מעולם לא היינו בחוסר ודאות גדול כל כך. אם שמענו עשרה מומחים, סביר להניח ששמענו עשר דעות שונות. איך נדבקים בנגיף הקורונה? המידע חלקי. היכן נדבקים? פה ושם מתפרסמות טבלאות. 67% מההדבקות הן בבית, קובע משרד הבריאות. זה מותיר אותנו תוהים.
ומה עם המשך המחלה לאלה שנרפאו? כמה מהם ממשיכים עם תופעות הלוואי? לא ברור. האם הם מחוסנים? לא ברור. "משרד הבריאות לא הציג לי נתונים מבוססים", אמרה יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון. אז בניגוד להחלטת הממשלה, הבריכות וחדרי הכושר נותרו פתוחים.
ויו"ר הקואליציה, מיקי זוהר, שהביע עמדה נגד הסגירה, עשה שמינייה באוויר ויצא נגד חברתו לסיעה. לא ספרנו עד עשר, ומתברר שזוהר ממשיך להתהפך. אתמול (יום ב') הוא יצא נגד שר האוצר ודרש פיצוי מוגדל לבעלי עסקים. "זה למען הבן-דוד שלך שיש לו אולם אירועים", ענה לו כץ. רצינו דיון ענייני, קיבלנו חילופי מהלומות. ואנה אנו באים.
ליבי ליבי עם אותם כתבים שעושים עבודת קודש, דווקא משום שהם לא באים מתוך התחום, ודווקא משום שהם מנסים לאסוף כמה שיותר נתונים ומחקרים כדי להציג לציבור הרחב דברים מבוססים ככל האפשר. אבל מלאכתם קשה. משום שמה שהיה נכון אתמול לא נכון היום. ומעל כולם ניצבים אלה, לא רק פרופ' יורם לס, שמספרים לנו שלא כצעקתה. רק אתמול הופץ פוסט של רופאה נוספת שטוענת שהסגר, הפניקה והבידוד גורמים להרבה יותר נזק מאשר תועלת. אליהם מצטרפים מומחים לניתוח נתונים והם מציגים גרפים ותחזיות. זה מרשים, עד שהימים עוברים, והווירוס החמקמק מבהיר שיש לו כישרון מיוחד להתעלם מכל התחזיות והניתוחים.
זה ברור שיש הרבה מאוד דיסאינפורמציה, הרי אנחנו בעידן הרשתות החברתיות. דא עקא שגם המומחים למיניהם משמיעים עמדות סותרות. פרופ' ישראלי, שעוסק בתחום המחלות הזיהומיות, הציג ניתוח מאוד משכנע שמסביר מדוע לא מדובר בווירוס מהונדס. ועמיתו, חתן פרס נובל מצרפת, טען בלהט שהווירוס מהונדס.
ייתכן שמחלוקת הפוסקים כבר נפתרה, אבל אל דאגה - על כל מחלוקת שאולי כבר יושבה יש מחלוקות חדשות שמזמנות מידע חדש ומומחים פסקניים, שכמובן סותרים האחד את השני.
מה עם תרופות? דונלד טראמפ לא המליץ על אקונומיקה, כפי שפורסם בטעות, אבל הוא כן המליץ על הידרוקסיכלורוקווין, תרופה ישנה למלריה. ישראל הצטרפה לחגיגה וקנתה כמות אדירה של 10 טונות. עובד? נראה שלא. הימים חולפים, והשבועות והחודשים, ואין שום דבר ודאי. מדי פעם צץ מרפא חדש שמבשר על תרופה חדשה. ויטמין די? אולי. תרופה נגד שומנים ברֵיאוֹת? יכול להיות.
נניח בצד את השרלטנים. הקורונה מצפצפת גם על הרציניים. ייתכן, בהחלט ייתכן, שמתוך אינספור הצעות אחת מהן תעבוד. הרי הסתברותית משהו בסופו של דבר יעבוד. אלא אם כן הנגיף יתעתע גם את תיאוריית הסבירות.
זה הרקע לעימות בין מה שהממשלה מציעה לבין מה שהכנסת מוכנה לאשר. משום שהדרישה של שאשא-ביטון לנתונים נשמעת מצוין. אבל אין נתונים. לא בארץ ולא בעולם. הסגר המלא עזר. אבל ייתכן, בהחלט ייתכן, שהנחיות מסוימות היו יכולות להוביל לתוצאות דומות בלי פגיעה קשה כל כך בכלכלה.
במצב שנוצר מותר לבקר, מותר לדרוש נתונים, אבל יש צורך בסמכות. משום שלא ייתכן שמטילים על הממשלה את האחריות על התפשטות הקורונה, אבל גם מטרפדים החלטות של הממשלה. משום שאם הנימוק ש"אין נתונים" יסכל החלטות, אז סביר להניח שאפשר לסכל את כל ההחלטות.
ולכן, יורשה לי לא להתלהב מ"העצמאות והאומץ" שהפגינה יו"ר ועדת הקורונה. משום שההתמודדות עם הווירוס המתעתע היא לא עוד מקרה רגיל של "פיקוח הכנסת על החלטות ממשלה". בלי סמכויות, עם החלטות מטורפדות, קצת קשה להטיל אחריות. בשלב חוסר הוודאות שבו אנחנו מצויים גם ניסוי ותעייה הם חלק בלתי נפרד מהתמונה.
אבל דבר אחד אי אפשר לעשות: גם להטיל על קבינט הקורונה אחריות וגם לפסול להם החלטות.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
