"הוא קוסם!", נוהגים חברי מרכז הליכוד לקדם את בנימין נתניהו בעלותו לבמה. הפרפורמר הוותיק, שפניו היו אורים, נהג להשביח כל העת את השטיק שלו. כדור נוסף היה עולה לאוויר ומצטרף לרבים שהסתחררו מסביבו בבת אחת. עכשיו הכדורים מתחילים ליפול בזה אחר זה בשל הצרות הידועות: המשפט המתקרב, מגפת הקורונה הבלתי נגמרת והמצב הכלכלי המתדרדר. עבור אדם רגיל זה אנושי, עבור קוסם זה קטסטרופלי. הרי כולם מאמינים שיש לו כוחות נסתרים.
נתניהו מנסה כנראה לבצע את הלהטוט האחרון שעוד נותר לו כדי להיחלץ מתוצאות משפטו. כמו פרפר שנמשך אל האור, כך הוא נמשך אל הבחירות. מי עוד יכול כמוהו להיחלץ ממצבים נואשים באמצעות קמפיינים מבריקים. הנה עוד נאום מוצלח ועוד סיסמה מנצחת, והלילה העגום יתחלף בשחר חדש. הערבים שוב ינהרו אל הקלפיות ונתניהו ינהר שוב למעונו בבלפור. יש לו רק בעיה קטנה - אין לו קמפיין בחירות מנצח. שלושת האחרונים שניהל ב-2019 ו-2020 אינם רלוונטיים כיום.
ג'ים מסינה, שהיה מנהל הקמפיין של אובמה בבחירות לנשיאות ב-2012 נועץ עם הבמאי סטיבן שפילברג, שאמר לו: "תפוצץ את הקמפיין הקודם". כלומר, כל מה שעבד במערכת הבחירות 2008, שבה נבחר אובמה לראשונה, כבר היה מיושן ב-2012.
ארתור פינקלשטיין, היועץ האמריקני של נתניהו, קבע לו את עקרונות הקמפיין כבר ב-1996: "פיס אנד פיר" (שלום ופחד). נתניהו הציג את התזה הזו בישיבה משותפת עם דוד לוי ורפאל איתן, שהצטרפו לרשימת הליכוד: "צריך ללכת כל הזמן על פיס, פיס, פיס ופיר, פיר פיר". "אתה רציני?", שאל רפול, "ומה לגבי אבטלה או חינוך?". נתניהו השיב: "יש גם תוכנית כלכלית, אבל הכול נורא מסובך. צריך ללכת על הכי בסיסי. הקמפיין שלנו: פיס אנד פיר".
זהו הקמפיין הקלאסי הפועל על רגשות. המטרה היא לעקוף את אונות ההיגיון של הבוחרים ולהכות בבטן. הקמפיינים של נתניהו, שנטשו את הפיס ונשארו עם הפיר, הפכו לסרטי אימה. העם היהודי ניצב, בכל פעם מחדש, בפני אויביו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו: יאסר ערפאת, מחמוד אחמדינג'אד, ערביי ישראל הנוהרים לקלפי וכמובן הסמולנים שמשתפים עימם פעולה.
מי יכול להיות האויב במערכת הבחירות שאולי תגיע בנובמבר? אבו מאזן המקשיש והבלתי מזיק? חמאס שבינתיים שומר על שקט? נסראללה שמאיים מהבונקר? או איום הגרעין של איראן, שקבורה בצרות כלכליות תחת הקורונה? על זה אי אפשר לבנות קמפיין הפחדה.
זוהי הבעיה המרכזית של נתניהו, אם אכן ילך לבחירות בנובמבר כפי שרומזים מקורביו. אין לו אפשרות להעלות קמפיין רגשי שיסיט את הדיון מן המצוקות הבריאותיות והכלכליות הנוכחיות. אלו עדיין נזקפות לחובתו כמי ששיגר את האזרחים לגל השני והגיע למשבר כלכלי ללא פתרון.
גרוע מזה. לראשונה מזה שנים רבות מצליחים המפגינים נגדו לחולל קמפיין רגשי ברחובות וברשתות החברתיות. יש פה היפוך של היוצרות. אנשי השמאל והמרכז השכלתניים, שניהלו עד כה עצרות של נימוסים והליכות, מסתערים על המכת"זיות. הימין, מנגד, מתייצב בהסעות מאורגנות במיעוטו, כשרבים מתקשים כנראה נפשית להגן על מנהיגם. ארגון "לה פמיליה" של בית"ר ירושלים, שהחל מייצר אלימות בהפגנה בסוף השבוע בירושלים, אינו ליכודניקי אלא כהניסטי.
גם ההיסטוריה הפוליטית מתייצבת נגד נתניהו. בשתי מערכות בחירות שבהן הוא כשל בהעלאת קמפיין הפחדה רגשי הוא הפסיד. ב-1999 ניסה לתקוף את יריבו אהוד ברק כמי שייכנע לטרור וייחלק את ירושלים. הבוחרים לא התרגשו. היועצים האמריקנים של ברק שיווקו אותו כחייל בעל חמשת הצלש"ים, שכל חייו נלחם בטרור וכפטריוט שיאחד את ירושלים. נתניהו הובס בהפרש גדול.
ב-2006 ניסה נתניהו להציג את אהוד אולמרט כמי שייכנע לחמאס. גדר ההפרדה שבנה אריאל שרון, מקים קדימה, הביאה לירידה גדולה בטרור. קמפיין ההפחדה לא פעל, הציבור לא נבהל ונתניהו הובס גם הפעם בגדול.
וכך מוצא את עצמו נתניהו היום, ללא מסר מפחיד או הישגים להציג. כמו הקוסם הגדול מארץ עוץ, שהתגלה כזקן מבוהל שהשתמש ברמקול ענק כדי להטיל פחד על דורותי וחבריה, כך פג קסמו של הקומוניקטור הגדול.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com