(צילום: שחר גולדשטיין)
"מקומם מאוד כשאדם שאמור להיות מופקד על שלום כלל הציבור – מתבטא בצורה כזאת", כך הגיבה הבוקר (ראשון) ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) לדברי פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו לאולפן ynet, לפיהם המגפה פגעה בחברה הערבית "כמו פיגוע המוני". תומא סלימאן אמרה כי מדובר ב"שיח גזעני, שמתייחס אלינו כאילו יש לנו מטרה להיות מפגעים".
בעקבות הביקורת התנצל גמזו על דבריו, ואמר כי הוא מבקש להבהיר "כי כוונת השימוש בביטוי 'פיגוע המוני' נאמרה בהתייחס לנגיף שגורם לתחלואה גבוהה ביותר בחברה הערבית, ולא לחברה עצמה, כפי שעולה מהכותרת. עם זאת, חלקים בחברה לא מודעים לגודל הסכנה, ולא נשמעים להנחיות". גמזו מסר כי הוא "מבקש להתנצל במידה והדברים לא הובנו כפי שהם".
עוד נמסר כי פרופ' גמזו מינה את איימן סייף למנהל מטה הקורונה בחברה הערבית ועובד בשיתוף פעולה מלא עם הנהגת החברה הערבית. יש לציין כי עד כה בגל השני משרד הבריאות לא החליט על סגירת יישובים ערביים.
(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
בריאיון אמר גמזו כי "החברה הערבית עשתה לנו בשבועיים האחרונים, אחרי חג הקורבן, כמעט פיגוע של מאות חולים. התקהלויות, חאפלות, מסיבות, שאננות, אדישות, מחשבה שכאילו הקורונה לא תפגע בהם. ואני אומר להם, לחברה הערבית, למנהיגי החברה, רשויות מקומיות – אתם בעלי עוצמה. אתם תעשו את זה הרבה יותר טוב מהשלטון המרכזי".
"אל תחכו לשלטון המרכזי, ביקש גמזו. "קבלו עזרה של פיקוד העורף, של משאבים מאיתנו. רק כך ניתן להקטין תחלואה".
כשנשאל על בקשת משרד הבריאות להימנע מהגעה לירכא, אמר כי היא "חד משמעית טובה. הם לא אהבו את זה? הם אהבו את החפלות? את החתונות? לא אהבו, מה לעשות, זה המצב".
חברת הכנסת המשיכה והתייחסה לתחלואה במגזר, ואמר כי "גם באוכלוסיות אחרות יש תחלואה גבוהה מאוד, כדאי שגמזו יתמקד בעבודתו, ויבדוק מה אפשר לעשות באופן מיוחד באוכלוסייה הערבית".
על המונח פיגוע הוסיפה כי "אף אחד לא השתמש במונח כזה על כל האנשים שנמצאים בחוף הים, או בבתי קפה ביפו ובתל אביב, אף אחד לא קרא להם מפגעים. כאשר אומרים פיגוע, זה אומר כאילו האנשים במכוון רוצים להזיק".
"אנחנו דורשים שיתוף אנשי מקצוע ערבים, ואני חושבת שכאשר השיח מתנהל בצורה כזו הוא מחטיא את המטרה. אוי ואבוי אם היה משתמש בשיח הזה נגד חרדים או קבוצה אחרת", אמרה תומא סלימאן. "זה מביש להתייחס בצורה כזו", המשיכה. "אני קוראת לאוכלוסייה שלי להיות יותר זהירה, אבל למצוא גם כן פתרונות".
"זאת לא מלחמה – זה מאבק בקורונה"
"תפקידו של גמזו הוא להעלות מודעות" אמרה חברת הכנסת, "ולנסות למצוא דרכים כדי שאנשים ילמדו איך לחיות במשבר הזה. אנחנו לא חייבים לבוא ולהגיד שהפתרון הוא פיקוד העורף. סליחה, יש תשתית בתוך האוכלוסייה הערבית של רשויות מקומיות, קליניקות ובתי חולים".
"אם היינו באמת רוצים לפתור את הבעיה – יש תשתית. צריך לחזק אותה במקום להרעיב את הרשויות המקומיות, ובמקום לסגור תוכניות קהילתיות שיכולות לעזור למתנדבים. במקום לדבר עם האוכלוסייה והמומחים בתוכה – מדברים ישר על פיקוד העורף", אמרה תומא סלימאן בהתייחס לאפשרות של הכנסת הצבא ליישובים הערביים. "זאת לא מלחמה, זה מאבק בקורונה".
ח"כ מנסור עבאס התייחס גם הוא לדברים ואמר כי מדובר ב"התבטאות אומללה, שפוגעת בציבור הערבי כולו, ומצריכה התנצלות מיידית. פרופ' גמזו שכח או התעלם מהעובדה שמערכת הבריאות מחזיקה מעמד בזכות טובי בניה ובנותיה של החברה הערבית".
גם בקרב תושבים ערבים התעוררה תרעומת עקב הדברים. סאמי עלי מג'סר א זרקא אמר כי "כנראה שגמזו לא מצליח להתנער מהטרמינולוגיה העוינת של הממשלה כלפי החברה הערבית. השימוש במונחים גזעניים מוכיח שהטיפול בקורונה בחברה הערבית לוקה בפגמים רבים".
מחמד עבק אלראזק מטייבה אמר כי "נכון שיש עליה בקורונה, ויש כאלו שעדיין מזלזלים, אבל צריך אכיפה והגברת מודעות, ולא מילים שפוגעות בחברה שלמה. במקום להאשים את החברה הערבית, עדיף שיביאו לנו פתרונות". פאדי מנצור, גם הוא מטייבה אמר כי "הגיע הזמן שנשמור על הכללים. הרבה הידבקויות קורות בחתונות, ואנשים לא נשמעים להוראות". תושבים נוספים קראו אף להחרים חתונות בתקופה זו ודרשו מהמשטרה לבצע אכיפה יומיומית.
כאיד אלקסאסי מרהט אמר ש"דבריו של גזמו גזעניים, ואינם מקובלים. הוא היה צריך לשקול את המילים".
(צילום: שמיר אלבז, שחר גולדשטיין)
תושב ירכא ג'ס כנעאן התייחס הבוקר להודעת משרד הבריאות, ואמר כי היא "לא הוגנת ולא צודקת". לאולפן ynet הסביר כי "אזור התעשייה מופרד מהכפר, וזה פגע בנו כלכלית". זאת אחרי שרבים מהמרכזים המסחריים ב"מכה של חובבי הקניות", נותרו ריקים בסוף השבוע. מגרשי החנייה הצמודים למרכזי הקניות הענקיים, השוקקים והצפופים בדרך כלל, היו פנויים באופן חריג. כבר בסוף השבוע זעמו חלק מהסוחרים על הודעת המשרד.
"אנחנו פתוחים ועובדים על פי התו הסגול", הבהיר כנעאן. "אנחנו משמשים כמודל חיקוי וגאווה לכל אזרח במדינת ישראל. אתה רואה בכניסה איך אנחנו עומדים בתו הסגול, היגיינה, בדיקת חום. אנחנו משתדלים באמת לעשות הכול כדי שאנשים יכנסו וייצאו בריאים".
אלכסנדרה לוקש השתתפה בהכנת הכתבה
