחנות נגישות, אבל שם צריך להגיע עם הפניה".
על התמונות בשבת מחוף בוגרשוב בתל אביב שתיעדו אזרחים רבים מפירים את הנחיות הסגר, אמר פרופ' גרוטו: "מי שיש לו אלף מטר מהבית ים יכול להגיע ומי שלא - לא יכול להגיע. ברקע שנסיר את המגבלה הזאת של האלף מטר, שזה באמת משהו שאמור לקרות במהלך הראשון לקראת 18 בחודש, אז אנשים יוכלו גם ללכת לים. המגבלה פה לא נובעת מסיכון".
- אז בשבוע הבא נוכל לחזור להסתובב חופשי?
"זה חלק מהתוכנית. כמובן שאם נסתדר מבחינת רמת התחלואה, מגבלת התנועה תוסר וזה כבר יאפשר הרבה מאוד פעילות. שמורות טבע, גנים לאומיים, כל מיני מקומות שהיום אי אפשר להגיע אליהם. מגבלת התנועה זה דבר שהוא מאוד אפקטיבי, אנחנו רואים שבסוף זה מה שהצליח להוריד את התחלואה ולכן אנחנו שומרים עליה".
"פתיחת עסקים עם קהל תידחה לשלב יותר מאוחר"
בסוגיית פתיחת העסקים הקטנים ציין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "פתיחת עסקים ללא קהל זה חלק מהשלב הראשון. חלק מהעסקים הקטנים פתוחים גם היום כי הם מוגדרים כחיוניים. הכוונה היא לצרף עסקים נוספים, אבל הפתיחה של עסקים שבהם יש אינטראקציה עם קהל תצטרך להידחות לשלב יותר מאוחר".
- מה לגבי חזרת החתונות באולמות אירועים?
"כמשרד הבריאות אנחנו מציגים את העמדה האפידמיולוגית. אנחנו יודעים שבאירועים גדולים עם אוכל אי אפשר להקפיד על הכללים. המקומות האלה הם הכי מסוכנים, הם הבעירו לנו את אחד מהגפרורים הגדולים שהציתו את השריפה הקודמת, ולכן את הדברים האלה צריך לשמור לסוף. אני חושב שגם הציבור מבין את זה ומקבל בהבנה שהדברים האלה ברורים לו, שאלה הם גורמי סיכון מאוד משמעותיים".
- מתי נוכל לטוס לחו"ל באופן מסודר?
"לצערי, הבעיה שלנו עכשיו היא לא רק העניין של מה שקורה בנתב"ג אלא מה שקורה בחו"ל. כמעט בכל מדינות אירופה, בעיקר במזרח אירופה אבל לא רק, אנחנו רואים עלייה מאוד גדולה בתחלואה ולצערי זה הופך אותן ליותר ויותר 'אדומות'. אנחנו יכולים לאשר להגיע לנתב"ג, אבל השאלה אם יהיו טיסות. זה תלוי בשאלה האם יהיו מדינות שיהיו מוכנות לקבל ישראלים. אם קודם לא רצו אותנו, עכשיו אנחנו פחות רוצים שייצאו. אנחנו מפחדים שייצאו לשם ויידבקו".
על השאלה האם ייתכן מצב של סגר שלישי בחורף הקרוב, השיב פרופ' גרוטו: "זה מאוד קשה לחזות קדימה. אנחנו אף פעם לא רוצים להתנבא בעניין הזה. אנחנו נצא הפעם בצורה יותר איטית ומבוקרת. היכולת של המערכת היום היא הרבה יותר משומנת מבחינת קטיעת שרשרת הדבקה.
"חשוב שלפני החורף אנשים יתחסנו לשפעת ושיימשכו פעולות של ריחוק חברתי וצמצום התקהלויות. אם נקפיד על הכללים מצד אחד ונפעיל את המערכות שלנו בצורה הטובה מהצד השני, זאת אומרת שיתוף פעולה של שני הצדדים, גם של הציבור וגם של העבודה שאנחנו עושים במשרד הבריאות, נוכל להימנע מגל שלישי בחורף".
- ומה צפוי לקרות אחרי הסגר הנוכחי בערים "אדומות"?
"היו סגירות לפני, אבל הן לא היו ממש אפקטיביות כי בכל זאת אנשים יצאו ונכנסו והיו כל מיני אנשים שיצאו בגלל סיבות חיוניות שזה מובן מאליו שצריך לאפשר. אבל היו גם אנשים שניצלו את זה כדי לצאת, אז כמובן שנצטרך לבנות מנגנונים יותר טובים כדי לוודא שאם יש עיר 'אדומה' נעשים שם צעדים שנדרשים".
