גיא חמוי אוהב לצלם מאז שהוא זוכר את עצמו וב-15 השנים האחרונות צילם מאות אירועים והפקות. משבר הקורונה הוביל לסגירת האולמות ולביטול של אירועים רבים, וההכנסות שלו נעצרו כמעט לחלוטין. זה היה הרגע שבו החליט לעשות שינוי כיוון ולעבוד כחשמלאי. ynet מלווה את העובדים שחישבו מסלול מחדש בעקבות הקורונה.
הצלם שעבר לעבוד כחשמלאי
(ניצן דרור)
משבר הקורונה עדיין כאן ותעשיית החתונות והאירועים מושבתת ולא צפויה לחזור לשגרה בקרוב. בעקבות המצב הנוכחי, נאלץ חמוי בגיל 44 להניח את המצלמה בצד ולעבוד באתר בנייה עם אביו החשמלאי. גם המאמץ הפיזי הקשה וגם הפציעה ברגל שעמה הוא מתמודד כבר יותר משנתיים, לא יעצרו אותו מלעבוד בכל עבודה שתפרנס אותו.
"ברגע שהחלה הקורונה הכל נעצר. הבנתי שאי אפשר להישאר בלי פרנסה כלשהי", סיפר. "תמיד עזרתי לאבא, מאז שאני ילד, אז עכשיו אני עובד איתו". משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב גיא עובד לצד אביו, בבגדים מאובקים, הרחק מהאירועים המחויטים שהוא רגיל לצלם, אבל לרגע הוא לא מתלונן. "יש אנשים שעושים את זה כל החיים שלהם".
"אני קם עכשיו בשעות שפעם הייתי הולך לישון בהן אחרי שסיימתי לצלם אירוע", סיפר חמוי על ההבדלים בין העבודות. "באירוע כולם לבושים יפה, נוצצים, פה אני בא בשיא הג'יפה ועובד. אלה שני עולמות שונים לגמרי". גם העבודה עם אבא מהווה אתגר: "לא קל להיות בעבודה תחת אבא שלך, אבל אנחנו מסתדרים. הוא נותן את ההוראות שצריך לעשות ואני מבצע".
תעשיית האירועים עברה לא מעט טלטלות בעקבות הקורונה, תחילה נסגרה לגמרי, ואז נפתחה עד 250 איש, צומצמה שוב, ולבסוף האולמות נסגרו עד להודעה חדשה. מהרגע שהודיעו על סגירה מוחלטת, הטלפון של חמוי לא הפסיק לצלצל. "כל כמה דקות התקשר עוד זוג כדי לבטל. אני מסתכל על על האנשים שעוברים את התהליך הזה של כן תהיה חתונה, לא תהיה חתונה, זה מטורף. פתאום אתה מרגיש ממש קטן ולא אחראי על עצמך, אתה מסתכל על העתיד ואומר 'לאן אנחנו הולכים?'".
"אנחנו לא יודעים כלום", הוסיף. "גם כשזה יחזור, אז מי כבר יעשה חתונות השנה? ובאיזה היקף? כמה אתה כבר יכול לקחת על אירועים קטנים? כמה היצע יהיה מול הביקוש?".
גיא פרוד ואב לילדה בת 13, שלפני שנתיים עברה לחיות עם אמה באנגליה. סגירת השמיים בעקבות התפשטות הקורונה בעולם מונעת ממנו לבקר את בתו. "הדבר הכי קשה בעולם זה שיש לי פחות תקשורת איתה, שאני לא יכול לבקר. הפעם האחרונה שנסעתי אליה הייתה בסוף ינואר".
למרות עבודת הכפיים המתישה, חמוי מעודד את עצמו במחשבה על הבת שלו, שכעת, בשל מצבו הכלכלי, הוא מתקשה לשלם לה ולאמה מזונות. "אם אני יכול אני נותן לה גם יותר, בימים כאלה אין, אז אני נותן לה פחות, אבל אלה הדברים שמניעים אותי", סיפר בדמעות.
"כל אחד מוצא את הדרך שלו להמציא את עצמו מחדש", סיפר גיא. "אני פניתי קצת לצילומי תדמית, יש לי חברים שהפסיקו לגמרי לצלם ועושים רק דברים אחרים".
גם אחרי כל הקשיים שנערמים על התעשייה שלו כעת, חמוי לא רוצה לוותר על הצילום. "זה מה שאני יודע לעשות, זה מה שפרנס אותי עד עכשיו, אלה החיים שלי, ואני רק רוצה לחזור לחיים שלי".
