אלרעי: לא יודעת אם כולם מתו מהנגיף
(צילום: ערוץ הכנסת)
חצי שנת מגפה כבר חלפה, אך במשרד הבריאות לא יודעים לספק את העובדות שמאחורי הנתונים: ד"ר שרון אלרעי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, אמרה בצהריים (יום ב') בדיון בוועדת הקורונה של הכנסת כי היא לא יודעת אם כל מי שנדבק בנגיף ונפטר נספר כאדם שמת מסיבוכי הקורונה. "אני חושבת שכן, אבל הנושא הזה בבדיקה", היא אמרה. היא גם נשאלה אם כל הנפטרים הם תושבי מדינת ישראל ומתו בבתי החולים בארץ, אך לא ידעה להשיב גם על שאלה זו.
"אם הבן אדם מת כי הייתה לו דלקת ריאות ובמצבו הגופני הוא נפטר מהדלקת הזו, אז כן, הקורונה תרמה למוות הזה", היא אמרה. בניסיון להסביר את דבריה, היא הוסיפה: "אתם לא הייתם רוצים שגורם מקצועי של משרד הבריאות יישב פה ויגיד דברים לא נכונים. דברים שאני אומרת פה הם דברים שאני יודעת אותם. אם יש משהו שאני לא בטוחה בו אני אודה שיש לי צל צלו של ספק. את ההגדרות לחולים הקשים אפשר לפתוח ולראות בגוגל".
פרופ' אשר אלחיאני, לשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, תקף את המדיניות הנוכחית של הממשלה ושל משרד הבריאות. "אנחנו מכוונים למוות ליד הקורונה, ולא לחיים ליד הקורונה", הוא אמר.
גם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) החברה בוועדה תקפה את נציגת משרד הבריאות: "אנחנו כבר חצי שנה במגפה, ועדיין משרד הבריאות לא יודע לתת לנו את המספר המדויק של נפטרי הקורונה. משרד הבריאות לא יודע מי מוגדר נפטר מקורונה ומי לא, הם לא יודעים לתת לנו את הסיבה לשינוי הקריטריון להגדרת חולה קשה שהעלה את שיעור הקשים ב-40 אחוזים וכעת יש יותר חולים קשים מחולים בינוניים. חוסר הבהירות הזה מוביל אותנו לסגר מיותר".
יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון דפקה באחד השלבים בדיון על השולחן ותהתה: "מישהו פה יודע מה הנתונים שלנו אחרי חצי שנה של מגפה?".
ברקע דבריה של ד"ר אלרעי, בא מקרה המוות של ילדה בת 6 שנדבקה בנגיף. ככל הנראה, מדובר בילדה פלסטינית שהגיעה לטיפול רפואי בישראל. כלשונה, לא ברור אם מותה נכלל במספר הנפטרים מהנגיף בישראל.
ביקורת על הסגר הלילי: "בלאו הכי כולם בבית"
"אני מתקשה להבין את הצעד הזה", אמרה ל-ynet סגנית מנהלת בית החולים הציבורי אסותא באשדוד, ד"ר חגית סרבגיל. "סגר לילי לא מונע את ההתכנסויות ואת המקומות שבהם אי אפשר להקפיד על בידוד חברתי. המקומות שאנחנו יודעים שהביאו להתפרצויות של תחלואה הם כאלה שבהם אנשים מתגודדים - כמו לימודים, בתי תפילה והתכנסויות חברתיות במהלך היום מצד אנשים לא הפנימו שיש כאן שגרת קורונה.
"הדבר היחיד שהסגר הלילי מונע הוא אירועים כמו חתונות, אבל אלו רק חלק מהמקומות שמביאים לתחלואה. אני מציעה שכבר מעכשיו נצפה מה עומד לקרות בחורף כדי לאפשר למערכת הבריאות להתכונן".
ראשי רשויות על הסגר הלילי הצפוי
(צילום: שחר גולדשטיין)
לדבריה, צריך לנצל את תקופת חגי תשרי שמתאפיינת בהתגודדויות והתקהלויות להנחיות קצת יותר הדוקות: "המילה 'סגר' מעוררת קונוטציות שליליות, אבל אנחנו חייבים להדק את ההנחיות. אנחנו יודעים שכל הקלה מביאה לגלי התפרצויות כשבועיים לאחר מכן. אם נעשה נטיל הגבלות בחגים - נגיע לחורף מוכנים יותר".
מאז אמש, אחרי הבליץ שהפעילו השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן וההחלטה שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את הטלת הסגר המלא על יישובים "אדומים בוהקים" – טרם נשמעה עמדתו בנושא של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, שלא מתראיין.
"אני חושבת שחסר לנו קו מנחה שיהיה עקבי", אמרה פרופ' רונית קלדרון מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "כשדברים משתנים מהר יש תחושה של שרירותיות בקבלת ההחלטות. לכן קשה לקבל את זה, גם אם יש בזה היגיון. ההיגיון היחידי בעוצר הלילי הוא שהוא מונע אירועים המוניים וחתונות. לסגר לילי יש יעילות פחותה משום שאנשים ממילא מתניידים פחות בלילה ורוב האוכלוסייה נמצאת בבתים בשעות הערב".
מנגד, אחרים רוצים יתרונות במהלך. פרופ' רן בליצר, מומחה לבריאות הציבור וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, רואה בסגר הלילי צעד משלים שמתחשב בצרכים אחרים של המשק והאוכלוסייה, שאותם לא ניתן להשבית לחלוטין.
"יש לסגר לילי פוטנציאל להועיל והוא רכיב חשוב כהשלמה לתוכנית הרמזור במניעת אירועים המוניים שיותר רלוונטיים לשעות הלילה", הוא אומר. "יש תועלת אפידמיולוגית ברורה בצעד הזה כחלק ממהלך כולל. אבל מכלול השיקולים הוא לא רק אפידמיולוגי. יש שיקולים ואתגרים אחרים, ומקבלי ההחלטות עושים את ההחלטות שלהם. זה הטוב ביותר שאפשר להעביר כעת".
