משבר האקלים, שהוא תוצאה ישירה של פליטת גזי חממה, גרם ללא מעט תופעות טבע קיצוניות - כמו סופות חזקות יותר, גשמים חזקים ומנגד בצורת. תוצאה נוספת של התחממות כדור הארץ היא הגידול במספר סופות הברקים וכתוצאה מכך במספר הנפגעים מברקים.
(צילום: ירון ברנר)
בריאיון לאולפן ynet התייחס ד"ר מוסטפה עספור, מומחה לברקים מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, למחקר שערך בנושא: "האדם מנצל את משאבי הטבע השונים בצורה מאוד אגרסיבית. בגלל המודרניזציה בכלל ורווחת האדם, המפעלים, המטוסים, התחבורה הציבורית, יש יותר מדי פליטה של CO2, פחמן דו חמצני, לאטמוספרה. בדרך כלל קשרו את הריכוז של הפחמן הדו חמצני לגשם חומצי, להתחממות הגלובלית, להחמצת מי הים. המחקר הזה מראה צד אחר, את הצד השני של המטבע, שהדברים האלה לא משפיעים רק מבחינה אקלימית, אלא כנראה גם על עוצמת הברקים".
ד"ר עספור הסביר מדוע יש יותר ברקים: "אנחנו באמת רואים שעוצמת הברקים מתחזקת עם הזמן, ולצורך זה הוכחנו את זה במאמר הזה, בנינו מערכת מיוחדת בפקולטה למדעי ים במכללת רופין. במעבדה הזאת ניסינו לבנות הדמיה לברקים ולנסות ולשנות את החומציות של מי הים". הוא הוסיף כי עוצמת הברקים מעל הים חזקה מאלה שעל היבשה: "אנחנו מצביעים שהעוצמה של הברקים מעל הים היא מאוד גבוהה ביחס לאותו ברק שנמצא מעל היבשה. מה זה אומר? זה צריך להדליק נורה אדומה במיוחד בעת פעילות חשמלית באטמוספרה".
לדבריו, הסיכוי להיפגע מברק כיום גבוה יותר מבעבר: "תסתכלי על מה שקרה בשנה שעברה בחוף זיקים. בהחלט הסיכוי גדל, ואם הסיכוי גדל זה אומר שצריך להיות יותר זהירים, במיוחד כשיש פעילות חשמלית באטמוספרה". לדבריו, מי שנמצא בסכנה גדולה יותר הם אלו שנמצאים בחוף הים. "הראנו שהסיכוי שהברק יפגע בקרבת החוף או בים הוא פי כמה מבחינת העוצמה מאשר אותו ברק שנמצא ביבשה", הדגיש ד"ר עספור.
הוא גם התייחס לעוצמת הברקים באזורינו והזהיר מפעילות בים או בחוף בזמן סופת ברקים: " הסיכוי להיפגע מברק גדל ועלה. אם אני משווה אותו היום למה שהיה לפני 10, 20, או 50 שנה. אנחנו רואים היום בצורה מאוד בולטת, דרך תמונות לוויין גם, שבברקים באגן הים התיכון המזרחי אצלנו, יש פעילות שנקראת ברקי על, אלה ברקים שעוצמתם פי 1,000 מאותם ברקים ביבשה. לכן אנחנו מדברים על כמות אדירה של אנרגיה. לכן הפעילות בחוף הים או בים עלולה להיות מאוד מאוד מסוכנת".
