במשך שני העשורים האחרונים מדענים חקרו התפרצויות של מגפות כלל עולמיות, אך לאחר שהן דעכו, הקשב המחקרי למגפות הללו פחת באופן שפגע בהיערכות להתפרצויות הבאות - זו התמונה המטרידה העולה ממחקר חדש שערכו חוקרי מדעי נתונים ובריאות הציבור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר, שהתפרסם היום (ב') בכתב העת GigaScience, כלל - לדברי החוקרים - ניתוח של 200 מיליון מאמרים מדעיים. לדבריהם, הניתוח מראה שבשנים הקודמות להתפרצות נגיף קורונה, לא בוצע מחקר מדעי בתחום המוכנות למגיפות באופן עקבי. "על אף שהיה ידוע שהתפרצות נוספת היא כנראה רק עניין של זמן, המחקרים שהיו עשויים לסייע בהתמודדות עם הקורונה לא נמשכו", קובעים החוקרים על סמך ניתוח הנתונים.
על פי הנתונים שנאספו, ההשקעה בחקר מחלות זיהומיות לא הייתה אחידה ב-20 השנים האחרונות. בין היתר נרשמה ירידה דרסטית בהיקף המחקר המוכוון למחוללים מגיחים בכל פעם שמגפה מסוימת דעכה מעט. על פי הממצאים, המחקר על נגיפים ומחלות זיהומיות הגיע לשיא לאחר פרוץ מגיפות אלו, אולם ירד מסדר היום המחקרי תוך שנתיים בלבד מתחילת המגיפה.
הנתונים הראו כי נגיפי "סארס" ו-"מרס" ממשפחת נגיפי הקורונה היוו כ-0.4% בלבד מכל מחקרי הווירולוגיה ב-20 השנה האחרונות. לשם השוואה, מחקרים בנושא מחלת האיידס היוו כ-7.9% ממחקרי הווירולוגיה.
ד"ר מיכאל פייר ותלמיד המחקר שלו דימה קגן מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, בשיתוף עם פרופ' קובי מורן-גלעד מהמחלקה לניהול מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, וחבר בצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות, בנו את מערך הנתונים החדשני וממנו גזרו את ניתוחי המחקר. החוקרים אמרו כי זו הפעם ראשונה שנותח מאגר נתונים בהיקף כה גדול.
לדברי החוקרים, התפרצות הקורונה מוכיחה כמה מעט העולם ידע על נגיפים מגיחים. לדבריהם, "לא נערך מחקר ממושך על סוגים כאלו של זיהומים. דפוס כזה מותיר אותנו ללא מוכנות לרגעי אמת בהם מגיפה מתפרצת. עלינו להמשיך ולשמור על קצב מחקר קבוע, גם לאחר שתשכח המגיפה הנוכחית. הדרך להבנה ופיצוח של וירוסים היא מרתון, לא ספרינט".
עוד מציינים החוקרים, כי בעוד שבכלל תחומי המחקר הרפואי נרשמה עלייה משמעותית בהיקפי המחקר בשנים האחרונות, תחום המחלות הזיהומיות המגיחות לא הציג מגמה דומה. נראה שחוקרים בעיקר את ההתפרצויות הקיימות בהווה ולא את ההתפרצויות שעלולות להגיע בעתיד, מסכמים החוקרים.
