שמואל שטיינבוק, בן 80 מחולון, סיפר היום (ג') בריאיון לאולפן ynet על החודשים הארוכים שאותם הוא מבלה בביתו בשל התפרצות נגיף הקורונה: "הממשלה כל הזמן מפרסמת שאנחנו בסיכון גבוה - ואני במעצר בית. אף אחד לא חושב עלינו. אני רק רוצה לחיות בכבוד".
אתה סגור בבית כי הממשלה נכשלה?
"אני סגור בביתי שלא מרצוני החופשי. נשארנו בבית שבוע, שבועיים, ועכשיו אני כבר ארבעה או חמישה חודשים בבית. ויש דבר יותר גרוע - מרוב עצבים חזרתי לעשן אחרי 30 שנה. כל הזמן מכניסים בנו חרדות, אומרים שבני הגיל שלי נמצאים בסיכון גבוה".
אם הממשלה הייתה נערכת אחרת לגל השני היית יכול להיות עכשיו חופשי?
"בהחלט. אפילו ראש הממשלה שלי אמר שטעינו, אז מי אני שאחלוק עליו? הוא אמר שטעינו בהכנות ובבדיקות. אם בכל יום יש 1,600 חולים חדשים, אז כמה נבדקים בכל יום? מאיפה מגיעים כל האנשים האלה? צריך לבדוק 10 אלף איש כדי לגלות 1,600".
כמה זמן עוד תוכל להישאר בבית?
"התחלתי לעשן, רק חסר שאתחיל גם לשתות שוב. פעם הייתי שותה וודקה עם החבר'ה מדי פעם, והפסקתי. אני צוחק, אבל באמת שזה קשה, מאוד קשה, הילדים מצלצלים, אני לא רואה אותם ולא את הנכדים".
אם יהיה סגר כללי בקרוב?
"בסגר שהיה הורדתי כיסא וישבתי ברחוב, בשמש עם מסכה. אני לא יכול להיות בבית יותר, באמת. זה לא לשבת בבית – זה מעצר בית. אני בגיל כזה שאני רוצה להיות אדם חופשי, אני רוצה לטייל עם אשתי, לבקר את הנכדים".
שטיינבוק סיפר שבעמותת "לתת" נוהגים להתקשר אליו ולשאול אם הוא צריך דבר מה. "הם הביאו חבילות עם מצרכים והם דואגים לנו. צריך לפאר אותם, את המתנדבים ואת מי שעומד בראש העמותה. הייתי נותן לכמה חברי כנסת ושרים לעבוד שם כמה ימים, שילמדו איך להתנהג עם האזרחים. מה הם עושים? לתת קנס של 200 שקל זה לא מספיק, אז עכשיו זה עלה ל-500 שקל. אתם לא מתביישים?".
עוד לפני הריאיון סיפר שטיינבוק כי הוא יצא לפנסיה בגיל 68, ושהוא מקבל את דמי הביטוח הלאומי על 63 שנות עבודתו. "אני מקבל 2,000 שקל בחודש, אשתי מקבלת 2,500 שקל. אף אחד לא שאל אותנו איך אנחנו חיים. אנחנו ילידי הארץ, שירתנו בצבא, גם הילדים. יש שר רווחה וגם שר לענייני קשישים - מה הם עושים בשבילי? מה הם עושים כדי שאשאר בחיים?
"אני קונה תרופות, אני מפחד להדליק מזגן בגלל חשבון החשמל", הוא המשיך. "חברי כנסת מרוויחים 50 אלף שקל בחודש, אני מוכן להתחלף עם אחד מהם למשך חודש ולראות איך הוא שורד. לאף אחד לא אכפת".